יום ו' 23/08/2019 | 14:31
 
 
 
 
 > הדרך האחרת לקידום הישגים: לקרוא מרצון ועל-פי בחירה אישית

מאת: מרים פוזנר

בשנים האחרונות אנו עדים למסע פרסום של אחד הבנקים הגדולים בישראל תחת הכותרת "תקרא - תצליח". הבנק, כחלק מן הקמפיין התדמיתי שלו, מנסה לשכנע ילדים ובני-נוער לקרוא יותר. מחנכים רבים מאמינים בתקפותה של הטענה המשתמעת מן הסיסמה: מי שקורא הרבה מצליח בלימודים, ואפילו בחיים בכלל. איזה הורה ואיזה מורה אינם יודעים שקריאה תורמת רבות לאוצר המלים של האדם וליכולתו להתבטא בכתב? איזה מחנך אינו מאמין כי לאדם אורייני, שקורא הרבה, סיכויים טובים בהרבה להצליח מסיכוייו של הבור?

אלא שה"ידיעה" הזו מתבססת בדרך כלל על ניסיון החיים והניסיון המקצועי של הורים ומורים, ואילו בעידן של חינוך מבוסס מחקר (Research Based Education) נחוץ לנו יותר מכך. למערכת החינוך בישראל, שמבקשת להשתית את אסטרטגיות ההוראה והלמידה בבית-הספר על ידע מוכח, נחוצות עדויות על הקשר שבין קריאה חופשית להישגים בלימודים. עדויות אלה צריכות להתבסס על מחקרים אשר בוצעו בשיטות המקובלות במדעי החברה.

כדאי לדעת, אם-כן, שהטענה בדבר הקשר החיובי שקיים בין קריאה מרובה להישגים בלימודים היא בעלת תוקף מחקרי-אקדמי מוכח.

·         הקשר החיובי שבין קריאה מרובה בשעות הפנאי להישגים בלימודים

ישנם ילדים ובני-נוער שקוראים להנאתם - ספרי קריאה (fiction), ספרי מידע (non-fiction), מגזינים, ספרי קומיקס, ועוד. הם עושים זאת בשעות הפנאי, שהרי בבית-הספר אין זמן ל"סתם קריאה".

אף על פי שקריאה מרובה נעשית מחוץ לכותלי בית-הספר, ישנם במחקר ממצאים עקביים אודות הקשר בין כמות הקריאה הזו לבין ההישגים של התלמידים בבית-הספר. בספרו של Jeff McQuillan ,
- False Claims, Real Solutions (1998) מובאים ממצאי מחקר של Anderson מ-1998, בנושא זה. אנדרסון הגיע למסקנה כי המנבא הטוב ביותר של הישגים בקריאה הוא הזמן המוקדש לקריאה מחוץ לכותלי ביה"ס, אם מתעלמים מגורמים אחרים המשפיעים על ההישגים בקריאה, כמו הלימוד בבית-הספר וההתפתחות הטבעית עם הגיל. אנדרסון מצא, כי ככל שהזמן שמוקדש לקריאה בבית ממושך יותר - כן הציונים במבחני הישגים בבית-הספר גבוהים יותר.

שורה ארוכה של מחקרים מאששת את המתאם שבין כמות הקריאה העצמאית של תלמידים בזמנם החופשי לבין ההישגים שלהם בלימודים. עדויות נוספות לתקפותה של הטענה, ראו בסקירת המחקרים של ב' א' קאלינן משנת 2000, "קריאה עצמאית והישגים בבית-הספר"1.

