התפתחות אנושית מחייבת שמירה וטיפוח תרבות,  של שפה, של אמנות ושל חשיבה במידה דומה לצורך שלה במזון, מגורים ואהבה. תרבות ניזונה מעיסוקה באינטלקט ובאמנות כאחד.
אינטליגנציה היא רבת-פנים, כך גם האמנות היא רבת פנים. שתיהן משלבות חשיבה אינטלקטואלית, רגשית, חברתית, תרבותית, רוחנית, ערכית, כלכלית כמו גם  פוליטית. חשיבה המשלבת הבנה וחקר, עיסוק בשפות שונות, ובעיקר, הרחבת הידע והיכולות האינטלקטואליות דרך ובאמצעות האמנויות. 
מרשל מקלוהן פותח את ספרו "להבין את המדיה" במילים "..בתרבות כמו זו שלנו, המורגלת זה מכבר לחלק ולפלג כל דבר כדי להשיג שליטה, לפעמים אנחנו עדיין מופתעים קצת כשאנו נזכרים שמכל בחינה מעשית. המדיום הוא המסר. בזאת אנו אומרים רק שלכל מדיום – כלומר, לכל שלוחה המרחיבה אותנו, יש השלכות על האדם והחברה. השלכות אלה הן תולדה של קנה המידה החדש שמופיע בחיינו עם כל שלוחה המרחיבה אותנו, או במילים אחרות עם כל טכנולוגיה חדשה". (מרשל מקלוהן 1964).
התבוננותו של מרשל מקלוהן על השפעת מיגון אמצעי תקשורת, עוד בטרם נולדו המחשבים, הובילה כבר אז לצורך לצרף את המילה הכתובה עם המילה המדוברת ולשלבם יחד עם המסר החזותי.
צירופם של שלושת המרכיבים יחד מחייב דרכים חדשות ללמידה- והוראה, דרכים יצירתיות. דרכים המאפשרות פיתוח מיומנויות חשיבה חדשות.
בדרך כלל מחברים את המושג, יצירתיות  עם האומנויות או כנלווה למיומנויות חינוך, לחינוך מנהיגות ומנהלים. הגיע הזמן לתת לה מקום חשוב לצד החינוך התרבות, המדע, והאמנויות.
חיפוש דרכים להבנה ויישום של מסרים מילוליים לצד מסרים חזותיים יכול להעזר באותן דרכים יצירתיות שהתפתחו בעולם האמנויות.
יצירתיות מדעית, יצירתיות טכנולוגית או יצירתיות תעשייתית לכולן קבוצות מיומנויות משותפות שבבסיסה "פעילויות של דמיון מעוצבות כך שתכוונה את תהליך החשיבה למקוריות וערכיות כאחד." לכל אחת מסוגי היצירתיות מיומנויות המאפיינות את תחום הדעת בה הם פועלים.
הספרות שעוסקת ביצירתיות בתהליכי הוראה-למידה מציעה מיגוון של מיומנויות שעברו מתחומי האמנות אל המדע והטכנולוגיה. למשל מושג "השעיית השיפוט" כמיומנות של דחיית ביקורת על מנת לטפח רעיונות חדשים. "השעיית שיפוט"  היא אחת מהמיומנויות החשובות שהפילוסוף ברטראנד ראסל הצהיר עליה שהיא התגלית הגדולה ביותר של המאה העשרים .
"השעיית שיפוט" מאפשרת החדרת טכנולוגיות חדשות למבנה מסורתי, מאפשרת שינוי בתפיסות חברתיות עוד בטרם מתרחשות המהפכות החברתיות, בעצם אם נבחן את תולדות התרבות האנושית נוכל לציין כי האמנים, קולטים מסרים של אתגריםת תרבותיים, טכנולוגיים, מדעיים עשרות שנים לפני שמתחולל השינוי. "האמן עסוק תמיד בכתיבת ההסטוריה של העתיד מפני שהוא היחיד המודע לטבעו של ההווה" כותב מקלוהן בסיפרו.
מיומנויות יצירתיות מתרחשות בזמן פעילות יצירתית, כתיבת סיפור, קריאת ספר, פעילות מחקרית, הכנת ציור וכן הלאה. לומדים צעירים הנחשפים לפעילות היצירתית לצד טיפוח ופיתוח מיומנויות יצירתיות, לומדים להתמודד עם תהליכי שינוי, ומצבי אי ודאות בקלות רבה יותר.  בניתן לחלק את הפעולה היצירתית לארבע קבוצות, או ארבעה שלבים:
1. דמיון ודימויים.
2. מימוש חלומות
3. מקוריות
4. שיפוט ערכי
דמיון ודימויים
פעילות יצירתית ראשיתה במשחקי דמיון.  דמיון, היא צורת משחק מחשבתית בה מנסים להרחיב את אפשרויותיה של סיטואציה חדשה שלא היינו מגיעים אליה לולא השימוש בדימויים ובדימיון.
בתרבות היומיומית של חיינו, מסר חזותי הופך לדומיננטי יותר ויותר ומחליף מסרים שהועברו בעבר על ידי טקסטים בלבד. כתוצאה מכך תופסת התרבות החזותית ((Visual Culture מקום מרכזי בצורה בה אנו חווים את העולם.   גם אם אין אנו מודעים לכך, אנו מוקפים ברצף בלתי פוסק של דימויים המשפיע על האמונות, העמדות, והערכים אותם אנו מאמצים.  יש חשיבות רבה לפירוש הדימויים והאובייקטים הויזואליים הסובבים אותנו היות והם מציגים דעות, מעבירים מסרים ערכיים בצורה שלילית או חיובית ומעצבים את גישתנו לנושאים חברתיים. כאשר מסרים אלה נשארים ללא פענוח ופרשנות, אנו מוצאים את עצמנו כצרכנים המושפעים באופן בלתי מודע וללא דעה עצמאית משלנו. 
שימוש בדימויים חדשים אלה הנקלטים באמצעות הטלוויזיה, המחשב, הווידאו, הסרטים והפרסום, יוצר חיבור חדש בחשיבה ליצירת קשרים בין תכנים ומידע שלא נוצרו בדרך החשיבה המסורתית.
2. מימוש חלומות
פעילות יצירתית מעצבת את שלב העשייה והמשימה. למעשה היא מאפשרת את המעבר מדמיון ודימויים לשלב הרעיונות היישומיים. בשלב מעבר זה עוסקים בחשיבה אינטואיטיבית המאפשרת פתיחות בתהליכי החשיבה (כמו "חשיבה חיובית" או "הפיכת אילוצים לאפשרויות" וגם "הגדל טיפה הקטן אוקיינוס" מבחינת צימצום והרחבת הרעיונות).
זהו שלב מאוד דינמי המאפשר התמודדות עם שינויים כולל שינוי המטרות. לעיתים רעיונות חדשים עשויים ליצור שינוי במהלך החשיבה שיאפשר פריצת דרך מחשבתית או תכנית.
3. מקוריות
מקוריות יכולה לבוא לידי ביטוי בשלושה אופנים: אצל היחיד, (אדם יכול להיות מקורי לעצמו לעומת דברים שיצר בעבר)  יחסית לעולמות תוכן (שינוי בתכנים, בדרכי פעולה, מיומנויות)  או יחסית לתהליכים היסטוריים.
4.שיפוט ערכי
רעיונות יצירתיים יש לבחון יחסית לנושא, לתכנים, לחברה, לסביבה, או למטרה. ערכים שיפוטיים כמו: אפקטיבי, יעיל, מהנה, עדכני, בו-זמני, בינתחומי, רב-תחומי מחייבים עקרונות של שיפוט ערכי על מנת לבחון אותם בהתאם למטרה שנבחרה.
יצירתיות, פירושה לשחק עם רעיונות, לנסות יישומים מחקריים, אך כולם מחייבים להשיג מטרה שנבחרה גם אם שונתה במהלך התהליך היצירתי. שיפוט ערכי מאפשר בחינה של הרעיונות שעולים תוך כדי התהליך היצירתי, ללא הפעלת ביקורת שיפוטית שלעיתים דוחה ומעכבת התפתחות של רעיונות יצירתיים. שיפוט ערכי מאפשר בחינת הרעיונות היצירתיים על ידי קבוצה או אחרים שאינם מעורבים בתהליכים היצירתיים.

