מאת: ד"ר יחיאל שרמן

מזה למעלה מעשור שנים שד"ר גולמן פרסם מחקרים המראים ומפארים חשיבות האינטליגנציה הרגשית. גארדנר, בספריו הרבים מאוד, מתאר את שפע האינטליגנציות בהן יש להתחשב בעיצוב דמותו של האדם ובחינוך כל ילד.

כאשר הקב"ה ברא כל יצור אחר ושונה כדי לרוממו ולהאדירו הרי ברור שיש צורך להשתמש בכלים המתאימים והמאפיינים כל אדם. תפיסות חינוכיות אלה עדכניות ביותר ובעלות משמעות חשובה בכל אקדמיה ובכל מוסד חינוכי.

ככל שהנני מעמיק ללמוד, לחשוב וליישם עקרונות חינוכיים אלה, הריני מתפעל יותר ויותר מחז"ל. עד כמה לפני מאות ואלפי שנים חכמינו ידעו לנווט עולם חינוכי איתן ונכון לקיום מצוות, לשמירת תורה ובעיקר להנחלת תורה לדור הבא. הכלים בהם דברי החכמה הכתובים והמועברים לנו מדור לדור הם העדכניים ביותר והנכונים.

שמעתי מידידי השר זבולון המר ז"ל כי פרופ' אבי רביצקי הרצה בזמנו בפני קציני צה"ל בנושא חינוך וכלי השפעה על הדור הבא. לשאלתו של פרופ' רביצקי האם ברצונם ללמוד מתוך ים היהדות או מפי הפילוסופים של החינוך העדכני, תשובתם של כל הלומדים הייתה כמובן "הפילוסופים". לאחר סיום סדרת הרצאות קיבל המרצה חוות דעת טובות מאוד על הנלמד ועל הדרך בה למדו. או אז גילה להם המרצה המכובד כי הם בעצם למדו את פרקי אבות. בכל פעם שהיה צריך להזכיר את רבי עקיבא או את רבי יוחנן נקב הוא בשם פילוסוף מהדור האחרון. תדהמה אחזה בהם, בקציני צה"ל.

חשוב לנו להדגיש זאת, כי תורת ישראל נצחית היא. יש הרבה מה ללמוד ולשאוב ממנה. מקורות היהדות בלתי נדלים. צריך להתמיד ולהעמיק שורשינו היהודיים מתוכנו. כמובן יש ללמוד גם מחכמת אחרים, שהרי חכמה בגויים תאמין. אך אסור לנו להזניח עברו של עם ולהתמקד רק בעתיד.

ברל כצנלסון, אלתרמן, בן גוריון וגם אחד העם השתמשו והסתמכו על כתבי חז"ל,ציטטו מעברו של עם. הם ואחרים הבינו כי עתידו של עם תלויה ומתייחסת לעברו של עם. ביאליק יכול היה לכתוב על המתמיד, גם אם לא היה שומר תורה ומצוות. שפתו הייתה מעוגנת במקורות חז"ל. לדאבוננו "החדשים שבנו" ממציאים רק חדש. חייבים הם להבין שצריך וחובה לחדש מתוך הישן, מתוך היפה והטוב.

בטוחני שגולמן וגארדנר, שהמה יהודים, ינקו הם משהו מהיהדות, שהרי כל התנ"ך, התלמוד וים הספרות התורנית מדגישים חשיבות חינוך האינטליגנציה הרגשית.

חנוך לנער על פי דרכו, נאמר במשלי. הרש"ר הירש, בפירושו על "ויגדלו הנערים"בפרשת תולדות אומר, כי יצחק ורבקה נכשלו בחינוך ילדיהם כאשר העניקו ליעקב ולעשו, שני אחים, אפילו תאומים הם, חינוך שווה. צריך היה לטפח איכויותיו של כל אחד בהתאם לדרכו, לאופיו, להאהיב תורה בדרכים שונות ומגוונות.

