יום ש' 25/11/2017 | 2:14
 
 
 
 
 > ראות ונראות

ראות היא מה שהאדם (ולענייננו המשתמש בדרך) יכול לראות בשדה הראייה שלו.

נראות היא האופן שבו האדם (לענייננו משתמש הדרך) נראה על ידי משתמשי הדרך האחרים.

 כיצד אנו רואים?
איכות הראייה של חפץ, בין ביום ובין בלילה, נקבעת במידה רבה על ידי הצבע וכמות האור שהוא מחזיר בהשוואה לכמות האור שמחזירים החפצים בסביבתו. כמות אור זו מופצת על ידי החפץ או שהיא נשקפת ממנו.

האור מיוצר או על ידי חום או על ידי חפץ המפיץ אור (כמו נורת חשמל). מקור האור מרכז בתוכו אנרגיה המאפשרת לראות את האור המופץ ממנו. 

החזרת אור, לעומת האמור לעיל, אינה מייצרת אור מתוכה אלא שואלת אור ממקור אחר. האור המושאל פוגע בחפץ ומושלך חזרה ממנו בלי שיחול כל שינוי כימי או פיזי בחפץ. מידת הבהירות של האור מותנית בכמות האור שהושלכה לעבר החפץ ומהחומרים שמהם הוא נוצר. תכונתם של מחזירי האור היא שהם קולטים את קרני האור ממרחק, גם במקום שבו קרן האור אינה נראית לעין האדם, ומחזירים אותן. 

האור כשפת תקשורת בדרך
התקשורת בדרך היא אמצעי לארגון סדר בדרך, תוך כיבוד הזכויות של כל משתמשי הדרך ויצירת הבנה וקשרי גומלין ביניהם. תקשורת יעילה בדרך מאפשרת למשתמשי הדרך השונים להפעיל שיקול דעת בהתאם למצב הדרך ולמצב השותפים האחרים ולקבל החלטה על התנהגות בטיחותית בדרך. לאור תפקיד חשוב ביצירת התקשורת בין משתמשי הדרך השונים.

 

האורות בדרך

תאורת הרחוב: תאורת הרחוב נועדה להאיר במידת מה את החשכה כדי שמשתמשי הדרך השונים יוכלו להבחין טוב יותר בתנועה שבדרך.

האורות בדרך: הכוונה לתאורות שלטים, חנויות ובתים ולתאורה מהרמזורים שבדרך.

אורות כלי הרכב: הפנסים הקדמיים המותקנים ברכב תפקידם להאיר את הדרך וגם להודיע למשתמשי דרך אחרים על נוכחות הרכב בדרך. האורות האחוריים תפקידם אינו להאיר לאחור אלא להיראות מרחוק לעיני הנהגים הנוסעים מאחורי הרכב.

כדי להגביר את יכולת התקשורת וההיראות בתנאים מכבידים נקבעה תקנה לכל סוגי הרכב של נסיעה באורות דולקים בכל שעות היממה בתקופת החורף. אופנועים מחויבים לנסוע באורות דולקים בדרך שאינה עירונית במשך כל השנה.

תקנות אלו נועדו להגביר את ההיראות של כלי הרכב ואת הבטיחות בדרכים בימי החורף.

פנסי ערפל: השימוש בפנסי ערפל מותר וחשוב בערפל, בגשם שוטף או בשלג. יש להקפיד לכבות את פנסי הערפל כשאין צורך בהם, כיוון שהם מסנוורים את משתמשי הדרך האחרים.

אורות העברת מסרים שונים: הכוונה היא לאורות איתות בפנסים המודיעים על כוונתו של הנהג לשנות את כיוון נסיעתו, לפנסי הבלמים המעידים על עצירת הרכב, לאור הלבן בעת נסיעה לאחור של הרכב, לאורות האיתות שנהגים במצוקה מפעילים, לאור האדום על רכב מגן דוד אדום או מכבי אש ולאור הכחול אדום על רכב משטרה.

החזר אור באמצעות מחזירי אור: מחזירי אור עשויים מחומרים מיוחדים שכאשר שולחים אליהם בחשכה קרן אור הם מחזירים את האור ונראים כאילו הם עצמם מקור אור.

