יום ד' 26/02/2020 | 0:32
 
 
 
 
 > איך לומדים שפה

מאת: רונית מאור

איך ילדים לומדים שפה

שפה היא המפתח לחיים חברתיים , הכלי שמאפשר לנו לבנות את מגדלי בבל שלנו.

איך לומדים שפה - כמו ששיר נולד " זה מתחיל מבפנים ומתגלגל החוצה...."

מחקרים הוכיחו שתינוקות שומעים כבר ברחם אימם, אמהות בימינו מצמידות אוזניות לבטנן המתעגלת עם מוזיקה כזו או אחרת, אבות מדברים אל תינוקם עוד בטרם ראו את פרצופו. עולם של מילים.

כבר במקורות אנו למדים על אמו של יהושוע בן חנניה "שהלכה לבתי מדרשות כדי שידבקו אוזניו בדברי תורה..."

ברחם המוגן - נטול גרויים ותחושות, החוש היחיד שמחבר תינוק ומכינו לבאות הוא השמיעה. עוברים בבתים שונים שומעים קולות שונים ונימצא שתינוק מזהה את שפת אימו כבר מיומו הראשון. התינוק יודע להבחין בין שפת אימו לשפה זרה, ואין הכוונה לקול אלה לשפה עצמה. כבר מהשנייה הראשונה אנו מדברים אל התינוק ומסבירים לו גם כשנידמה שהוא אינו מבין דבר - זהו למעשה השלב הראשון ברכישת שפה. הקשבה! לניגון של השפה , לקצב, לטון, למילים.

בשלב הבא - מגיע המלמול... העברת מסר מילולי על ידי השמעת קולות. תגובת הסביבה למלמול מעודדת את התינוק להמשיך ולנסות ולתרגל ולשפר את מלמוליו עד הגיית המילה הראשונה המובנת לשומעיו.

מילה מילה, שתי מילים, משפט... והנה הילד מדבר. לימוד שפה ראשונה או רביעית הינו הישג יוצא מהכלל והנה כל אחד ואחד מאיתנו עושה זאת בהצלחה רבה לפחות פעם בחיים.

מדענים משווים את המכניזם של לימוד שפה לתוכנה שאנו נולדים איתה ומאגר הנתונים שלה שונה ממדינה למדינה - התוכנה נקראת "דקדוק בינלאומי" והיא למעשה מסבירה כיצד ילדים לומדים שפה כל כך מהר (תוך שנה וחצי בממוצע) למרות שהם מוקפים בקולות וצלילים שחלקם גם אינם בשפת אימם. היכולת ללמוד שפה טבועה בילדים מוחבאת כנראה בגנים העוברים מדור לדור ומאפשרת לילדים לדעת כיצד לשחות בים של המילים.

קוד השפה הוא זה היוצר את "טעויות" הלשון האופייניות לילדים שלמעשה עוקבים אחרי הקוד וטרם למדו את היוצאים מהכלל. נעה, בת שנתיים ורבע מרעננה, כיסתה את סבא שלה בשמיכה והכריזה: "סבא, אני שימכתי אותך".

קוד השפה העברית שונה מאנגלית ומשפות אחרות ומכאן נובעות הטעויות שעושים דוברי העברית בשלב שבו אוצר המילים מאפשר "תרגום משפה לשפה" הטמעת שפה נוספת כמו שפה ראשונה מלווה בניסוי ותהייה - תגובת הסביבה מלמדת את הילד המתחיל לדבר על נכונות השפה, גם חזרה על דברי העולל בצורה נכונה הוא סוג של חיזוק או הקנייה שיש בה עידוד ומשום אמירה "הבנתי אותך".

אחד השלבים הראשוניים בהבנת השפה בין אם היא ראשונה או רביעית הוא סינון השפה מקולות אחרים. כבר ברחם התינוק לומד את הקצב והמקצב של השפה ויוצר לה תבנית בראשו. גם כאשר ילד נחשף ליותר משפה אחת "התוכנה מאפשרת לו ליצור את "התיקייה" המתאימה לכל אחת מהשפות ולקוד שלה. החשיפה לשפה הינה שלב חשוב בבניית התשתית הנכונה לרכישת שפה ולא ניתן לדלג עליה. יש צורך לבסס את השלב שבו מתקיימת הכרות עם השפה החדשה על בסיס הכרות ידידותית ולא מחייבת תוך בניית חוויה של הצלחה כפי שמתרחש בחוגי ג'ימבוליש שבו הילד מקבל חשיפה ראשונה לשפה אחרת במקום שבו הוא מצליח להיות חלק מקבוצה תומכת