מסכת אבות, משלי ומסכתות שלמות מתארות תפיסות עולם חינוכיות עדכניות ביותר. חינוך למידות, המתייחסות לרגש ולא רק לשכל, מפארות כמעט כל דרך חינוכית. לא הקפדן מלמד ולא... ואהבת לרעך כמוך... ותורת חסד על לשונה... הינה תפיסת עולם נפלאה של היהדות. האם יש משהו מהם שאינו מעוגן בדרך החדשנית ביותר? אנו בודקים היום בעיקר את האינטליגנציה השכלית, מתייחסים למשקלו האיכותי של האדם בעיקר ואולי רק על פי נטיותיו השכליות, כמעט ולא נותנים משקל לתכונותיו הרגשיות. גולמן מתאר בספרו על האינטליגנציה הרגשית, מחקרו של הפסיכולוג שנכנס לגן הילדים - בני החמש - עם ערימת סוכריות "מרשמלו", הבהיר הוא לילדים כי בידם שתי אפשרויות: לקחת סוכריה אחת עכשיו, מיד, או להמתין עד שובו. (התעכב כארבעים דקות), או אז יקבלו שתי סוכריות. "מבחן המרשמלו". במחקר בדקו מה קרה כעבור 12 שנה לגיבורי המרשמלו? מה היו תכונותיהם של אלה בעלי התכונה הרגשית של"דחיית הסיפוקים", תכונה שאינה נבדקת ואינה מתגלה באינטליגנציה השכלית. התברר אם כן, שטרם כניסתם לקולג' בגיל 17 "גיבורי המרשמלו" היו יותר חכמים, יותר אופטימיים, הצליחו להתגבר יותר טוב על מכשולים, תלמידים מצטיינים יותר,חברותיים, ערכיים ובעלי הומור.

מחקר חד-משמעי המוכיח כי לעתים בעלי תכונות רגשיות עתידים להיות חכמים ונבונים יותר מאלה שבצעירותם הם נראים כחכמים אך ללא תכונות ריגושיות. והחשוב מכול - ניתן, אפשר וצריך ללמד, לחנך ולעצב תכונות ריגושיות מגיל צעיר. מערכות החינוך, הבית והחברה חייבים לבנות קודים ריגושיים שיועברו ויוטמעו בדור הגדל.

בזמנו, הצעתי למנכ"לית המשרד, הגב' תירוש, כי בצד ציוני הבגרות להישגים לימודיים יינתנו הערכות בתחומים הריגושיים, כמו עזרה לזולת, מנהיגות נוער, התנדבות, אהבת אדם. אסור לנו להתייחס רק לקוגניציה, למרות שאני חסיד נלהב של הידע, של הלימוד, ההפנמה וההטמעה של העולם ואוצר הידע, אך הלימוד השכלי, הקוגניטיבי חייב להיות משולב עם האינטליגנציה הרגשית.

כפי שאומר הרב קוק, צריך לשלב את השכל והרגש בחוברת. הרמח"ל מתאר אף הוא חשיבות השכל והרגש ואף את הסדר הנחוץ לשימושם.

הרמב"ם מדגיש מאוד את השכלתנות ולימוד המדע, אך מתאר רבות מאוד את החשיבות של היחס, לימוד מתוך אהבה, הכבוד ומשמעותו להורים ולכל אדם. חז"ל מתארים במקומות רבים חשיבות העידוד לגידולו של כל ילד. אנו יודעים היום כי מנהלים מצליחים מאוד לנווט מערכות שלמות דרך העידוד, המילה הטובה והשיתופיות של צוות העובדים, כפיפים יהיו מוכנים להטות שכם, להפעיל מוחם, ולהקדיש מזמנם במקום בו יטופחו יחסי האנוש, בו קיימים חיי חברה תקינים, הערבות ההדדית, אהבת הזולת קשורים לאינטליגנציה רגשית. ההצלחה יכולה להרקיע שחקים,להתגבר על כל מכשול אם תיעשה מתוך שמחה. תחושת השמחה המלאה עשייתו של אדם קשורה היא לE.Q.. כמו כן ההומור, החיוך, הרוגע וההקשבה.

מתוך אתר מאמרים