על בסיס מסמך זה להלן נושאים למבנה להשתלמות בנושא: אוריינות חזותית ואוריינות מילולית זו וגם זו למורים לאמנות. 
לצייר מילה לספר תמונה: המרכיבים החזותיים לעומת המרכיבים המילולים ביצירות ספרות ויצירות אמנות.
"השעיית שיפוט" :השעיית חשיבה ביקורתית כלפי התנסויות במידע מילולי לעומת מידע ויזואלי.
שטף רעיונות לעומת אסוציציות רעיוניות.
בין חשיבה בינתחומית לחשיבה רב-תחומית. כלים ומיומנויות.
אינפורמציה וחומר בעידן השינויים הטכנולוגיים
אינטראקציה, קישוריות ושפה, בין המילולי לויזואלי
לכל אחד מהנושאים יוקדשו בין שתים לשלוש  פגישות. כל נושא יבוא לידי ביטוי בעיבוד יחידת לימוד לכיתה/בית-ספר/ת"ל בה עוסקים המשתלמים.
גאון יפה 30 במאי 2005
Gaon_y@netvision.net.il

המטרה של החינוך לתרבות חזותית ((Visual Culture Education היא לסייע בפיתוח חשיבה ביקורתית כלפי ההתנסויות בסביבה חזותית ולהיות מודעים לכוחות ולהשפעות החברתיות הפועלים עלינו. כמו כן לשמש בסיס להכשרה מקצועית בתחומים הרלבנטיים כיוצרים וכמשתמשים במסרים חזותיים בתחומים כמו תקשורת, עיצוב, חינוך, קולנוע.

מתוך אתר משרד החינוך