נאמר במקרא: "חנוך לנוער על פי דרכו" (משלי כ"ב) ולכל אחד ואחד מהילדים יש את דרכו ללמידה - וכיצד נוכל להתאים למידה אחת לכולם? יצירת חוויה עשירה בגירויים מאפשרת לכל ילד להתחבר ולמצוא את מקומו ולהפיק ממנה את הלמידה . גם כשילד לומד את שפת אימו אנו לא ממציאים שיטות מיוחדות על מנת ללמדו או מלמדים אותם כללים וחוקים ויותר מכך אנו לא נותנים להם ציונים או פרסים , ילדים לומדים בקצב שלהם באופן אישי תוך שהם נעזרים בסביבתם, בילדים אחרים ובמבוגרים המאתגרים אותם. ההתנסות של הילד בלמידה מאפשרת לו להתאים את הקצב ורמת האתגר המתאימה לו, המבוגר תפקידו להציב רמת אתגר מושגת שתספק לילד חוויה של הצלחה והישג שיגרום לילד לרצות לחזור שוב ולהמשיך ללמוד ולהדהים את סביבתו.

ואנו כהורים ? מהי מידת החשיפה הנכונה? כיצד נוכל להעשיר את עולמו של ילדינו ולאפשר לו למידה של שפות תוך שאנו מאפשרים לו למידה עצמית ?

השלב המהותי ביותר ברכישת שפה הינו עיבוד ומציאת השפה - היינו מציאת המילים בתוך ה"רעש האקוסטי", למשל - כשילד שומע את השיר "לאבא שלי יש סולם" מהר מאוד הוא לומד לזהות את המילה "אבא" שכן היא אחת המילים הראשונות שהוא למד תוך שאנו המבוגרים נתנו משמעות למלמול הראשוני. המילים האחרות ברצף מקבלות משמעות רק בשלב מאוחר יותר. אך הילד למד לבודד את המילה מתוך רצף ההברות המושמעות בשיר ונתן לה משמעות. כך גם באנגלית. השיר "head shoulders knees and toes " נישמע כמו רצף הברות חסר משמעות עד אשר כל מילה מופרדת על ידי הילד לבעלת משמעות - לדוברי העברית ההפרדה האחרונה נעשית בין המילים  "Knees" ו " and " (נייזאנ) שכן בעברית "ו" החיבור היא חלק מהמילה ובאנגלית נפרדת.  העזרה שהילד מקבל בדומה לשפתו הראשונה הוא "המללה" - נתינת תנועה מוחשית למילים החדשות גם בשפה הראשונה וגם בכל שפה אחרת.

זה אינו מבלבל את הילדים יותר מלהשמיע להם מוצרט ושירים קצביים אחרים, בשלב הבא הם יבחינו בין מוזיקה קלאסית לפופ . הראו לילדים תוכניות מותאמות לגילם,צבעוניות, בשלל שפות , אם אתם מרגישים בנוח - הקריאו להם סיפורים בשפה אחרת, תנו לזה להיות חלק מרפרטואר הצלילים שהם שומעים . הילדים יודעים להבחין בין "התיקיות" של כל שפה ושפה.

מוקדם יותר - קל יותר: אם נתרכז בשפה אחת בלבד ולא נחשוף - גם אם זה לזמן מצומצם בלבד לשפות אחרות - לא תיווצר התיקייה המאפשרת לנו את רכישת השפה השנייה. כיום החשיפה קלה ומזמינה - כולנו חיים בעידן של טלוויזיה רב ערוצית ושלל שפות ותוכניות ילדים מושמעות בה, האינטרנט מספק משחקים בחינם - כל שצריך הוא להפוך אותם לחלק משגרת היום של הילד. ברגע שנוצרת התיקייה - רכישת השפה תהייה קלה יותר.

  פר' יאנג (אוניברסיטת בייג'ין) משווה את לימוד השפות השונות  להבחנה בין צבעי הקשת, אם התרגלנו לחשוב שצהוב וכתום הם אותו הדבר נצטרך לראות אותם אחד ליד השני זמן רב יותר כדי להבין את ההבדל ביניהם כך גם בשפות השונות, ככל שמילים שפות שונות יהיו ברירת המחדל של הילד הם יהפכו לברור מאליו ורק אחר כך הוא ילמד להבחין ביניהם . הילד ידע שאדום או "רד" הם אותו הדבר ורק בשלב הבא ידע לתייק כל אחד בתיקיית השפה המתאימה.

אז בואו נתחיל עם הקשת בענן וניצור לילדינו עולם מלא מילים בכל מיני צבעים. 

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008