יום ש' 24/10/2020 | 20:20
 
 
  פארק תמנע   מגדל דוד בירושלים
 > סביבה, תסלחי לי השנה?

ראש השנה, ימי תשובה ומחשבות על נושא איכות הסביבה
אנו עומדים בפתחה של שנה חדשה, שנת תשע"א, כשהחג המציין את כניסת השנה החדשה נקרא "ראש השנה". לחג שמות נוספים, ובהם: "יום תרועה", "יום הדין", "יום הזיכרון". כל אחד משמות החג קשור במאפיין מסוים.
בפיוט התפילה המשולב עם תקיעת השופר בראש השנה, מכונה החג בשם "יום הרת עולם", והוא מציין את ראש השנה כיום בו הושלמה בריאת העולם.
ה' ברא את העולם בשישה ימים, בשלבים ובהדרגה כדוגמת הסולם האקולוגי, מדומם (ים ויבשה) לצומח ולבעלי החיים, כאשר בראש הפירמידה יצר את האדם. אולם, מלאכת הבורא לא הושלמה בששת ימי בראשית ויש כידוע הרבה דברים לעשות ביקום, גם לאחר הבריאה. זהו למעשה תפקידו של האדם משחר בריאתו, להשלים ולשכלל את הבריאה, כפי שנאמר: "ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה"... (בראשית ב' 15). דהיינו, האדם נועד להשתלב בסביבה, לחיות, לפעול ולפתח אותה, אך במפורש נכתב שיש באחריותו לשמור עליה.
אחת הדוגמאות הבולטות לשכלול הבריאה ופיתוח הסובב בראייה ארוכת טווח המגנה על הסביבה היא נטיעת עצים וגינון, אחד העיסוקים המרכזיים של קק"ל כמעט מראשית ייסודה. ואכן, חז"ל ראו בנטיעה את המשך מעשה הבורא והבריאה כפי שמספר המדרש הבא: מתחילת ברייתו של עולם לא נתעסק הקב"ה אלא במטע תחילה, שנאמר: 'ויטע ה' אלוקים גן בעדן מקדם' (בראשית ב' 8) אף אתם, כשתכנסו לארץ, לא תתעסקו אלא במטע תחילה, שנאמר: 'וכי הבואו אל הארץ, ונטעתם...' (ויקרא י"ט 23) " (ויקרא רבה כ"ה ג'). צילומים: ארכיון קק"ל

אם כך ברור ומובהר לנו כי ה' הטיל על האדם להשלים את מה שחסר ביקום ולשכללו על ידי עיסוק במלאכות שונות וביניהן: לזרוע ולקצור, לטחון וליצור לחם, לחצוב ולבנות בית וכיוצא בזה, אך כל זאת תוך הקפדה על האיזון העדין בטבע הסובב למען הדורות הבאים.
אין לאדם רשות לשנות ולהתערב בסדרי הבריאה בצורה לא נכונה, כי לעיתים, התהליכים הינם בלתי הפיכים ויש חשש ל "מעוות לא יוכל לתקון". עיקרון זה בא לידי ביטוי במדרש קוהלת רבה: "'ראה מעשה ה', כי מי יוכל לתקן את אשר עיוותו' (קוהלת ז' 13). 'בשעה שברא הקב"ה את האדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הם, וכל מה שבראתי – בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם תקלקל – אין מי שיתקן אחריך"! (קוהלת רבה, ז' כח').
אנו מצויים בעיצומם של ימי הרחמים והסליחות שראשיתם בחודש אלול, ושיאם בעשרת ימי תשובה וימי הדין, שבין ראש השנה ליום הכיפורים. זוהי הזדמנות לבקש מחילה גם מן הטבע והסובב, שלא תמיד התנהלנו בו ברוח של "לעבדה ולשמרה", תוך התחשבות בדורות הבאים, ולקבל על עצמנו לקראת השנה הבאה החלטה לבצע "פיתוח בר קיימא" בכל מעשינו. ברמה האישית חובתנו לצמצם את הצריכה שלנו ולשמור שלא להגזים, לחסוך במים ובחשמל (זה קל), לצמצם את כמות ההדפסות רק למה שחייבים, להשתמש בתיקי בד במקום בשקיות ניילון ואת האוכל לשים בקופסה מפלסטיק. חובתנו כמדינה וכארגון ירוק לדאוג לתקן את המפגעים הסביבתיים שיצרנו בנוף ולרפא את הצלקות שהשארנו. כאן לצערנו הרשימה ארוכה: נחלי הארץ מזוהמים, בהרבה מאוד אתרים כמות האשפה מאוד מכעיסה, נושא המיחזור נמצא בחיתולים, שטחים טבעיים נמצאים בסכנת כיבוש של יוזמות שונות, הכנרת מצטמצמת וים המלח מתייבש, ועוד כהנה וכהנה בעיות שונות, רבות ובהחלט לא מחמיאות... כן! יש הרבה מה לעשות! אבל לשמחתנו יש גם דוגמאות חיוביות לפעילות משקמת כמו הקמת יותר ממאתיים מאגרי מים, שימוש גובר במים מושבים, מיחזור נייר ובקבוקים, שיקום נחלים כמו נחל אלכסנדר, שיקום נוף בצידי דרכים ועוד.

בתמונות הבאות ניתן לראות את הפגיעה שנוצרה בנוף צידי הדרך כתוצאה מסלילת הכביש כפי שצולמה בשנת 1994  עם תחילת פעולות השיקום, ובתמונה מתחתיה צילום צידי הדרך יותר מעשר שנים לאחר השיקום. 


גינון מחשוף בצד דרך פיקא חיפה 1994
 

ודבר אחרון שרציתי להציע ועשוי אף להפתיע קשור למנהג הכפרות. ידוע ומקובל בעם ישראל מנהג כפרות בערב יום הכיפורים. נוהגים לקחת בדרך כלל תרנגול לבן- זכר, ותרנגולת לנקבה, ותוך כדי אמירת סדר הכפרות מסובבים אותם מעל לראש ואומרים : "זה התרנגול ילך לשחיטה, ואנחנו ניכנס לחיים טובים ארוכים ולשלום."
כיום, נוהגים רבים בקהילות ישראל להמיר את התרנגול בדג, או בכסף – אשר מיועד לצדקה.


סדר כפרות מתוך מחזור כמנהג פולין 1834 , צילום: ד"ר צבי הר שפרלאחרונה, נזדמן לידי "סדר סליחות", לפי מנהג פולין משנת תקצ"ד - 1834, כאשר, להפתעתי נתקלתי בראש סדר הכפרות בהנחיות בכתב רש"י, לפיהן, מי שאין לו תרנגול, דגים או שאר בעלי חיים (המתאימים לכפרות), יוכל לעשות כפרות על עציץ, "כי האדם עץ השדה".

סדר כפרות על עציץ מהצומח כי האדם עץ השדה  צילום: ד"ר צבי הר שפר


אולי, בשנה זו, המסמלת גם את התחדשות הנטיעה והגינון ננהג גם אנו במנהג קדום יפה זה של כפרות על הצומח, במקום על החי. אולי השנה נאמץ דרכים חדשות להתמודד עם הבעיות הסביבתיות בארץ ובעולם, נחשוב על פעולותינו ונלמד כיצד לצמצם את השפעותינו השליליות על הסביבה.
שתהיה שנה טובה וירוקה!


מתוך אתר חלון ירוק - קק'ל

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008