מבין כל ההיבטים של הנושא, נדגיש כאן את הממצא החשוב ביותר: להרגלי קריאה טובים תפקיד משמעותי בצמצום הפער בהישגים בין תלמידים מרמות חברתיות-כלכליות שונות! כך עולה, למשל, מן הפרק החמישי של ממצאי המבחנים הבינלאומיים של PISA 2000, העוסק במה שנקרא "Reading Engagement" ("מעורבות בקריאה") של בני ה-15 שהשתתפו במבחנים. לפי ממצאי הפיזה, תלמידים ממיצב סוציו-אקונומי נמוך, אשר קוראים לעתים תכופות חומרי קריאה מגוונים, מגיעים להישגים בקריאה טובים יותר בצורה ניכרת מן ההישגים של תלמידים בני גילם ממיצב סוציו-אקונומי גבוה, שאינם קוראים. מכאן, שלקריאה מרובה יש כוח "להתגבר" על הגורם שנמצא במחקר החינוכי כמשפיע ביותר על הבדלים בהישגים של תלמידים - הרקע החברתי-כלכלי. כמעט בכל מחקר חינוכי אנו מוצאים כי תכניות והתערבויות מועילות במידה מסוימת, אך אינן מבטלות את השפעת הרקע שממנו באו הילדים. לא כן באשר לקריאה מרובה: חוקרי הפיזה קובעים, שכל תלמיד המרבה בקריאה, הישגיו בקריאה גבוהים יותר מן הממוצע הבינלאומי, ללא קשר לרקע החברתי-כלכלי שלו. גם ההיפך נכון - אם תלמיד כמעט שאינו עוסק בקריאה, הישגיו נמוכים יותר מן הממוצע הבינלאומי, ללא תלות ברקע החברתי-כלכלי שלו.

·         היכולות האורייניות שעליהן משפיעה קריאה מרובה

ככל שתלמידים קוראים יותר בבית, בשעות הפנאי, כך משתכללות יכולות אורייניות שבאות לידי ביטוי בבית-הספר, כגון אוצר מלים עשיר, רמה גבוהה של הבנת הנקרא, איות תקין, ידע עולם רחב2. סטיבן קראשן (Stephen Krashen), אחד מבכירי החוקרים בעולם בתחום החינוך הלשוני, מראה בספרו "כוחה של הקריאה" (The Power of Reading, 2004), כי עוד תחומים מושפעים לטובה: ידע בדקדוק; יכולת כתיבה; יכולת הבעה בעל-פה.

אבל מהו בעצם ההסבר לכך? כיצד זה קורה? קאלינן טוענת כי הקשר הסיבתי בין קריאה חופשית להישגים אינו ברור. לקראשן דווקא יש השערה: לטענתו, הדבר פשוט קורה מעצמו. קריאה להנאה אינה רק בילוי נעים, אלא היא מהווה תהליך למידה טבעי. הלמידה מתרחשת מאליה, ללא תשומת לב ויד מכוונת: מי שקורא "רוכש" (acquire) - ולא "לומד" בהוראה ישירה (learn) - את היכולות הלשוניות; את הדקדוק, את אוצר המלים העשיר ואת המוסכמות של כתיבה. ככל שהוא קורא יותר, שליטתו בתחומים אלה גוברת, וחלק מן הידע הזה הופך לידע פעיל.

·         האם בית-הספר יכול לגרום לתלמידים לקרוא הרבה בשעות הפנאי?

לאור העובדה, שרק בשעות הפנאי יכולים ילדים ובני נוער להרבות בקריאה, האם יש להסיק שבית-הספר אינו "שחקן" בזירה של עידוד הקריאה? האם מותר למערכות חינוך להשאיר להורים ולספרנים בלבד את המנדט של קירוב ילדים ובני-נוער לעולם הספר?

נהפוך הוא. חובת בית-הספר היא לנסות לגרום לכמה שיותר ילדים להקדיש כמה שיותר זמן לקריאה מחוץ לכותלי בית-הספר. קראשן מוכיח כי בתי-ספר עשויים לתרום תרומה מכריעה להישגי התלמידים, אם אך יקדישו לכך את הזמן הנחוץ ואת המשאבים הנחוצים ויפעלו בדרך נכונה. בספרו הנ"ל סוקר קראשן שורה ארוכה של מחקרים אקדמיים מוקפדים, ממקומות שונים בעולם, המשווים בין התרומה של דרכי הוראה מקובלות לפיתוח כישורי השפה (הוראת הקריאה, הכתיבה וההבעה בעל-פה) לבין התרומה של הפעילות: זמן שמוקדש לקריאה להנאה בבית-הספר4.

