מאת: יוסי קרמר

שאלה.
מהי דיסלקציה ?
תשובה.
דיסלקציה, מתבטאת בקשיים ובחוסר יכולתו של בן האנוש, להתאים את עצמו, לנורמה ולציפייה החברתית שנדרשת ממנו.
נורמה חברתית שיש לה שפת לאום, שכוללת בתוכה כתיבה וקריאה, שעליו ללמוד אותם.
דיסלקציה מתבטאת בשגיאות כתיב, איות, קושי בכתיבה, החלפת אותיות, קשיי קריאה והבנה, בלבול, קשיי למידה, ועוד.
ישנם הטוענים, שלקות למידה זו היא מולדת.
האם כך הדבר ?
מציאות זו שנוצרה ואובחנה, אינה משקפת את המציאות האמיתית.
כלומר, זה לא אומר, שמה שהחברה אבחנה, החליטה וקבעה שהוא הנורמאלי, זה הדבר האמיתי.
כלומר, במסגרת הנורמאלי החברתי, שהוחלט עליו, אז ילד, נער, בוגר שהוא דיסלקטי, הוא לא נורמאלי, כי קשה לו להיות כמו הנורמאליים.
למה זה קורה לו?
בגלל הקושי שבו הוא נתון, להתאים את עצמו לנורמה החברתית.
לכן, האבחנה יוצרת את הסטיגמה, דיסלקטי, אחד שיש לו קשיים.
אנסה להסביר:
תינוק בא לאוויר העולם, תוך כדי תהליך ההתפתחות והגדילה שלו, ההורים מלמדים אותו לדבר את שפת הלאום והוא מחקה אותם, ובשלב מסוים ההורים מתחילים גם ללמד אותו לקרוא ולכתוב. 
כלומר, המטרה של ההורים, וכך זה עובר מדור לדור, היא שהילד, הנער שלהם, ידע ללמוד לקרוא, לכתוב ולדבר את שפת הלאום.
לאחר מכן, כשמגיע הגיל שעליו הוחלט, ההורים שולחים את הילד שלהם לבית הספר.  
כך, מבחינתו של הילד ומהבחינה החברתית, בהמשך חייו הוא ילך לבית הספר, ושם הוא יוכל ללמוד, להתפתח ולהשתלב.
אבל, מה קורה כשהשפה שאותה מלמדים את הילד היא אינה השפה האמיתית של המין האנושי?
כלומר, מה קורה לתינוק, לילד, לנער, שמנסים ללמד אותו הוריו, שפה שהיא אינה השפה האמיתית, שאיתה הוא צריך לתקשר כבן אנוש עם הוריו ובני מינו?
מה שקורה לו זה בלבול, שמוביל לפחד, חרדה, דיכאון, ייאוש, נחות, עצלן, לא משתלב, לא שייך, וחוסר יכולת להבין מה רוצים ממנו בכלל, ואז הוא מאובחן, כדיסלקטי.
אם כך, מהי השפה האמיתית?
השפה האמיתית, היא שפת הטלפתיה.
בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי.
התודעה היא מי שאנחנו באמת.
לאחר התופעה שמוגדרת כמוות, התודעה משתחררת ועוזבת את הגוף הפיזי.
שפת הטלפתיה מתבצעת כשדר אנרגטי, שמשודר מהתודעה, כמסר הדומה לסרט שמוקרן, שמכיל בתוכו את כל מכלול הנושאים שרוצים להעביר.
לעומת שפת הלאום, שהדיבור נעשה באמצעות הגוף הפיזי של ויברציות של מיתרי הקול, שמכיל את האותיות, המילים והמשפטים, שאמורים להעביר את המסר, שנעשה באופן מוגבל בהשוואה לשפת הטלפתיה, כאשר הכתיבה היא ציור, תוצר דמיוני של סמלים, שיוצרים אותיות, שהופכות למילים, שהופכים למשפטים עם משמעות.