 

מיקומם של מחזירי האור:

 

תמרורים ושלטים: התמרורים וחלק מהשלטים עשויים מחומרים מחזירי אור, ולכן אפשר לראות אותם בבהירות גם בחשכה.


כלי רכב: בכל רכב מותקנים מחזירי אור אדומים בצדי הרכב מאחור. גם לוחיות הזיהוי של הרכב עשויות מחומר מחזיר אור.


אופנועים: אופנועים מצוידים במחזיר אור אדום מאחור.


אופניים: באופניים חובה שיהיו מחזיר אור אדום אחורי ומחזירי אור קבועים בדוושות בכל שעות היממה.


הולכי רגל: הולכי הרגל אינם מחויבים בנשיאת מקור אור, אולם כדי שייראו למשתמשי הדרך האחרים רצוי וכדאי להצטייד במחזירי אור רבים ככל האפשר.

המקום המתאים ביותר לענידת מחזיר אור הוא קרסול הרגל. שתי סיבות לכך:

באור המעבר פנסי המכוניות מאירים נמוך, ולכן מחזיר אור נמוך מגיב לפני מחזיר אור גבוה.

תנועת הרגל בזמן ההליכה מלמדת שהחזר האור בא מגוף בתנועה. אפשר אפילו לזהות שזו תנועת רגל של בן אדם.

 

התנהגות בטיחותית כשהראות והנראות לקויות
הנחיות להולכי רגל

 מה קורה להולך רגל?

שלוליות ובוץ הנמצאים על פני הדרך מאלצים את הולך הרגל לחפש דרכים חלופיות כדי לעקוף מכשולים ומקווי-מים, לעתים תוך כדי סיכון בעת חציית כביש או הליכה במדרכה.

מקווי מים ושלוליות הם מקור משיכה לילדים צעירים, האוהבים להשתכשך במים ולטבול בהם את המגפיים או את הנעליים. ילדים שוכחים לעתים את כללי הבטיחות בזמן המשחק בשלולית.

מי השלוליות שעל פני הכביש, שנהגים אינם מאטים לפניהם, ניתזים על הולכי הרגל וגורמים להם אי נעימות.


בדרך כלל הולך הרגל מצטייד בלבוש המגן עליו מפני הגשם: מעיל גשם או שכמייה, כובע, מטרייה. הלבוש המגן מסרבל את תנועתו של הולך הרגל, ומגביל את שדה הראייה שלו ואת יכולת השמיעה שלו.


פעילויות אחר הצהריים נעשות בשעות החושך.

 

הלקחים

 

על הולך הרגל לחפש מקומות לחציית הכביש שאין בהם צורך לעקוף שלוליות או לדלג מעליהן.

שלולית בכביש או בקרבתו אינה מקום מתאים למשחק.

הולך רגל על המדרכה, מוטב שילך בחלק המדרכה הרחוק מן הכביש, כדי שהמים והבוץ הניתזים מגלגלי כלי הרכב החולפים לא ירטיבו אותו ואת בגדיו.

בבחירת הלבוש בחורף כדאי להעדיף בגד בהיר ויש לענוד מחזיר אור. אדם הלבוש בגדים בהירים בשעות החשכה והעונד מחזיר אור מאפשר לנהג לראות אותו ממרחק רב.

כדאי ללבוש בגד עליון שצווארונו אינו מסתיר את הדרך, והוא הדין לגבי הכובע. כדאי להשתמש במטרייה שקופה כדי לא להגביל את שדה הראייה.

בעת חציית כביש העדיפו מעבר חציה מואר.

בשעות הלילה קשה לאמוד באיזה מרחק כלי הרכב נמצא ובאיזו מהירות הוא נוסע. אם הבחנתם באורו של רכב, המתינו שיעבור, ורק אז חצו את הכביש.

פנס הוא מכשיר ידידותי  מאוד להולכי הרגל בשעות של ראות לקויה ובחשכה. כדאי להיעזר בו.

כדאי להזכיר לנהגים שגם הם הופכים להולכי רגל כאשר הם יוצאים מהרכב. לכן כדאי מאוד להחזיק בתא הכפפות שברכב מחזירי אור ופנס קטן להליכה שיוכל לשמש גם במקרה של תקלות ברכב (בחורף יש תקלות לעתים קרובות יותר).


