יום ה' 14/12/2017 | 6:09
 
 
 
 
 > היופי מול האור

מאת: דינה קופרשמיט

עוד בשחר ההסטוריה, המדרש מזכיר את גלות יוון:

"והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום",

" ''וחושך' זה גלות יון שהחשיכה את ישראל בגזרותיהן, שהיתה אומרת להם:' כתבו לכם על קרן שור .שאין לכם חלק באלוהי ישראל" (בראשית רבה ב': ד)

 יוון מיוצגת כ"חושך" בפסוק השני של התורה. מפתיע שקוראים לתרבות הנאורה של יוון בשם חושך, הרי הביאה את הקדמה לעולם בתחום המדע, הפילוסופיה, האומנות והאתיקה!

בנוסף, מהי הגזרה השולית לכאורה של כתיבה על קרן השור ש"אין לכם חלק באלוקי ישראל"? מדוע היא זו שמייצגת את החשכות של יוון, יותר מגזרותיהם הידועות יותר לשמצה כמו איסור ברית מילה, אסור שמירת שבת, קידוש .החודש ולימוד תורה?

יוון- טוב או רע?

 נראה שהמקורות שלנו לא סגורים על עצמם לגבי תרבות יוון. יש איזה אלמנט יפה ביוון שאנו מוקירים ומסוגלים להסתדר איתו: מותר למשל לכתוב ספר תורה בלשון יוונית: 

ר' שמעון בן גמליאל אומר: אף בספרים (ספרי תורה) לא התירו שיכתבו אלא יוונית....אמר ר' יוחנן: מאי טעמא (מהי הסיבה לכך?) קרא "יפת אלוהים ליפת וישכון באהלי שם" (בראשית ט', כז,) רש"י שם: "יפיותו של יפת זו לשון יוונית"

(תלמוד מגילה ט' עמוד ב')

יפת בן נח הוא אב העם היווני, יוון ניחן ביופי, השורש של "יפת".

אשר אין בה מום"- דא מלכות יוון דאינון קריבין לארח מהימנותא"-זו מלכות יוון הקרובה לדרך האמת (זוהר, שמות רל"ז)

ראש ממשלת בריטניה, ווינסטון צ'רצ'יל אמר פעם שיש קשר בין יוון וישראל:

"אין שתי ערים אחרות בעולם שתרמו יותר לאנושות מאשר אתונה וירושלים. המסרים שלהם בעניני דת, פילוסופיה ואומנות היו לקרן אור מתווה דרך בתרבות ובאמונה המודרנית. באופן אישי, תמיד צידדתי בשניהם..." (היסטוריית מלחמת העולם השניה, פרק 13)

אז מהו אם כן ההבדל הגדול? למה יוון נקראים "חושך"? על מה ולמה המאבק הנורא שהוביל לנצחון המכבים ולספור חנוכה?

תרבות יוון

היוונים ידועים כמובילי הקידמה בתחומים רבים: מדעים, אתלטיקה, פילוסופיה, תיאטרון, מיטולוגיה וארכיטקטורה אך המאפיין המתגלה לנגד עינינו בכל התורות האלה די ברור:

  • פילוסופיית אריסטו דגלה באמונה שהאל שברא את העולם אבל עומד מחוצה לו, איננו מקושר אליו ובעצם עזב אותו לחלוטין.

  • חקר המדע הניב גילויים על חוקי הטבע שאינם משתנים בשום מצב, אלא קבועים. אין מציאות מטאפיזית, מעל הטבע.

  • אילי המיטולוגיה היוונית הם אנושיים, עם מגבלות ורגשות כבני אדם.

  • האולימפיאדה האדירה והעצימה את היופי של הגוף בערום..

  •  

    אפילו האמנות היוונית חסרה במשהו את האלמנט הרוחני. כפי שביטא זאת הסופר וויל דורנט:"לוקה בחסר האומנות היוונית בחקר האופי וביטוי הנפש, והאובססיה שלה ביופי ובבריאות הגוף בלבד עושה אותה פחות בוגרת"

    ("חיי יוון")
  •  

    אפילו חקר החכמה ביוון הקדומה מוגבלת. הרציונל האנושי הוא המפתח לחכמה והחוויה

    האנושית היא המגדירה את המציאות.      אריסטו כותב בספרו : "תפקוד האינטלקט אינו מכוון לשום מטרה מעבר לעצמווהוא מוצא בעצמו את ההנאה המניעה אותו לתפקוד נוסף" (האתיקה, 8)

התרבות היוונית איננה מתייחסת לנשמה- היא התעלמה לגמרי מהאלמנט הפנימי, המטאפיזי- כח הקדושה בעולם.

התרבות היהודית

לעומת זאת, היהודים, למרות הערכתם את החכמה על כל גווניה כ"אנשי הספר", שונים מן הקצה אל הקצה מהתרבות היונית. הדמיון ביניהם אז כמו גם היום הוא שולי ושטחי בלבד.