עם שפת הטלפתיה, צריכים ההורים לתקשר עם הילד שלהם.
לכן, כתוצאה מקונפליקט פנימי זה שנמצא בו הילד, הנער, שבין השפה הלאומית החברתית, שמלווה בקריאה וכתיבה, לבין שפת הטלפתיה נוצר פער.
כתוצאה מפער זה, לילד יש קושי, ואז מתרחשת לה תופעה שהחברה מגדירה אותה כדיסלקציה, הבלבול התודעתי שבו שרוי הילד, הנער, כשהבסיס לחינוך אינו מתאים לו.
ישנם ילדים, נערים, שההורים והחברה יכולים לחנך, לאלף, לתכנת אותם, ולהתאים אותם לנורמה החברתית בלי בעיות, וישנם ילדים, נערים שההורים והחברה מתקשים לעשות זאת.
כלומר, אותם הילדים, הנערים, שההורים והחברה אינם מצליחים לשנות אותם או מצליחים לשנות אותם חלקית, מצליחים לשמר לעצמם קצת מהשפה האמיתית, שפת הטלפתיה ומזהותם האמיתית,  אם הדבר נעשה במודע, אך לרוב הדבר נעשה שלא במודע.
לכן, ישנם אנשים דיסלקטים, שהיכולות שלהם היא מעל הממוצע, כשבדרך כלל הדבר מתגלה בגיל מבוגר יותר.
כלומר, שפת הלאום הנלמדת, מנתקת את בן האנוש מזהותו האמיתית.
הגורם העיקרי לכך, הם הרגשות הפנימיים שבנו.
על כך תוכלו לקרוא ולהתרשם, במגוון הרחב של המאמרים שכתבתי בנושא.
מסקנה:
תופעת הדיסלקציה מתרחשת וצצה לה, כאשר מנסים לחנך, לאלף, לתכנת את הילד, הנער, ללמוד שפה שהיא אינה השפה האמיתית שלו, ושאינה קשורה לזהותו האמיתית.
סיכום:
בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית, המין האנושי אינו מודע לזהותו האמיתית, כתוצאה מכך, הוא גם אינו מודע לשפה האמיתית שבה הוא צריך לתקשר.
לכן, הוא יצר לעצמו מגוון רחב מאד של שפות, שהן בעלות כתיבה וקריאה ייחודיים לכל קבוצת אנשים מסוימת, שמגדירה את עצמה כך.
אבל, ישנם אנשים שאינם יכולים להתאים את עצמם לאותה שפת לאום, כיוון שהם מתקשרים בעזרת שפת הטלפתיה, והם מחוברים לעצמם, אך לרוב הם לא מודעים לכך, כיוון שהנורמה החברתית מחנכת אותם אחרת.
לכן, הם מבולבלים וחושבים שמשהו לקוי בהם, מה שלא נכון לחשוב.
שפת הטלפתיה היא השפה האמיתית של בן האנוש.
ילד, נער שהחברה מאבחנת אותו כבעל דיסלקציה חושב שבו הבעיה, מה שלא נכון לחשוב.
המסר במאמר:
שפת הטלפתיה היא השפה, שבה אמורים לתקשר בני האנוש בעולם בניהם.
לכן, הדיבור, הקריאה והכתיבה, מגבילים אותנו בתקשורת בנינו, מה שגורם לאי הבנה, ולא מאפשרים לנו להעביר את המסר באופן הברור, האמיתי והמדויק.
אבל, בעיקר הדבר גורם לעצירה שלא מאפשר לעבור לשלב התפתחותי מתקדם יותר, ובעיקר להתחבר למי שאנחנו באמת, וללמוד לתקשר בשפת הטלפתיה.
בן אנוש, שמתקשה לתקשר בשפת הלאום, שפה הנחשבת לנורמה חברתית, צריך להבין שדורשים ממנו להיות לא הוא, להבנתי ומניסיוני.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי