מאת: טובה בן ארי - מפקחת ארצית על זכויות הילד

התוכניות והמיזמים בארץ ובעולם להטמעת זכויות ילדים/תלמידים מתבצעים במערכת החינוך ומהוות מעבר
מעמדה חינוכית המגיבה לבעיות לעמדה יוזמת של סביבה חינוכית ראויה המכבדת את כל באי בית הספר.
בסיס התוכניות היא שסביבה חינוכית ראויה מתייחסת לתלמידים ולאנשי הצוות החינוכי כבני אדם שלמים .
משמעות הדבר היא שמתן מענה למכלול הצרכים ושמירה על הזכויות כולן היא המפתח לקידומם של התלמידים
וכל ניסיון לבודד את מרכיבי אישיותם ולטפל בהם בנפרד נדון לכישלון.כך למשל נוכל למצוא שתלמיד שזכותו
לתרבות נפגעת בבית הספר יתקשה בלימודים, תלמיד או תלמידה שחשים שכבודם נפגע יתקשו לפתח עמדה
מכבדת כלפי חברים או כלפי עולם המבוגרים ולעמוד בדרישות התנהגותיות שבית הספר מציב.
המוסד החינוכי מפגיש “שונים” בתחומי עניין משותפים, ככזה אמור הוא לכבד את זכויותיהם של חברי קהילת
המוסד החינוכי לתת אמון אלה באלה תוך תמיכה בין כל הגורמים- צעירים ומבוגרים. ריבוי נקודות המבט
התרבותיות, האמונה והאידיאולוגיות שאנו מצווים כיום לכבד בנושא זכויות, גוזר ריבוי של יצירת איזונים בתרבות
הבית ספרית. העקרונות,הכללים והדרכים למימוש הזכויות נתונים לבירור ,להתדיינות ולשכנוע בין באי בית הספר.

זכויות הן כלי חינוכי ,הן מחנכות לעצמאות ולאוטונומיה, ובה בעת לשיקול דעת ולכבוד כלפי הזולת במערכות
יחסים בבית הספר. מימוש תרבות של זכויות במרחב הבית ספרי ייצור תהליך העצמה אשר יהפוך את בית
הספר מטוב למצוין.
התפיסה החינוכית מטילה עלינו כמבוגרים אחריות מוגברת, במיוחד על נשות/אנשי חינוך. המורה נתפס היום
כמנהיג חינוכי וחברתי , בעל השפעה משמעותית על עיצוב התנהגות הילדים ורבים מחקים את התנהגות המורה
ימים רבים אחריו.
זכויות התלמידים, קידומן, מימושן, עידודן ויישומן הינו חלק בלתי נפרד מן התהליך החינוכי ולפיכך מתפקידי
המורה. על המורים בחברה דמוקרטית לפעול למימוש זכויות התלמידים, ללמד את התלמידים מהן זכויותיהם,
ללמד את התלמידים כיצד לעמוד על זכויותיהם וכיצד לממשן באופן המיטבי והראוי תוך שמירה על כבוד הפרט
וכבוד הזולת .
יש להוקיר את המורים המעודדים ומיישמים את זכותם של תלמידיהם לחינוך. על המורים לאזן, לווסת, להגביל
ולהכריע בעימות בין זכויות שונות המתנגשות השכם והערב. עליהם לתת עדיפות בכל רגע נתון לזכויות אלו או
אחרות תוך איזון סביר מידתי וראוי של זכויות התלמידים )אחד אחד וכקבוצה(.
על מורה, כבוגרת, מוטלת אחריות רבה יותר מבחינה חינוכית-אזרחית. התלמידים נתונים למרותן של המורות
וההנהלה - אין שוויון מעמדי, אך יש וצריך להיות כבוד הדדי ללא כפיפויות.
על כן, למורה ולתלמיד זכות זהה לכבוד. אין להעליב תלמיד ואין להעליב מורה. כבוד לאדם הצעיר או לאדם
המבוגר- הוא כבוד לזהות שלו,כבוד האדם מחייב התחשבות בשונות של הזולת,לכל אדם תכונות משלו ועלינו
לכבד תכונות אלו כחלק מהכבוד שאנו רוחשים לו. אנחנו כבגירים יכולים לשלוט טוב יותר מבחינה רגשית
וקוגניטיבית בתגובותינו. עלינו ללמד תלמיד לכבד מבוגרים, כמו גם את חבריו התלמידים.
למורים יש סמכויות ואחריות משום שלתלמידים יש זכויות. כבוד השופט זמיר ) 1730/00 ( אמר אודות נאמנותו
של המורה לתלמידיו “ כל אדם חייב לכבד את זכויות הילד, ובמיוחד המורה ששלום הילד וחינוך הילד הופקדו
בידיו כנאמן מטעם ההורים והחברה”.
הסמכות של מורים ושל הורים במקביל, הינה תולדה של הזכות של התלמידים לחינוך ולכן מורות אשר מבקשות
לצמצם את זכויות הילדים או חלילה לבטלן, כורתות את הענף ממנו הם ניזונות שהרי לא תהא משמעות
למקצועם מבלי שלתלמידים שלהם תהיה האפשרות לממש את זכויותיהם.
בפרקי אבות, מסכת ד’ נכתב: “יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך“.

מתוך אתר משרד החינוך