מאת: חיים להב
מספר תהליכים משפיעים על שתי התופעות שהוצגו לעיל: תרבות "הפנאי והבילוי" ותרבות "לקיחת הסיכונים" של מתבגרים .
1. על פי הספרות הסוציולוגית העכשווית בעניין השינויים שעוברים כיום בני נעורים, הולכת ומתחזקת התופעה של היטשטשות הגבולות המוגדרים של שלב הנעורים. מציאות זו שמביאה לטשטוש בין עולם המבוגרים לעולם הנעורים. מבחינה זו בני נוער מקדישים זמן ומחפשים את האתגרים שאנחנו המבוגרים הגענו אליהם בגיל הרבה יותר מאוחר. הצפייה במדיה האלקטרונית החדשה מביאה אליהם כמות אדירה של גירויים, אינפורמציה, ריגושים… שאותם הם מבקשים לבחון ולנסות, ואם אפשר מיד.
2. התא המשפחתי עובר כיום שינויים רבים. להורים יש פחות זמן ופחות פנאי רגשי לילדיהם המתבגרים. ההורים שמנוהלים על ידי תרבות קרייריסטית, משקיעים את מרבית האנרגיה שלהם בפיתוח מקצועי ובקידום מעמדי. איכות תפקידיה הנוכחיים של המשפחה גרמה לה לאבד את מעמדה המסורתי. התרגום הפוסט מודרני לעניין הוא שהנוער נשען יותר על עצמו. המציאות הזו מובילה לדחף חזק על הצעירים להגשמה עצמית, ולהתנסות בוגרת בשלב מוקדם. ההתנהגות הקרייריסטית של ההורים משפיעה על הנוער גם במובן של המעמד החברתי והחומרי שלהם, וכן בהשוואה לאחרים, ובזכות זה הם מקבלים מקום מכובד בחברה שלנו/שלהם (מה אבא שלך עושה? סמלי סטאטוס…, מכונית, מקום מגורים וכד').
3. החברה שמה דגש על הישגיות, תחרותיות, ייצוגיות.כיוםהחוסר מודגש יותר מכפי שהיה בעבר (בניגוד מוחלט ל"איזהו עשיר השמח בחלקו"). נוצר הכרח אובססיבי להיות כל הזמן בתנועה, בחתירה, כדי להשיג את החסר. לדוגמה, הנוער שרואה בצבא יותר אמצעי לקידום אישי, מעמדי או מקצועי, ופחות כאמצעי לתרומה לקולקטיב ולאומה - גישה יותר פרקטית ופרגמאטית. הלחץ התרבותי כמשפיע על עיצוב הזהות, אין די מורטוריום (דחיית חובות). בתחום הזהות מפעילה החברה לחץ מסיבי להתגבשות ולמובחנות (להיות תכליתי וממוקד מטרה). החברה מציבה את הפרט על מסלול מרוצים תחרותי, שופטת ומתגמלת על פי תוצאות, יוצרת אקלים המגנה חוסר בהירות, לנוער אין כמעט מרחב מנטאלי לשוטטות, בלבול, תהייה בדרך לגיבוש זהותו.
אל מול כל אלו, התופעות של תרבות "הפנאי והבילוי" ותרבות "לקיחת הסיכונים" של מתבגרים מקבלות עוצמה וכוח השפעה על חייהם העכשוויים ועל חייהם העתידיים. המפגש של שתי תופעות אלה עם חופשת הקיץ הארוכה מהווה תקופה שבה יתרחשו דברים שלא חשבנו עליהם מראש כמחנכים וכהורים, ונמצא עצמנו שואלים: למה זה קרה? איפה לא היינו בסדר? מה היינו צריכים לעשות אחרת? אני תקווה שבעקבות מאמר זה אכן נתכונן נכון יותר למפגש של החופשה עם תרבות הפנאי ולקיחת הסיכונים, ובעיקר נכין את חניכינו/ ילדינו לאותו מפגש ........ בחופש הגדול הכול אני יכול ........
מתוך אתר משרד החינוך
