מרכזיות נושא השואה בעולם ובחברה הישראלית בפרט, חרגה בשנים האחרונות מן החוג המצומצם של אנשי המחקר ומן המעגל המצומצם של הציבור המתעניין בנושא. כיום אנו עדים לעניין גובר והולך בקרב מורים, מחנכים, תלמידים ואנשים ממערכות בלתי-פורמליות בלימוד והוראת השואה. במסגרת תהליכים אלה פרץ נושא השואה לתודעה הציבורית וחדר באופנים רבים לדיון הציבורי ולנושאים שעל סדר היום בארץ ובעולם.
כתוצאה מתהליכים אלה הוחלט להקים ביד ושם בית-ספר מרכזי להוראת השואה שהוא היחיד מסוגו בעולם.
תפיסתו של בית-הספר גורסת שיש לראות את השואה לא רק כאירוע היסטורי אדיר ממדים אלא כאירוע היסטורי בעל משמעות חינוכית שיש חובה ללומדו ולהורותו ככזה. בלימוד והוראת השואה יש להימנע מלייחס לה משמעות מיסטית ולהתייחס למשמעות החינוכית-ערכית שלה. לכן יש להקפיד ולבסס אותם על תשתית עובדתית היסטורית. הלימוד יכול וצריך להתבסס על דיסציפלינות שונות ומגוונות הנשענות על תשתית הידע, תוך חתירה להצגת ולהדגשת המורכבות והרב ממדיות של ההתנהגות האנושית בתקופת השואה.
עיקר פעילותו של בית-הספר מתמקדת בהוראת השואה והנחלת זכרה, הן על-ידי הדרכות וסדנאות פרונטליות לתלמידים, מורים ומחנכים, והן על-ידי מתן כלים פדגוגיים מגוונים למורים ולמחנכים מהארץ ומחו"ל. עבודתו החינוכית של בית-הספר מבוססת על תפישה חינוכית ייחודית אשר מתמקדת בקולם של יחידים בעולם היהודי של לפני השואה, בשואה ולאחריה. חלק מתפישה ייחודית זו הנה גם התפישה הגילית בה אנו מתמודדים עם שאלות של הוראת השואה והנחלת זכרה לגילים השונים.
מטרות אלה מושגות באמצעות מגוון פעילויות אותן מקיים בית-הספר בעבודה חינוכית מגוונת בארץ ובחו"ל: