תלמידים בעלי צרכים מיוחדים המשתלבים בכיתה רגילה סובלים פעמים רבות מדחייה במשך שנות לימודיהם. הם יכולים להיות דחויים על-ידי התלמידים הרגילים בכיתתם, על-ידי מוריהם או על-ידי ההורים של התלמידים הרגילים בכיתתם. לחוסר התקבלות זו יש השפעה שלילית הן על הערכתם העצמית והן על ביצועיהם הלימודיים
לאווירה החברתית בכיתה יש השפעה רבה על הצלחתם או כישלונם של התלמידים. כשתלמיד מביע קושי אולי זה נובע מחוסר התאמתו מבחינת ההיבטים החברתיים של בית-הספר או הכיתה ולא בהכרח מבחינה לימודית.
בסביבה חמה וחיובית כל הילדים מרגישים נוח. מחנך צריך לפתח סביבה רגועה ולא מאיימת בשביל התלמיד. למורה תפקיד חשוב בהצלחת השתלבות הילד. ביסוס אווירה חברתית-רגשית חמה עוזרת למורים להעלות את השגי התלמידים. גישת המורה כלפי התלמידים היא הגורם המרכזי שיוצר יחסי גומלין והשגים .
תלמידים בעלי צרכים מיוחדים רבים נתקלים בקשיים ביצירת קשרים חברתיים עם תלמידים רגילים ועם מורים. סיבה אחת לכך יכולה לנבוע מההתנהגות שלהם, סיבה נוספת, חשובה לא פחות, היא הגישות והתחושות של האוכלוסיה הרגילה. לאנשים רבים יש מידע מדויק מועט על תלמידים עם צרכים מיוחדים וחוסר ידע זה יכול להביא לפחד ולדעות קדומות. למורים שהתלמידים בעלי הצרכים המיוחדים אינם מוכרים להם יכול ליצור הבנה לא נכונה, חוסר אימון ואף עוינות. פעמים רבות ישנה התעלמות מהיכולות, מהכשרונות ומהצרכים של אותם תלמידים .
במשך שנות לימודיהם התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים נתקלים בכשלונות.
הפחד מהכשלון ותחושת חוסר היכולת יכולים לגרום להם לנסיגה. נסיגה זו עלולה לתרום לדחייתם ולהביא לכך שגם המורה יתקשה להתמודד עם המצב.
תלמידים עם צרכים מיוחדים יכולים להתעכב גם בהתפתחותם החברתית - כמו בתחומים אחרים - כישורים חברתיים נמוכים יכולים להוות גורם נוסף בדחייה שלהם. הם יכולים להכשל בפיתוח כשרים חברתיים משום שיש להם פחות חברים והם מדורגים בדרגה נמוכה יותר בסטטוס החברתי, או גם בגלל שהם מתקשים להשתמש בקודים החברתיים. חלקם מפרשים לא נכון את מצבם החברתי וחושבים שהם מקובלים יותר מכפי שהם באמת.
קשה לקבוע את הגורמים לבעיה - לתלמידים חסרי חברים יש פחות הזדמנויות לפתח כשרים חברתיים ואלה עם כשרים חברתיים נמוכים יש פחות סיכויים לפתח חברויות. ככל שמתבגרים קשרים חברתיים נעשים חשובים יותר ובעיות אלה עלולות להחמיר .
מורים רבים ביקורתיים יותר לגבי התנהגותם של התלמידים עם הצרכים המיוחדים, משבחים אותם פחות וחושבים אותם לתלמידים בלתי רצויים.
גורם נוסף שמשפיע על גישות המורים הוא הדבקת תוויות. כשתלמיד מזוהה עם תווית שלילית, המורה פחות אוביקטיבי לגביו וזה משפיע על ציוני התלמיד ועל הערכתו ההתנהגותית על-ידי המורה. הצפיות מאותו תלמיד נמוכות יותר מאשר מתלמיד שלא הודבקה לו תווית שלילית ושהתנהגותו זהה.
גורם נוסף שיכול לגרום לדחייה של תלמידים עם צרכים מיוחדים על-ידי המורים הוא חוסר נסיון ואימון של המורים בחינוך המיוחד .
כשהתלמיד עם הצרכים המיוחדים נדחה על-ידי מורים ותלמידים בכיתה הוא עלול להראות כישורים נמוכים יותר הן חברתיים והן לימודיים. קבלתו העצמית של התלמיד הדחוי יכולה להיות מושפעת מכך, ובנוסף מכיוון שהם לא מעודדים להשתתף בפעילויות בכיתה, הם יכולים לפגר עוד יותר בכל התחומים. ברב המקרים זה הכרחי לספק תכנית שיטתית המעוצבת לשיפור הכישורים החברתיים של התלמיד עם הצרכים המיוחדים ולהגדיל את השילוב החברתי שלו.
השתלבות אפקטיבית דורשת שהמחנכים ישימו לב לצרכים החברתיים כמו לצרכים הלימודיים, ההתנהגותיים והפיזיים שלהם .
למורה יש השפעה עצומה על עמדות התלמידים בתוך הכיתה. רגשות שליליים כלפי התלמידים עם הצרכים המיוחדים יכולים לנבוע מהתנהגות המורה. על המורים לנסות להראות גישה חיובית כלפיהם שתעודד את התקבלותם.
הגישות מושפעות ממידע, לכן כשהתלמידים הרגילים, המורים וההורים ירחיבו את ידיעותיהם על התלמידים עם הצרכים המיוחדים סביר להניח שגישותיהם ישתנו לחיוב. מידע מבטל תפיסות מוטעות, מבהיר חוסר הבנה, וממעיט דעות קדומות ופחד
שיטות לשיפור הקבלה וההשתלבות החברתית של התלמידים עם הצרכים המיוחדים בכיתה רגילה
(א) כפי שצינתי קודם יש לידע את התלמידים הרגילים לגבי התלמידים עם הצרכים המיוחדים. המידע יכול להנתן בדרכים שונות - קריאה, צפיה בסרטים, תוכניות טלויזיה. מורים יכולים גם להציג מידע באופן ישיר לתלמידים, ולכיתות בוגרות ניתן אף לאפשר לבצע מחקרים בעצמם. ניתן גם לקבל תדרוך ועזרה ממורים לחינוך מיוחד. כאשר המטרה היא להגביר את המודעות הן ליכולות והן לבעיות של התלמידים עם הצרכים המיוחדים. המורה יכול לקיים דיונים בנושא, כמו הדגשת הדומה והמשותף בין הרגילים והתלמידים עם הצרכים המיוחדים, או להעלות את הרעיון של שונות אינדיבידואלית. על המורים להבהיר ולתקן תפיסות מוטעות או מידע מוטעה.
(ב) יש לערוך מפגשים מקדימים בין תלמידי הכיתה הרגילה לבין תלמידים או מבוגרים עם צרכים מיוחדים. המורה צריך להדריך התנסויות אלה באמצעות הבטחה שתלמידים יכינו שאלות מתאימות לפני אותם מפגשים, וזאת על מנת ליצור יחסי-גומלין ביניהם.
(ג) סימולציה היא דרך נוספת, שבאמצעותה מתנסים התלמידים בתנאי התלמידים עם הצרכים המיוחדים. הסימולציות עוזרות לתלמידים הרגילים להבין את הבעיות שאדם עם צרכים מיוחדים נתקל בהן, וכך לשפר את רמת הקבלה שלהם אותם. כתוספת לפעולות אלה התלמידים צריכים לכתוב או לדבר על התנסויותם כדי להבטיח שלא יהיו להם תפיסות מוטעות.
מתוך מאמר מקיף העוסק בנושא
