להנציח את זכר השואה – מפגש קולנוע בהנחיית ישראל ארד (לכיתות ז-יב)
מפגש קולנוע ייחודי, המנסה לבחון, תוך צפייה מונחית בקטעי תיעוד, שחזור ועלילה – עד כמה השפיע ומשפיע הקולנוע (על
הז'אנרים השונים שבו) על זכרוננו החברתי ועל יכולתנו להבין נכונה את השואה ואת ארועיה הקשים. המפגש מתמקד במספר נקודות מרכזיות:
- יכולות ההנצחה האובייקטיביות של נושא השואה ע"י הקולנוע התיעודי והעלילתי.
- אמינות תאורי השואה, כפי שהם מופיעים בז'אנרים הקולנועיים השונים.
- מה עושים לנו (ולדורות שאחרי...) סרטי וסיפורי השואה למיניהם?
- האם נושא השואה צריך להעסיק יוצרים וקולנוענים גם כיום?
פרחים על מסילת הברזל –מונודרמה בביצוע קובי בר. (לכיתות ז-יב)
אברמל, איש ללא גיל וללא זיכרון, מוצא את עצמו בחצר בית ילדותו בלודג'. עם החזרה הביתה, מוצף אברמל בגל זכרונות המגולל בפנינו את סיפור חייו, ולמעשה את סיפורה של יהדות פולין בזמן מלחמת העולם השנייה.
המחזה "פרחים על מסילת הברזל", נכתב על ידי קובי בר בעקבות מסע שורשים לפולין. קובי, דור שני לניצולי שואה, ביקר בבית ילדותו של אביו ובמחנות ההשמדה, שם נספתה כל משפחתו. המחזה מבוסס על עדויות של ניצולים, סיפורים של ילדי הדור השני וסיפור משפחתו של קובי.
בשילוב החוויות והמראות שראה בפולין, יצר קובי את סיפורו של אברמל.
למה לא באת לפני המלחמה – מונודרמה בביצוע פביאנה מיוחס, עפ"י ספרה של ליזי דורון. (לכיתות י-יב)
סיפור ההצגה מתרחש בעיקרו בישראל של שנות ה-50 וה-60 וחושף סוגיות שהן רלבנטיות גם כיום: החברה הישראלית מצויה בעיצומו של תהליך התהוות והתגבשות, שאחד מסימניו המובהקים הוא צמיחת אידאל "היהודי החדש", ה"צבר" , כאנטיתזה ל"יהודי הגלותי".
ניצולי השואה, שזה מקרוב עלו ארצה, נחשבו להתגלמות הגלותיות: חלשים ונירפים שהובלו כ"צאן לטבח". ההצגה משקפת את תהליכי השינוי והתמורה שהתחוללו בחברה היהודית ביחס לניצולי השואה. מיחס של דחייה, ניכור והתנשאות, ליחס של אמפטיה וקבלת מורשתם ותרבותם האחרת. תוך כדי כך, נפרשת המורכבות שביחסי הפרט והחברה, השונות וההבדל בין בני האדם והיכולת לקבל ולכבד את הזולת, מתוך גישה הומניסטית הרצויה בחברה פלורליסטית.
מפגש עם ניצול השואה יעקב ברזילי (לכיתות ז-יב)
יעקב ברזילי מספר על שואת יהדות הונגריה מזוית ראיה אישית של נער שחווה את מאורעות השואה. ההרצאה משלבת קטעי ספרות, שירה ופרוזה פרי עטו של יעקב.
שורשים/תעודת זהות
רביעיית זמרים-נגנים במופע מוסיקלי המציג בזמר ובמחול את מגוון עדות ישראל. במופע שירים בשפות שונות ומארצות שונות: ישראל, ספרד, מזרח אירופה, תימן, פרס, צפון אפריקה ועוד. המופע קצבי וסוחף, ומלווה בדברי קישור והסברים על ההיסטוריה, התרבות, המנהגים והפולקלור של העדות השונות.
דרך השירים – מופע מוסיקלי על תולדות הזמר העברי מאז ועד היום...
רביעיית זמרים/נגנים במופע מוסיקלי צעיר וסוחף, המספר בשירה, בתנועה ובחיקוי, את סיפורו הייחודי של הפזמון הישראלי מאז ועד היום...