הנחיות לרוכב האופניים

מומלץ לרוכבי האופניים להימנע מרכיבה בימי סגריר וכאשר הדרך רטובה ולהעדיף ללכת ברגל או לנסוע בתחבורה ציבורית.

הבעיות העומדות בפני רוכב האופניים הן:

מצב של חוסר יציבות האופניים, שבלאו הכי נחשבים לכלי לא יציב עקב נטייתם להחליק בכביש רטוב ועקב היותם חשופים לרוחות מנשבות וכדומה.

פנס האופניים ומחזירי האור אינם יעילים כמו פנסים של מכוניות, ולכן הרוכב מסוגל רק לטווח קצר מאוד והוא נראה פחות טוב ממכונית.

בעיית הראות והנראות של רוכב האופניים קשה יותר כששוררים תנאים מכבידים.

בכל מקרה אם רוכב האופניים מחליט לרכוב על אופניו, עליו לדאוג לתקינותם ולתקינות אמצעי התאורה שלהם ולנראותו, באמצעות לבישת לבוש בהיר וענידת מחזירי אור.

הנחיות לנהג

העננים, הערפל והחשכה היורדת מוקדם מחייבים נהיגה אחרת וטיפול מיוחד ברכב. אולם לא הם הגורמים לתאונות. הגורם לתאונות הוא הנהג, שאינו נוהג נהיגה המתאימה לחורף ואינו מעניק לרכבו את הטיפול הדרוש.

 

מה עושים?

הגורמים המכבידים על הנהג בזמן הנהיגה

שומרים היטב על ניקיון השמשות ופני הפנסים, ונוסעים במהירות המאפשרת לעצור בתחום הנראה ושומרים מרחק.

בחורף הראות מוגבלת; יש יותר שעות חשכה שבהן עדיין מתרחשת פעילות של יום

נוסעים במהירות המאפשרת לעצור בתחום הנראה, מפעילים את המגבים במהירות המתאימה, מדליקים את אורות המעבר (הנמוכים) בכל עת ובכל דרך, נמנעים מעקיפה כי "המסך" מסתיר גם את הרכב הבא ממול ושומרים מרחק.

בגשם ובערפל הראות מוגבלת. הגשם יוצר מעין מסך לנגד העיניים, וככל שהוא חזק יותר הראות מוגבלת יותר. הערפל יוצר גם הוא מסך מסוכן, לרוב מסוכן מאוד.

מדליקים אורות גם ביום. תקנות התעבורה מחייבות להדליק אורות גם ביום בתקופה שבין 1 בנובמבר עד 31 במרס.

הנראות לקויה. כשהראות שלנו לקויה, ראותם של הנהגים האחרים לקויה אף היא. כלומר, הם עלולים להתקשות לראות אותנו.

אין נוהגים כשיש אדים על השמשות. מפשירים את האדים ורק אחר כך נוהגים. כדאי להפעיל את מפשירי האדים מיד עם הכניסה לרכב בבוקר הקר: יש להפעיל את מפשיר האדים החשמלי שמאחור ולהזרים אוויר חם לשמשה הקדמית. נכון שתחלופנה שניות אחדות, או אפילו דקות אחדות, עד שהאוויר המוזרם יתחמם, אבל כדאי להתחיל בזה מיד, ובנתיים להשאיר חצי חלון פתוח. טוב להסתייע במזגן. הוא מייבש את האדים, ומכיוון שממילא טוב להפעיל את המזגן מפעם לפעם גם בחורף (למען תקינותו), הרי זו ההזדמנות.

מטליות עם חומרים מיוחדים שמנגבים בעזרתן את השמשה הנקייה (לא בעת שהיא מכוסה באדים) עוזרות מאוד במשך ימים אחדים.

אדים על השמשות. אדים המכסים את פני השמשות מסתירים את הדרך. יוצאים בבוקר מהבית החם ונכנסים לרכב הקר. הגוף חם, והאוויר הנשוף אף הוא חם. כך נוצרים אדים על השמשות. האדים חוסמים במהירות את שדה הראייה. הנוהג ברכב ששמשותיו מכוסות אדים נוהג כעיוור. הנהג המסיר את האדים בעזרת כף ידו או אצבעותיו עושה פעולה חלקית מאוד ומזהם את השמשה.

 



























 

 

 


מתוך אתר משרד החינוך האגף לזהירות בדרכים

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008