יום ש' 31/10/2020 | 20:29
 
 
  פארק תמנע   מגדל דוד בירושלים
 > התמכרות לאינטרנט: פתולוגיה, מיתוס ופניקה מוסרית

מאת: יעקב הכט

בחברה המודרנית תפקידם של אנשי בריאות הנפש לטפל בתחושות מצוקה של האדם, ובמצוקות הקשורות לאינטרנט בכלל זה. אולם ייחוס הגורם הישיר למצוקה לטכנולוגיות האינטרנט, אין לו בינתיים על מה להסתמך, שכן ל"התמכרות לאינטרנט"
לא הוגדרו עדיין אמות מידה קליניות או תסמינים פתולוגיים; היא איננה נחשבת כהפרעה נפשית ואיננה מוכרת כמחלה על ידי המערכת הרפואית. כמו כן, אין ממצאים אפידמיולוגיים שיגדירו את הגלישה הנורמלית באינטרנט ואת הסטייה ממנה באופן
שניתן יהיה להסיק מהם ביחס לפתֹולוגיה.
כך, בניגוד להגדרות עממיות ועיתונאיות חוזרות ונשנות של פניקה מוסרית ביחס ל"התמכרות לאינטרנט", בעיקר של ילדים
ובני נוער, אנו רואים כי באופן כללי, הממסד הפסיכיאטרי דוחה הגדרות אלו.
המאמר דן בהתפתחותו של מיתוס המסייע ליצירת סמן שלילי לסדר החברתי הווירטואלי ולהתנהגות אינטרנטית "רצויה". מיתוס זה מעניק "לגיטימציה" להתערבות חברתית על מנת למנוע פגיעה אפשרית בתהליכי החִ ברות )סוציאליזציה( של הצעירים בחברה, אולם יש מקום גם לסברה כי מיתוס זה, המשמש כמסווה של חמלה ודאגה לפרט, מושפע למעשה מאינטרסים כלכליים, חברתיים ופוליטיים המבוססים על עצמה וכסף.
ההתמכרות של הצעירים נהפכה למטפורה של מלחמת תרבות בין-דורית. במאבק זה, האינטרנט מתואר כאבן נגף וכתיבת פנדורה וירטואלית, המכילה הרבה מתחלואי החברה. ההתמכרות שוב איננה נתפסת כתדירות הגלישה בלבד, אלא מיוחסת
בעיקר לאיכותן של סביבות הגלישה. הבנייתם החברתית של הסביבות היא תהליך מהיר שחלים בו שינויים בנורמות המקובלות המתייחסות לתפיסת התנהגות הרצויה, ולכן קיימים קשיים אובייקטיביים בקביעת הנורמות והגבולות של ההתמכרות.
אין לנו עדיין כל מושג על רמת "הנורמליות" של הגלישה באינטרנט. עם זאת, ניתן להבחין בסביבות וירטואליות בעלות סיכון שאין צורך או הכרח להציגן במונחי התמכרות.
הגלישה בסביבות אלה מחייבת סיוע של אדם בוגר בעל יכולת שיפוטית מוסרית בשלה, שכן אצל רבים מבני הנוער יכולת זו עדיין בשלבי התגבשות.

מתוך אתר פסיכולוגיה עברית

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008