שורש המילה "יהודי" הוא "הוד". כשמשה רבינו ירד מהר סיני לאחר 40 יום, כשעלה לקבל שם את לוחות הברית מאת האלוקים, כתוב שבני ישראל לא יכלו להסתכל עליו "כי קרן עור פניו" ומפרש רש"י: "קרני הוד"- אור הרוחניות שחווה בהר סיני כה מילאה אותו עד שפרצה את גבולות גופו הגשמי וסנוורה את הסובבים.

בנגוד ליופי חיצוני, הוד מתאר חוויה, שבה הרוחניות פורצת את הגבולות שלה ומתגלה כלפי חוץ, וגוברת על ההגדרות הפיזיות שלה בעולם הגשמי.

משימת העם היהודי היא לקדש את העולם הזה. בעולם הגשמי שלנו עובר זרם פנימי של קדושה והוא המחיה והמקיים אותנו ואת הבריאה כולה. זהו "יד האל" בבריאה ה"מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית" .

האתגר הוא לגלות את הזרם הזה, לקלף מעל העולם החומרי את קליפות החושך וההסתר ולמצוא את האור.

ואז לחיות איתו, לאכול ולשתות ולישון אתו, להפנים את הרוחניות בתוך הגשמיות והחומריות. כך יוצרים קשר עם הבורא. כשכל פעולה נעשית למען מטרה זו, אז חיינו משמעותיים ומהותיים: "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון"

(רמב"ם, הלכות יסודי התורה, פרק א' הלכה א')

מעבר לשכל אנוש

החכמה צריכה להיות מושרשת בידיעה שיש אל אחד, המגדיר את ערכי האמת והמוסר- מעבר ליכולת השכלית האנושית.

לאלים היוונים היו חולשות אנושיות מאחר שנוצרו על ידי בני אדם. ליוונים אם כן לא היה שום מוסר עליון ואמת שאליו היו מחויבים. היהודים, לעומת זאת, מתחייבים להשמע לכוח עליון אינסופי. רק כשזהו מונח היסוד, אז גם לגוף, לחומריות, ליופי ולחכמה יש את מקומם הראוי.

כשמוסיפים את ה"צ" – הצדיק, המוסר והאמת ל"יון", מתקבל השילוב המנצח, היהודי: "ציון". זהו ה"הוד", שנותן את העומק והנופך הנוסף ל"יופי" היווני.

התייחסותנו היום לתרבות המערבית

מדוע אם כן נלחמנו מול היוונים וחנכנו את בית המקדש? מה מסמלת לנו הדלקת הנרות שמונה ימים? כיצד מיושם היום המאבק להישאר יהודי בעולם המערבי הלא-יהודי?.

ההתנגדות העיקרית של היוונים אל היהדות התבטאה במילים: "אין לכם חלק באלוהי ישראל". אין לכם שותפות עם הרוחניות, עם האלוקים, עם קדושה. אין לכם השפעה או קשר עם הבורא. מדוע דרשו היוונים שנכתוב את זה "על קרן השור"? הם רצו להנציח את חטא העגל, בו בא לידי ביטוי חוסר האמונה שלנו בקשר הישיר שלנו עם הבורא, בלי  אמצעי פיזי אחר שיקשר בינינו.

זו היתה מהות הסתירה האמיתית בין היוונים ליהדות.

היוונים רצו שנתבולל, שניטמע לתוך תרבות שמתכחשת לקשר המיוחד שיש לכל אחד ואחד מאיתנו עם האלוהות, עם בורא העולם. עם האור הפנימי, עם הנשמה. מטרת היהדות היא למצוא את הקדושה בתוך העולם החומרי והגשמי ולהתקשר אל האלוקים בכל דרך שהעולם מאפשר לנו. בכך אנו נעשים שותפים עם הבורא בהבאת העולם אל תיקונו וייעודו.

רב ששת שואל בתלמוד לשם מה היה צורך בהדלקת המנורה במשכן הרי הקדוש ברוך הוא בעצמו מקור האור והלוא 40 שנה במדבר הלכו ישראל לאורו?

'אלא עדות היא שהשכינה שורה בישראל" (שבת, כב" :)

כמובן שהאל האינסופי איננו זקוק לאור הקטן שלנו במשכן או בחיים בכלל. אך הוא רוצה שניטול חלק בבריאה, שנהפןך אט אט עם הנרות הקטנים שלנו, את העולם החשוך השטחי והחומרי למקום של אור, שבו "השכינה שורה בישראל". שניהפך אנו לכלים שהרוחניות פורצת וחורגת מהגבולות הפיזיים המכילים אותה.

לזה התכוונו המכבים כשחנכו את המקדש והדליקו את המנורה, בפך הקטן שמצאו. אנו תורמים את חלקנו הקטן, למרות שאיננו מספיק ליותר מיום אחד. איננו רוצים להטמע אל תוך התרבות הסובבת אותנו. אנו מעידים על הקשר שיש לנו כיהודים עם האור וההוד וההדר.

עם המסר הזה, ניתן להפוך את היופי להוד ואת חושך יוון לאור החנוכה!

מתוך אתר aish

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008