קראשן מאפיין שלושה סוגים של תכניות כאלה: פעילות של קריאה דמומה (Sustained Silent Reading), שבה הן התלמידים והן המורה יושבים בשקט וקוראים כל אחד חומר קריאה שבחר מרצונו החופשי, במשך 15-5 דקות ביום5; פעילות של שילוב קריאת ספרים ודיון בהם כחלק משמעותי מתכנית הלימודים בחינוך לשוני (Self-selected Reading); פעילות של קריאה כחלק מחובות התלמידים, כולל דיווח מינימלי, שאינו ממאיס את הקריאה על התלמידים ומאפשר לבדוק שהתלמידים אכן קראו (Extensive Reading).

בכל המחקרים שסוקר קראשן נעשתה השוואה בין ההישגים במבחני קריאה של תלמידים שבכיתתם התבצע החינוך הלשוני בדרכי הוראה "רגילות", לבין הישגיהם של תלמידים באותם מבחנים, אשר בכיתתם עסקו בקריאה חופשית מרצון (FVR - Free Voluntary Reading). וזהו המיפוי של ממצאי 54 מחקרים6:

 

משך הזמן של התכנית

מחקרים שבהם הישגי הקוראים להנאה טובים יותר

מחקרים שלא מצאו הבדל בין השפעות שני סוגי ההוראה

מחקרים שבהם הישגי הקוראים להנאה נמוכים יותר

פחות מ-7 חודשים

8

14

3

בין 7 חודשים לשנה

9

10

0

מעל שנה

8

2

0


הממצא העיקרי הוא, אם-כן, שהקדשת זמן בבית-הספר לקריאה חופשית של תלמידים יעילה לפחות כמו דרכי הוראה מקובלות יותר בחינוך הלשוני, ולעתים אף יעילה יותר, במיוחד כאשר מדובר בתכניות ארוכות טווח.

כדאי לשים לב, כי חלק ניכר מן המחקרים שסקר קראשן התבצעו בארצות-הברית בקרב תלמידים בבתי"ס יסודיים, שלא היה הבדל בין שפת אמם לשפת ההוראה בבית-הספר. אך חלקם מראים תוצאות דומות בקרב אוכלוסיות אחרות, למשל: בקרב בנים בגילאי 17-12, וכן בקרב דוברי אנגלית כשפה שנייה במקומות כמו איי פיג'י, סינגפור, דרום אפריקה ויפן. התוצאות דומות הן בקרב תלמידים בבית-הספר היסודי והן בקרב סטודנטים בחינוך העל-תיכוני.

בנוסף לשלושת סוגי התכניות שהזכיר קראשן, יש גם פעילויות אחרות, שמורים יכולים לעשות על מנת לעודד את התלמידים לקרוא. פעילות פשוטה ויעילה ביותר7 היא להקריא לתלמידים מתוך ספרים כחלק מיום הלימודים.

 

·         ספרים כחלק מיום הלימודים.

הקריאה בקול לפני ילדים נתפסת בדרך-כלל כפעילות המתאימה לילדים צעירים, ונעשית על-ידי הורים בבית ועל-ידי גננות בגן. רבות נכתב על תרומתה של הקריאה בקול לפני ילדים בגיל הרך לפיתוח ניצני אוריינות. בדוח האמריקאי מ-1985, "Becoming a Nation of Readers", כונתה הקריאה בקול "הפעילות החשובה ביותר לבניית הידע הנחוץ לצורך הצלחה בקריאה בעתיד". אבל הקריאה בקול בגיל הרך אינה מספיקה, אלא נחוץ ללוותה בתיווך של המבוגר, המאפשר ליצור הבניה משותפת של משמעות הטקסט8. אלא שמרבית ההורים שהקפידו להקריא ספרים לילדיהם בילדות המוקדמת, גם אלה המודעים לכוחה הרב של הקריאה, מפסיקים נוהג ראוי זה מרגע שהילדים השתלטו על מיומנויות הפענוח, והפכו למה שההורים תופסים כ"קוראים עצמאיים". גם מרבית המורים של תלמידים בכיתות בית-הספר היסודי (מעבר לכיתה א') והעל-יסודי, אינם נוהגים להקריא ספרים בכיתה.

