הרהורים על עופרת יצוקה
הלב מתמלא ברגשות סותרים. מצד אחד, שמחה על כי שַבְנו לעשות את מה שכל עַם גאה ועצמאי אמור לעשות כדי לממש את חירותו. מצד שני, חשש לשלום החיילים ולמחירים שאנו עלולים לשלם עקב הפעילות בתוך עזה. מצד שלישי, תסכול מריבוי המלחמות. פעם גל טרור פלסטיני ופעם מלחמה בצפון, פעם גל טרור מבפנים, ושוב מלחמה, הפעם בדרום. ותחושה עמוקה של "עד מתי?"
