מאת: ירון אונגר ויובל וורגן

חופש הביטוי הפוליטי של עובדי ההוראה במערכת החינוך רקע כללי –
ככלל, הדיון בסוגיית חופש הביטוי הפוליטי של עובדי הוראה במערכת החינוך מחייב לבחון את הנושא
בכמה היבטים מרכזיים, ובהם: חופש הביטוי הפוליטי של עובדי ציבור בכלל; זכותו של מחנך )או עובד
הוראה אחר( להביע עמדה פוליטית בפני תלמידיו; עיסוק בנושאים פוליטיים בהקשר של קביעת מטרות
החינוך; ההשפעה הפוליטית של בית הספר ועובדי ההוראה על התלמידים.

נבהיר כי המונח "חופש ביטוי פוליטי" אינו חד משמעי, וכי מתעוררת שאלה סביב הגדרתם של -
ביטויים "פוליטיים" וההבחנה בינם ובין ביטויים "שאינם פוליטיים". יש המגדירים מהו "פוליטי"
באופן מצומצם ומייחסים אופי פוליטי בעיקר לפעולות ולביטויים הקשורים ישירות למנגנונים ממסדיים
)או מפלגתיים(, ולעומת זאת יש הגורסים כי "הכול פוליטי", וכי ההבחנה בין ביטויים שונים )למשל בין
ביטויים בנושאים מדיניים לביטויים בנושאים חברתיים( היא מלאכותית.

חופש הביטוי הפוליטי של עובדי הוראה
שאלה נפרדת היא אם מורה זכאי לחופש ביטוי מוחלט בשיעוריו או בשעה שהוא עוסק בכל פעילות
חינוכית אחרת עם תלמידיו. בהקשר זה עולות שלוש טענות התומכות בהגבלת זכותו של המורה להביע
את עמדותיו הפוליטיות האישיות בפני תלמידיו, מן ההיבט המוסדי, מן ההיבט החינוכי ומן ההיבט
הדמוקרטי.
מן ההיבט המוסדי עולה הטענה שהמחנך לא מגיע לתפקידו כמנהיג טבעי בחברה שהוא יושב בה אלא
ממונה לתפקיד על ידי הממסד. הממסד נתן לו מנדט לחנך, אך לא לעשות שימוש בתפקידו לשם -
אינדוקטרינציה 13 של עמדותיו האישיות.

טענה שונה במקצת היא שהכנסת פוליטיקה למערכת החינוך עלולה להפוך את מערכת החינוך
הממלכתית ל"זירת התגוששות פוליטית" ולזרוע פלגנות ופירוד בין התלמידים.

מן ההיבט החינוכי עולה הטענה שמלאכת החינוך נועדה להצמיח "לומדים עצמאיים", אנשים חושבים
שמגבשים דעה משלהם על בסיס מחקר יסודי של נתונים ועובדות, ולא מתפקידו של המחנך "לבוא אל
תלמידיו עם 'בשורה'". לפי תפיסה זו, זכותו וחובתו של המחנך להביע את דעותיו בפני התלמידים, אך
רק כשותף לדיון, שאינו כופה את רצונו, שכן אחרת הוא חוטא לחינוך.

ואולם תפיסה זו שנויה במחלוקת; מחנכים רבים סבורים שגם בעידן פוסט מודרני, ואולי דווקא בעידן -
זה, "בית הספר, אסור שישמש ראי לחוליי החברה )ניכור, פער עדתי, אנוכיות ונהנתנות(. נהפוך הוא! -
מחובתו לחתור באופן בלתי נלאה לשנות את ההוויה הנתונה... כדי לעצב את החברה של מחר, שתהיה
מושתתת על ערכים מוסריים".  יתר על כן, גם חוקרים שתפיסתם היא כי "עקרונית, אין למחנכים זכות
לחנך לערכים מחייבים", הסכימו לכך ש"הצורך הפסיכולוגי של חניכים בביטחון פנימי מקשה על
המחנכים להימנע מחינוך לערכים אלה".

מן ההיבט הדמוקרטי יש הטוענים שתפיסה דמוקרטית שלמה מבוססת על גיבוש עמדה פוליטית
בבחירה חופשית מתוך "שוק חופשי" של דעות, שבו ניתנת לכל עמדה הזדמנות שווה להישמע ולשכנע.
במובן זה השמעת עמדה פוליטית של מחנך פוגעת במידת מה בשוק החופשי, שכן התלמידים הם "קהל
שבוי", שאינו מסוגל "להצביע ברגליו" ולפרוש כאשר הוא שומע עמדה שאינה מתיישבת עם השקפת
עולמו. זה קהל התלוי, במידה רבה, במורה שמביע את העמדה ומערכת החינוך נותנת בידיו זמן
ומשאבים כדי לגרום לתלמידיו להאמין בו ולהעריך את עמדותיו. על כן הטוענים כך סבורים כי השמעת
עמדה פוליטית מפי מחנך מעצימה בצורה בלתי הוגנת את השפעתה של עמדה זו בחברה הכללית.

תקציר מתוך אתר מחק ומידע של הכנסת