יום ב' 25/06/2018 | 12:55
 
 
 
 
 > פסח – מידע על החג, מנהגים ומאכלים הפעלות ולמידה

פסח הוא אחד החגים המשמעותיים ליהודים ובישראל מקבל החג משמעות וחגיגיות ונחגג על ידי קבוצות רבות באוכלוסייה הדתית והחילונית כאחד.

חג הפסח הוא הראשון מבין שלושת הרגלים, והוא החג המציין את יציאת מצרים ואתה יציאה של עם ישראל מעבדות לחרות. בערב חד הפסח עורכים את ליל הסדר, קוראים בהגדה, שרים שירים, אוכלים ארוחת חג, מחפשים את האפיקומן ולא לשכוח – מחכים ומצפים לאליהו הנביא.

חג פסח במקורות

"וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה' אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל". (שמות י"ב, כ"ז)

פסח הוא חג מקראי. התאריכים העבריים של החג הם החל בי"ד בניסן ועד כ"א בניסן ואנו חוגגים את פסח כדי לזכור את יציאת מצרים והפיכתנו לעם חופשי ולא לעם של עבדים. פסח הוא גם החג הראשון מבין שלושת הרגלים (פסח, שבועות וסוכות - כשהשנה היהודית מתחילה בסיון ולא בתשרי).

במשך כל חג הפסח שאורכו שבוע, לא אוכלים חמץ וזאת לזכר הבצק של בני ישראל שלא הספיק להחמיץ בעת שנחפזו לצאת ממצרים: "שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְאֹר מִבָּתֵּיכֶם"
(שמות י"ב, ט"ו) - 
תפילות חג הפסח

הפעלות פעילויות מערכי שיעור ומשחקים לתלמידי החטיבה

אתר פסח של משרד החינוך

אביב במוסיקה ובטבע

חד גדיא – הפעלה לגיל החטיבה

הגדה של משחק - משחק מקוון בנושא ההגדה

משחק החירות - משחק מקוון בנושא החירות

האגף לתרבות תורנית – מידע על פסח

המרפ"ד הוירטואלי – הפעלות לפסח

הפעלות ושיעורים על פסח מהמרכזייה החינוכית הארצית

סיפור יציאת מצרים וההגדה של פסח

"וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם:" (שמות י"ג, ח)

חג פסח נסוב כולו סביב סיפור יציאת מצרים וסביב הבקשה לזכור את מצרים ואת יציאת מצרים. לזכור את ההשפלה שבעבדות ואת שמחת היציאה לחרות וכמובן לזכור את הברית בין אלוהים לעם ישראל בעת שהוציא אותם ממצרים ולקיים את מצוות התורה, שניתנה לעם במעמד הר סיני. סיפור יציאת מצרים נלקח מהמקורות ומסופר בהגדה.

ההגדה של פסח היא קובץ מדרשי חז"ל, קטעים מן המקרא, ברכות מזמורים ושירים שנערכו כדי לספר את סיפור יציאת מצרים. את ההגדה מספרים יחד בצורה משפחתית או קהילתית בליל הסדר עצמו. ההגדה החלה להתעצב בתקופת המשנה לאחר חורבן בית שני. המתכונת המוכרת לנו היום התעצבה כנראה בתקופת הגאונים (מאה שביעית לספירה והלאה). ישנן הגדות שונות עם נוסחים שונים ועיצובים שונים.

השמות השונים של חג הפסח

כמו בכל חג גם לפסח שמות שונים שמציינים נושאים שונים שמציין החג:

חג הפסח - נקרא על שם הפסוק "וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה' אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל". (שמות י"ב, כ"ז). לזכר זה שאלוהים פסח על בתי היהודים בעת שהכה את המצרים במכת בכורות אנו קוראים לחג זה – חג פסח.

חג המצות - חג פסח נקרא גם חג המצות משום שבמהלך חג הפסח לא אוכלים חמץ משום שבני ישראל לא הספיקו להתפיח את הבצק ולאפות לחם בעת שברחו מארץ מצרים, אלא אפו את הבצק שלא תפח – ואלה הן המצות. "ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם" (שמות י"ב, ל"ט).

חג האביב - חג פסח חל בחודש ניסן – חודש תחילת האביב ההתחדשות והפריחה. חג פסח מסמל את סוף החורף ותחילת ההתחדשות: "הניצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו..." (שיר השירים ב', י"ב). בישראל הצעירה קיבל חג פסח חיזוק כחג האביב ובמקומות מסוימים, בעיקר חילוניים או חקלאיים - כגון בקיבוצים נחגג חג זה כחג האביב ומקבל הרבה סמליות מהתחדשות הטבע.

חג החירות - חג פסח הוא החג המציין את יציאת בני ישראל מעבדות לחירות ואת הפיכת ישראל לעם של בני חורין ולא לעם של עבדים. לכן נקרא חג זה גם חג החירות וסביב נושא החירות והחופש נסובה גם ההגדה.

"ויאסור את רכבו ואת עמו לקח עמו... ובני ישראל יוצאים ביד רמה... (שמות י"ד).

מנהגי חג הפסח

קמחא דפסחאר - לפני תחילת החג נוהגים לאסוף מזון וכסף עבור העניים לקראת חג הפסח, על מנת שיחגגו את החג כהלכה. בישראל מתקיימים מפעלי צדקה ותרומה רבים לקראת חג הפסח הקוראים לתרום חבילות מזון ושי כדי שלכולם תהיה אפשרות לחגוג את החג.