האם זה מוצדק? באותו דוח אמריקני, שהוזכר לעיל, נקבע גם כי קריאה בקול היא פעילות שיש להמשיך אותה לאורך כל שנות הלימודים. Jim Trelease, מחברו של The Read-Aloud Handbook"9, מסביר, כי אנו מקריאים לילדים מתוך ספרים כדי ליצור את ידע העולם הנחוץ להם להבנת הטקסט, כדי להעשיר את אוצר המילים שלהם, כדי להציב להם מודל של אדם קורא, וכן - כדי ליצור במוחם של ילדים קישור בין קריאה להנאה. ואכן, כל מורה או ספרנית אשר קראה בקול לפני תלמידיה - בכל גיל - תעיד על הנאתם המרובה של השומעים. אך מדוע זה חשוב? למה מוטל על מורה בבית-הספר לדאוג להנאה של תלמידיה, במקום לעסוק במה שהיא רואה כתפקידה המרכזי - ללמד?

הסיבה היא פשוטה: בשביל לקרוא בשעות הפנאי - שכפי שראינו זה הזמן שבו יכולים ילדים ובני-נוער לקרוא הרבה - צריך לרצות לקרוא. במילים אחרות: צריך הניעה פנימית. היות שהאדם הוא יצור המונע על-ידי עקרון העונג, כפי שלימדונו אבות הפסיכולוגיה, אין דרך אחרת לגרום לילדים ולבני-נוער להקדיש את הזמן ואת המאמץ הנחוצים על מנת לקרוא הרבה: בשביל לבחור לקרוא צריכים בנים ובנות לצפות לכך שתזומן להם חוויה מענגת. ציפייה כזו מתבססת על התנסויות קודמות שלהם עם ספרים. התנסויות אלה חייבות לכן להיות מענגות!

למעודדי הקריאה מכל הדורות אורבת הסכנה הממשית שמא הפעולות הננקטות על-ידי בית-הספר ימאיסו על התלמידים את הקריאה, במקום לחבב אותה עליהם: יומן קריאה נתפס לעתים קרובות (ועל-ידי חלק ניכר מן התלמידים) כמשימה משמימה; פעילויות יצירה בעקבות קריאת ספר עשויות לגרום להנאה רק לקבוצה קטנה של בעלי נטייה לפעילויות מסוג זה; קריאה מונחית המחייבת את כל התלמידים לקרוא את אותו הספר מונעת מחלק מהילדים ליהנות, פשוט משום שהספר הספציפי שנבחר אינו לרוחם - וכך הלאה. לעומת זאת, קריאה בקול לפני ילדים - כשהיא מבוצעת היטב (וכן, אפשר ללמוד כיצד להקריא סיפורים גם אם אינכם שחקנים מלידה) - היא חוויה מענגת עבור כל התלמידים כמעט.

בהקשר זה חשוב להזכיר את "אפקט מתיו" הידוע של סטנוביץ' (Stanovich): סטנוביץ' מצא כי הצלחה בקריאה היא תוצאה של מעגל חיובי זה: ככל שאנו קוראים יותר, אנו נעשים מיומנים יותר בקריאה; ככל שאנו מיומנים יותר בקריאה, אנו נהנים יותר מן הקריאה; ככל שאנו נהנים יותר מן הקריאה - יש לנו הניעה פנימית לקריאה, יש לנו חשק לקרוא יותר; ככל שאנו קוראים יותר - היכולות שלנו משתכללות עוד ועוד. אי-ההצלחה בקריאה, לעומת זאת, היא תוצאה של מעגל שלילי מקביל: מי שאין לו נטייה לקרוא או שקשה לו (ונזכור כי יש באוכלוסייה כ-15% המתקשים בקריאה מסיבות שונות), לא רק שהוא נמנע מקריאה, אלא שבגלל ההימנעות הוא אינו משתפר, והפער בינו לבין חבריו הקוראים10 הולך וגדל.

האם יש עוד משהו שבית-הספר יכול לעשות על מנת להביא ילדים לקריאה מרובה? התשובה הבאה אף היא מגובה מחקרית.

