יום ה' 14/12/2017 | 6:09
 
 
 
 
 > תרבות הפנאי

מאת: הרב שלמה אבינר

מאז 'המהפכה התעשייתית' יש לאדם זמן פנוי. ביוון
 העתיקה הושג הפנאי על ידי עבודת עבדים ששיחררה את העשירים מעבודה. במשך דורות רבים היה פנאי רק לאריסטוקראטיה (=המעמד העליון). מאז המהפכה התעשייתית הוא נהפך לנחלתרבים, וגם למרכיב בתנאי העבודה.
 
שלוש מדריגות בפנאי  
1) 
שירות לעבודהענינו להחזיר לאדם כוחותכדי שיחזור רענן לעבודה.
2) 
ניגוד לעבודההפנאי בא למלא ציפיות ותחושות נעימותלכן יש בו מינימום של פעולות לא רצוניות. הוא פעילות מרצון בזמן הפנוי מחוץ לעבודה ולחובות האזרחיות, במטרה לספק הנאהביהדות אין איסור להנותאך גם אין אידאל להנותהנאה היא צורך, והנאה כשרה מותרת. על כל פנים, הפנאי במובן הזה הוא ניתוק מן העבודהבחירה חופשית של פעילות.
3) 
השלמה לעבודההתעשייה הטכנולוגית והממוכנת מותירה לעובד תפקידים חלקיים ומונוטוניים שגורמים לדמורליזציה. תרבות הפנאי חיונית כדי להחזיר לאדם את שיווי המשקל על ידי הגשמת חלקים מעצמו שלא ניתן להגשימם בעבודה.
יש אומרים שבעתיד, תמלא תרבות הפנאי את מקום העבודה בהגשמתו העצמיתשל האדם והתפתחותו האישית. בחברה הקדומה היו כל אלה פזורים בעבודה ובשאר עיסקי האדם, אך העבודה הממוכנת גזלה מן האדם את שמחת היצירה של אומן המשלים את עבודתו
    
הקריאה הנוצרית של התנ"ך מדגישה שהמלאכה היא קללה. לא כן הוא. המלאכה היא ברכה אלא שנהפכה לקללה בגלל הדה– הומניזציה שלה הגורמת ניכור ותסכול. לכן הפנאי נהפך לתכלית לעצמו, ולבעל תרומה חשובה לאושרו שלהפרט. כבר הגדירו חז"ל 'עבודת פרך' כעיסוק המנוגד לאופיו של האדם. לתחביב יש מקום מרכזי בחיי האדם בכך שהוא מחזיר לו את איזונו הנפשיבעל מקצוע אינטלקטואלי יעסוק בספורט, ופועל גופני יעסוק בפעילות אינטלקטואלית או אסתטית. הספורט אמור להיות יותר מסתם הרפיה או בידור. זה הכלל: חדוות חיים ועליצות הן צורך אנושי בסיסיועל פי רוב הן נעדרות בזמן העבודה . טיב תרבות הפנאי ישתנה לפי הגיל והחברה. למשלילד משחק, זקן נח, צעיר שוחר פעילות: אמנות, מוסיקה, ספורט, בריחה ממקומו הרגיל על ידי טיול, וכדו'.
 
התפשטות חולנית
הצרה היא שתרבות הפנאי נהפכה למוצר צריכהושהפרסומת מגדילה אותה באופן מלאכותי עד שהיא עלולה להיהפך לגורם שלילי. איכות חינוכו של האדם תקבע האם ישתמש בפנאי שלו בתבונה.יש אומרים שבעתיד טיב תרבות הפנאי הוא שיקבע את ערכה של החברה. 'אמור לי כיצד אתה נופש ואומר לך מי אתה'. אידיאל הרומאים היה: לחם ושעשועים . עתה הטלויזיה תופסת מקום מרכזי.
 
אסון גדול
הטלויזיה היא אסון גדול לאנושות . היא מרגילה את האדם להיות פסיביאחרים חיים בעבורו והוא צופה בהם. אסון כפול ומכופל הגיע לעולם על ידי הטלויזיה בכבלים. הצפייה מתחילה בגיל שנה וחצי. הילד מגיע לבית ספר עם אלפי שעות צפיה. אם הוא צופה שלוש שעות ביום הוא מגיע עם חמשת אלפים שעות של טמטום. ההמיספירה השמאלית של המוח הממונה על חשיבה וניתוח נחסמת בהתפתחותהלעומת ההמיספירה הימנית הממונה על תפיסה חזותית. בגיל בית הספר המצב מחמיר. בממוצע נער ישראלי בגיל שש עשרה צופה כל יום בטלויזיה שש וחצי שעות בממוצע, לומד שלוש וחצי שעות, מדבר עם הוריו על דא ועל הא עשר דקות, וקורא ספר דקה
שלוש 'מראות נגעיםיש בטלויזיה:
1. 
נושאי ההתענינות.
2. 
סוג ההכרעה שאינו מצריך אינטלגנציה ומחשבה.
3. 
תוכן ההכרעה.
 
מכנה משותף נמוך
ודאי שטלויזיה ככלי רב עוצמה, היתה יכולה להביא ברכה לעולם, שהידע לא יהיה נחלת יחידים היה אפשר להפיץ בתוך עם ישראל יהדות, ציונות ותרבות אוניברסלית. לצערנו הרמה יורדת ויורדת למכנה המשותף הנמוך ביותר בגלל התחרות על אחוזי הצפיה. אפשר לראות צופים בטלויזיה: ילד בן שש, צעיר בן עשרים ושש, מבוגר בן ארבעים ושש וזקן בן ששים ושש. כמובן אין כאן תופעה של אחדות אלא של ריקנותהטלויזיה בעולם נגועה בוולגריות, רדידות, לשון גסהוריקנות. אין בה תרבות גבוהה. גם בארצנו אנו פוגשים מראות לא צנועים לרוב, לשון גסה, אלימות ובדיחות גסות. ילדים נחשפים יום יום לתכנים מנוגדים למוסרהבסיסיהדגשת הצרכנות והחומרנות גורמת לירידת המתח האידאולוגיישהשפעה של אלימות קצרת טווח וארוכת טווח. גוף האישה נהפך למצרך צרכני נהנתנימה שמהווה פגיעה חמורה בכבוד האדם. נשים רבות נפגעות מכך מאוד.

מתוך אתר חברים מקשיבים

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008