המופע, כמו השירים שנוצרו בארץ, שואב את קסמו וחינו ממסורת עדות ישראל ואוירת תש"ח, דרך הלהקות הצבאיות, הסרטים ומחזות הזמר, הרוק והפופ ועד ליצירתם המקורית של פזמונאים ומלחינים צברים, אשר ינקו את שורשי יצירתם ב"בית אבא"...
הגדה מרוקאית
אנחנו, כעם, במה אנחנו דומים ובמה אנחנו שונים מעמים אחרים? מהות הקשר שלנו לארץ הזו: קשר דתי? היסטורי? תרבותי? האם הגלות הארוכה מפקיעה את הזכות על הארץ? האם יש להבדיל בין "העם הישראלי" היושב כאן, לבין העם היהודי החי בתפוצות? המילה תעודה משמעותה גם תפקיד, ייעוד. האם יש לזהות שלנו גם תפקיד, ייעוד, בעולם שבו אנו חיים? הרצאה זו "עושה סדר" בעולם המושגים המיוחד והשונה, שנתפש כמובן מאליו.
ציונות/מורשת
מציניות לציונות - מרצה: עמוס לויטוב
עמוס לויטוב, טייס במילואים בחיל האויר, נטל חלק בפעילות מבצעית בחיל האויר, נפל בשבי במלחמת ההתשה, היה בשבי המצרי כשלוש וחצי שנים ולאחר שחרורו חזר לשרת בחיל ואף השתתף בפעולות מבצעיות.
עמוס מרצה על חוויותיו ומשלב בהרצאות ניסיון קרבי, רקע תיאורטי אקדמי וניסיון אישי מורכב, מגוון ועתיר חוויות, ההופכים את הרצאותיו למרתקות. התלמידים מאזינים לו בקשב רב והמסרים נקלטים ומותירים רושם עז.
ההרצאה נוגעת בנקודות הבאות:
היסטוריה מדינית – ממלחמת ששת הימים, דרך ההתשה ועד מלחמת יום הכיפורים.
מבית ספר לטיסה לטייסת מבצעית – גיחה מבצעית ראשונה.
בשבי האויב – סיפור אישי הכולל חקירות, תא בידוד, אמונה, נורמות התנהגות בשבי ודינמיקה של קבוצה סגורה.
מימד הזמן בשבי – תקשורת עם העולם החיצון, תפוקה וניצול הזמן.
ושבו בנים לגבולם - השתלבות מחודשת במעגלי החיים.
"סיפור המסגרת" של הרצל מוכר בקוויו העיקריים, אלא שדרכו לציונות היא סיפור מרתק, מפתיע ולא מוכר. התהפוכות שעבר היהודי המתבולל, שהתבייש באחיו ובעמו; ההתפכחות שדחפה אותו לפתרונות מדהימים בנועזותם; ההכרה ש"אם אין אני לי מי לי" – איש לא יעשה את שצריך להעשות; הפתרון התלוש, הלעג והזלזול, ההתרחקות של היקרים לו, האכזבות הרבות, ומעל כל אלה – הרצון הנחוש להמשיך על אף הכל – יצרו את המהפך החשוב ביותר בתולדותינו בעת החדשה. כל אלה משובצים בסיפורים פיקנטיים ההופכים את הרצל מדמות ענקית ששינתה את ההיסטוריה של עם, לדמות אנושית.
שרים תנ"ך
בהשתתפות:
ראובן ארז – שירה
רוני זרוק – ניהול מוסיקלי וקלידים
איתי זנגי – גיטרה
יהודה מוסנגו – תופים
הזמר ראובן ארז ונגנים, במופע מוסיקלי קצבי ותוסס בהשראת סיפורי התנ"ך.
במופע שירים דוגמת: "בראשית", "נוח", "אני אוהב אותך לאה", "כינור דוד", "יחזקאל", "אנחנו מאמינים", "אל תירא ישראל", "שיר למעלות", "אדון עולם" ועוד...
חגיגה אמיתית של שירה, קצב ושיתוף הקהל.
משמעות הזכרון (לכיתות ז-יב)
הרצאה של דר' מרים דוד בצרוף עדות של ניצול/ת שואה.