·         שפע של ספרים וחומרי קריאה כחלק מן הסביבה הלימודית

עבור תלמידים הבאים מרקע של תרבות-ספר מפותחת, ספרים וחומרי קריאה הנמצאים בבית-הספר הם תוספת והשלמה לקיים. אך מה קורה כאשר ילדים מבתים, שאין בהם תרבות-ספר מפותחת, מגיעים לבית-ספר שבו אין ספרייה, או לבית-ספר שבו הספרייה היא חדרון, ואוסף הספרים שבה הוא אוסף ישן ובלוי המבוסס על מתרומות , או לבית-ספר שאין בו ספרנית, ועל-כן אין בו סדרי השאלת ספרים קבועה ומסודרת, אין חידוש של האוסף, וכו'? מי שמכיר את מצב הספריות בבתי-ספר בישראל יודע, שעדיין קיימים לא מעט מצבים מעין אלה המתוארים כאן, במיוחד בבתי-ספר יסודיים, ובעיקר במגזרים הערבי, הדרוזי, הבדואי.

בשורת מחקרים הנוגעים לשימוש של ילדים משכבות חלשות בספרייה (הן ציבורית והן בית-ספרית) בפילדלפיה, פנסילבניה11, מצאו Neuman ו-Celano כי דווקא בשכונות מצוקה הייתה הספרייה לאבן-שואבת, וילדים מכל הגילים מצאו בה עניין והנאה. הספרייה סיפקה לילדים אלה הזדמנויות לפיתוח אוריינות ומיומנויות למידה כלליות ולהרחבת הידע. לספריות בתי-ספר יש השפעה חיובית על כלל האוכלוסייה, ועל-כך יש לנו עדויות למכביר.

במסמך המסכם למעלה מ- 60 מחקרים, אשר התבצעו בעיקר בארצות-הברית, מתוכם לפחות 20 ב-15 השנים האחרונות, מובאים ממצאים המעידים על קשר חיובי בין הישגים של תלמידים לבין נוכחותן של ספריות מצוידות באופן הולם מבחינת צוות, משאבים ותקציב12. במחקרים אלה נמצא, שתלמידים למדו יותר, קיבלו ציונים טובים יותר והצליחו יותר במבחני הערכה סטנדרטיים בבתי-ספר שהיו בהם ספריות איכותיות, מאשר עמיתיהם בבתי-ספר שבהם לא היו ספריות כאלה, וזאת ללא קשר לרמה הסוציו-אקונומית ולרמת ההשכלה של הקהילה.

אחד מן הגורמים המרכזיים המשפיעים על ממצאים אלה קשור ישירות לענייננו, והוא כמות הספרים והמשאבים האחרים העומדים לרשותם של התלמידים בספריות. בנושא זה הגודל כן קובע: ככל שגדל הצוות בספרייה (הן מקצועי והן מנהלי); ככל שמספר הכותרים המודפסים והדיגיטליים היה גדול יותר, וככל שגדלה ההוצאה הבית-ספרית השנתית לספרייה באופן יחסי למספר התלמידים - התלמידים נטו להשיג ציונים גבוהים יותר במבחני קריאה.

במילים אחרות: הנגישות לספרים ולחומרי קריאה - הן עבור קריאה חופשית והן עבור למידה - היא תנאי חיוני לקידום הישגי התלמידים. כל קהילה, כל בית-ספר, כל רשות מקומית - וכמובן מערכת החינוך בכללותה - יכולים לקדם את הישגי התלמידים, פשוט באמצעות השקעה בספריות בתי-ספר, והנהנים העיקריים מכך יהיו אותם תלמידים הזקוקים לכך ביותר.

·         פשוט, פשוט - אבל לא אופנתי: במקום דברי סיכום

הרעיון כי קריאה מרובה מקדמת הישגים הוא רעיון פשוט כל-כך, שרבים תופסים אותו כטריוויאלי, כבנאלי, כארכאי, אבל לא אופנתי. האם מותר לנו להתעלם ממה שמלמד אותנו המחקר אודות כוחה של הקריאה? שפטו אתם.

מקור: מקור- חדשות מטח פברואר 2009 

המאמר פורסם באתר מומדיה - מועדוני קריאה ומדיה

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008