יום ש' 24/10/2020 | 19:54
 
 
  פארק תמנע   מגדל דוד בירושלים
 > כיצד עבר ראש השנה מחודש ניסן לחודש תשרי

מאת: ד'ר רמי שקלים

על פי התורה, חודש ניסן הוא החודש הראשון בשנה, ונקרא 'ראש חדשים': "החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה" (שמות יב,ב). לעומתו עומד חודש תשרי הנקרא 'ראש השנה'.
בתולדות ימי ישראל, התחרו חודשים אלו ביניהם זמן רב מי מהם יעמוד בראש. בבסיס "תחרות" זו עמדה השאלה באיזה חודש נברא העולם, בתשרי או בניסן. סוגיה זו עוררה ויכוח ער בין חכמי התלמוד, והם דנו בכובד ראש בסוגיה זו. שורשי המחלוקת נמצאים בתקופה של לפני כאלפיים שנים לערך, והתקיימה כנראה, לראשונה, בין שני תנאים: רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי יהושע בן חנניה הלוי בשאלה אם בתשרי נברא העולם או בניסן, ואם בתשרי עתידין ישראל להיגאל או בניסן – המחלוקת היא הד קלוש לערך של חודשים אלו בתולדות ימי ישראל (תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה ב, ע,א; מדרש רבה בראשית, פרשה כב, פסקה ד; ילקוט שמעוני שמות, פרק יב, רמז רי; ילקוט שמעוני ישעיהו, פרק כז, רמז תלו; ילקוט שמעוני תהילים, פרק פא, רמז תתלא).
לבסוף נתקבלה דעת רבי אליעזר, ולפי דעה זו אמר רב יוחנן בר חנינא כי בתשרי נברא העולם ובראשון בו נברא אדם הראשון, ביום זה נכנס לגן עדן וביום זה חטא וגורש ממנו (פרקי דרבי אליעזר, פרק יח; תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין לח, ע"ב).
עוד אמרו חז"ל כי בתשרי נולדו האבות, בראש השנה נפקדו אימותינו העקרות: שרה, רחל וחנה ונתבשרו על ההיריון, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים,

בתחילה היה חודש ניסן באמת ' ראש החדשים', באשר בחודש זה אירעו מאורעות כבירים בדברי ימי ישראל כגון: יציאת מצרים, הקמת אוהל מועד – המשכן, קריעת מי הירדן בדומה לקריעת ים סוף בשעה שבני ישראל עברו לארץ ישראל, כיבוש יריחו ועוד.
לעומת זאת עמד חודש תשרי הוא החודש השביעי בו יש חגים מקודשים: ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות. בראש השנה בטלה עבודת הפרך של אבותינו בארץ מצרים. שלמה המלך חנך בתשרי את בית המקדש, עזרא קרא לראשונה את התורה לפני הקהל לאחר שיבת ציון מגלות בבל ועוד.
עם ישראל נצווה לעלות לרגל לירושלים שלוש פעמים בשנה: פסח שבועות, סוכות. אבל חודש ניסן נחשב לחודש לא קל להתאסף בירושלים, וזאת עקב הדרכים המקולקלות מפני הגשמים, וכן טרדות העבודה המרובות בשדה: זריעת תבואות הקיץ, קציר השעורים ועוד.
בחודש תשרי היה הרבה יותר נוח לעם ישראל להתאסף בירושלים מכיוון שהיה פנוי מעבודת השדה ומצבו לשנה הקרובה כבר היה ברור לו. ואומנם, אט אט ובמשך תקופה ממושכת הפך חודש תשרי לחודש החשוב בדברי ימי ישראל, חודש בו נערכו עיקר הכינוסים בירושלים.
לא תמיד נחוג ראש השנה בראשון ובשני לחודש תשרי. בימי בית ראשון ולאחר מכן בימי גלות הראשונה נחוג ראש השנה בעשירי בחודש תשרי ביום בו חל כיום יום הכיפורים: "בעשרים וחמש שנה לגלותינו, בראש השנה, בראשון לחודש, בארבע עשרה שנה, אחר אשר הוכתה העיר, בעצם היום הזה היתה עלי יד ה', ויבא אותי שמה" (יחזקאל מ, א). לבסוף נקבע על ידי חז"ל כי ראש השנה יחול ביום הראשון והשני של חודש תשרי.

ראש השנה הוא החג היחיד אותו נוהגים לחוג יומיים גם בארץ וגם בחו"ל, וזאת כדי שלא להיכשל חלילה בחילול יום טוב, מפני שהמולד חל ביום הראשון של החודש בטרם הספיקו העדים למסור את עדותם על מולד הירח. שני ימים אלו נקראים "יומא אריכתא" (יום אחד ארוך).

חז"ל קבעו כלל: "לא אד"ו ראש". פירוש הדבר הוא שהיום הראשון – הראש של ראש השנה, לא יחול בימים א' ד' ו', ואם חל המולד ביום זה נדחית תחילת השנה החדשה ליום הבא. דחייה זו גררה אחריה עוד דחיות אחדות. מא' בניסן עד א' בתשרי 177 יום, שהם 25 שבועות ועוד 2 ימים. ועל כן לא יחול גם א' של פסח בימים ב' ד' או ו'.

הלל הזקן מצא חוקיות מתמטית מדהימה בה על פי סימני אותיות ראשונות ואחרונות של האלף בית ניתן לדעת באיזה יום בשנה יחול כל חג, מועד, צום וכד'. על פי שיטה זו מציבים מול האות הראשונה: 'א', את האות האחרונה: ת', מול האות השנייה: ב', את האות השנייה מהסוף: ש', וכן הלאה.
א ת
ב ש
ג ר
ד ק
ה צ
ו פ
על פי שיטה זו:
ביום בשבוע בו יחול א' של פסח, באותו יום בשבוע יחול גם מועד המתחיל באות ת' – תשעה באב.
ביום בשבוע בו יחול ב' של פסח, באותו יום בשבוע יחול גם מועד המתחיל באות ש' – שבועות.
ביום בשבוע בו יחול ג' של פסח, באותו יום בשבוע יחול גם מועד המתחיל באות ר' – ראש השנה.
ביום בשבוע בו יחול ד' של פסח, באותו יום בשבוע יחול גם מועד המתחיל באות ק – קריאת התורה (שמחת תורה).
ביום בשבוע בו יחול ה' של פסח, באותו יום בשבוע יחול גם מועד המתחיל באות צ' – צום כיפור.
ביום בשבוע בו יחול ו' של פסח, באותו יום בשבוע יחול גם מועד המתחיל באות פ' – פורים.

העובדה המתמיה והמדהימה היא כי לא נמצא בזמנו חג שיהיה מקביל ליום ז' - שביעי של פסח. והנה עברו חלפו אלפיים שנים, ולאחר קום המדינה נקבע בדרך פלא כי ביום בשבוע בו יחול ז' של פסח, באותו יום בדיוק יחול מועד המתחיל באות ע' – עצמאות.

מקור המאמר: reader - מאגר מאמרים במגוון תחומים לשימוש חופשי

על ד'ר רמי שקלים:
ד"ר רמי שקלים, מומחה לקבלה, לרפואה קבלית ולנומרולוגיה,המרצה הפופולארי והמבוקש ביותר בארץ בתחומו, מחברם של 12 ספרים בנושאי קבלה ומחשבת ישראל, ועוד מאמרים רבים על הגות חז"ל, מגיש תוכניות רדיו ועונה לשאלות מאזינים/ות בתחום של קבלה ונומרולוגיה.

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008