הגעלת כלים - לפני תחילת החג נוהגים להגעיל את כלי האוכל – כלומר לנקות ולהכשיר את הכלים לקראת הפסח. במשפחות רבות ישנו סט כלים שונה לחלוטין לפסח ומשפחות אחרות משתמשות בכלים חד פעמיים אולם יש גם כיום משפחות רבות המגעילות את כל הכלים או את חלקם. הגעלת הכלים היא טבילת כלים במים רותחים. כלים שמשתמשים בהם בלי מים מגעילים אמצעות ליבון באש.

בדיקת חמץ וביעור חמץ - לפני תחילת החג נוהגים לבדוק אם נשאר חמץ בבית ואחר כך להבעיר את החמץ. חמץ הוא כל קמח או אוכל שעשוי מקמח ועשוי להחמיץ או לתפוח במהלך החג. בעבר וגם כיום בבתים מסורתיים, דתיים וחרדיים נוהגים לערוך בלילה שלפני ליל הסדר בדיקת חמץ. כדי לא לברך ברכה לבטלה, נוהגים להחביא חתיכות קטנות של חמץ ברחבי הבית ולאפשר להורים ולילדים לחפש אותם באמצעות נר ונוצה, למצוא אותם, להוציא אותם ולברך. את החמץ שנאסף קושרים ושומרים ולמחרת בבוקר ליל הסדר, שורפים אותו.

מכירת חמץ - לפני תחילת החג – כדי שלא יהיה לנו חמץ במהלך החג נוהגים למכור את החמץ – את הפעולה הזו עושים מי שלא רוצים להשמיד את החמץ שיש להם, לדוגמה: מפעלים גדולים. כיום מוכרת המדינה את החמץ לגוי. מדובר בפעולה סמלית למהלך החג.

שבת הגדול - השבת הכי קרובה לפסח נקראת השבת הגדול. במהלך שבת זו נוהגים לקרוא חלק מן ההגדה כהכנה לפסח.

ליל הסדר - ליל הסדר הוא המאורע הכי חשוב בפסח ואחד מהרגעים החשובים ליהודים ולישראלים. מדינה ישראל מתחדשת ומתרגשת לקראת ליל הסדר ומשפחות רבות מכל העדות והמגזרים בישראל חוגגות את ליל הסדר. חילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים. ליל הסדר מתקיים בלילה הראשון של החג ונמשך אל תוך הלילה. ליל הסדר כולל את קריאת ההגדה וסעודה משותפת במשפחה או בקהילה.

קערת הסדר - קערת הסדר צריכה להיות על שולחן של כל סדר והיא משמשת כתשמיש קדושה. מונחים עליה כמה פרטים סמליים ומתייחסים אליה במהלך קריאת ההגדה:

  • זרוע - עצם צלויה, זכר לקורבן הפסח "שאינו נאכל אלא צלי".
  • ביצה - זכר לקורבן חגיגה שהוקרב בעת העלייה לרגל בשלושת הרגלים. כמו הביצה שמתבשלת ומתקשה כך ישראל, "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ".
  • מרור - חסה ו/או חזרת המסמלות את הטעם המר של תקופת העבדות במצרים.
  • חרוסת - בליל של פירות כתושים ומתובלים סמל לטיט בו בנו אבותינו במצרים.
  • כרפס - עלה סלרי או תפוח אדמה שמטבילים במי מלח.

כוס לאליהו הנביא - על שולחן הסדר בליל הסדר נוהגים להשאיר כוס יין לאליהו הנביא. המסורת אומרת שאליהו מגיע לביקור בכל בית בו נערך ליל סדר.

אפיקומן - ללא ספק החלק האהוב על הילדים בפסח הוא חיפוש ומציאת האפיקומן. האפיקומן הוא החלק הגדול של המצה האמצעית שנמצאת בקערת הסדר. המילה אפיקומן באה מיוונית והמשמעות שלה הוא: ממתקים. אחרי ששוברים את המצה מחביאים את החלק הגדול מבין השניים כאפיקומן כזכר לצידה שצררו בני ישראל בצאתם ממצרים. הילדים שסביבם נסוב החג ולהם מספרים את נס יציאת מצרים מנסים לחפש את האפיקומן ולגנוב אותו ודורשים תמורתו מתנה.

המימונה - המימונה הוא חגה של קהילת צפון אפריקה הנחגג במוצאי החג השני של פסח. מקור שם החג אינו ידוע, אך ייתכן שהוא מציין את שמו של הרב מיימון, אביו של הרמב"ם, שנפטר ביום זה. המימונה נחשבת ליום חג שבו מקבלים אורחים, ומכבדים אותם בדברי מאכל שונים, לאחר שבימי הפסח אכל כל איש בביתו. המימונה מציינת גם את יום "אסרו חג" - יום החול הראשון שלאחר הפסח, שבו נהוג שלא להתענות, ולהרבות באכילה ובשתייה. בישראל יש יום חופש במימונה ורבים מחפשים חברים מקהילת צפון אפריקה להתארח אצלם ולסיים את החג באוכל טעים וחברה נעימה.

 

​מתוך אתר משרד החינוך

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008