מאת: לבנת ראובן
השירות הצבאי בסדיר ובמילואים, מהווה מרכיב משמעותי בחברה הישראלית, מבחינת היקף האוכלוסייה המתנסה בו, משכו ועוצמת החוויה שבו.
השרות בצה"ל, מהווה גם מרכיב חשוב בהתבגרות בני נוער בישראל, מעין טקס חניכות לכניסת הנוער לחברת הבוגרים בישראל, טקס זה משתקף גם בשורת חוקים ותקנות המקנות זכויות אזרחיות למי ששירתו בצה"ל. לכן, הקבוצות החברתיות שלא שירתו בצבא לרוב יוחסו לקבוצות בעלות לגיטימציה אזרחית מוגבלת.
מחקרים הוכיחו כי שרות מוצלח בצה"ל מהווה גורם רב משקל בהסתגלות מוצלחת לחיים האזרחיים. (מידע זה ידוע מראש לבני הנוער מועמדי הגיוס, מתוך הדיאלוג המשפחתי, החברתי והתקשורתי ומשפיע על המוטיבציה כלפי השרות).
השרות בצה"ל, הפך לאספקט מרכזי וחשוב ביותר של הזהות הישראלית, עד כדי כך שבמפגש בין ישראלים (זרים) מקדימה שאלה: "היכן היית בצבא?" תשובה שמציינת יחידה ומחזור גיוס, מעוררת תחושת אחווה בין זרים. ומי שאין מענה בפיו נתפס כחשוד. אופי השרות, קרבי או לא, קובע אם בר השיח "מוצלח", "טוב" או "פחות טוב". כשמועלית בדיאלוג ביקרות לרוב הדובר מייחס את הזכות לבקר או לדרוש מהחברה או מהמדינה, לתרומה שהוא או משפחתו נתנו למדינה במסגרת הצבא.
צה"ל והשרות בו הפכו לסמלים החשובים ביותר של הלאומיות הישראלית, מעין "פרה קדושה" שאין מעבירים עליה ביקורת. ישנו ביטחון ואמון מלא בכוחו וביכולתו של צה"ל וכן הערכה רבה וכבוד כלפי קציני קבע.
צה"ל מהווה תנאי הכרחי לקיום הביטחוני של המדינה, גורם הרתעה נגד מדינות ערב שכן הוא הצבא החזק ביותר במזרח התיכון. משמעות השירות כתנאי הכרחי קיומי למדינה, מעצים יותר את מרכזיותו אצל בני בנוער והמבוגרים בישראל. (רייך 2004)
השירות הצבאי במדינת ישראל משפיע כמעט בכל התחומים על אופייה של המדינה- מסלול החיים הטיפוסי במדינת ישראל כולל שירות צבאי לאחר סיום הלימודים בתיכון שלב זה נחשב בעיני רבים הכרחי בתהליך המעבר מנערות לבגרות. חוק שירות ביטחון, שנחקק עם הקמת המדינה, הטיל חובת שירות כללית שחלה על כל תושבי המדינה- ללא הבדלי מוצא ומין. במשך שנים רבות שימש צה"ל אמצעי מרכזי לגיבוש החברה הישראלית- כחלק מ"כור ההיתוך" שבן גוריון ביקש לכונן בשנות החמישים. הוא ביקש להתייחס לצה"ל כאל צבא ממלכתי א-פוליטי "צבא מאוחד,צבא העם".
לנוכח התייחסות זו השקיע צה"ל משאבים בתחומים שונים- בתחום החינוך הוקם "חיל חינוך",חילות מורות הופעלו ביישובי פיתוח וכו'. בתחום בתקשורת נוסדו אמצעי תקשורת צבאיים- עיתון במחנה וגלי צה"ל.
הצבא השפיע על השפה. ישנו עולם שלם של מושגים ודימויים שנלקחו מן ההווי הצבאי לחברה הישראלית. הצבא משפיע גם על בחירת המקצוע של האזרח לאחר השירות הצבאי למשל בקרירה תקשורתית ב"גלי צה"ל", או לעבודה של בוגרי יחידות קרביות כמאבטחים וכקציני ביטחון. בתחום הספרות הקולנוע והתרבות הפופולארית שבישראל הצבא הטביע את חותמו החל בספרי ילדים וכלה בספרי מבוגרים. בנוסף, ישנם עשרות שירים מעודכנים של הלהקות הצבאיות. (ברק ארז 2002).
מתוך עבודה על המוטיבציה לשרות ביחידות קרביות
