יום ה' 14/11/2019 | 6:32
 
 
 
 
 > יום הדמוקרטיה - רבין: עכשיו ולדורות

מאת: פרופ' ידידיה שטרן

זיכרון רצח רבין עובר הפרטה ודילול. עצרות מתחרות זו בזו, שמסמלות קרב על התודעה הציבורית, גורעות מהערך החינוכי שראוי היה להפיק מהאירוע הטראגי. למרבה הבושה, בחלק מהמגזר הדתי מצניעים את יום הזיכרון, אשר נתפס כבמת שיווק לעמדות פוליטיות שאינן מקובלות במגזר. גם ההאשמה של מגזר שלם באחריות לרצח – שקנתה לה שביתה, בזמנו, בקרב רבים המתחזים לליברלים - הקשתה על דתיים להפנים את חשיבותו. זו השנה הי"ט לרצח והגיעה השעה לחשיבה לאומית שתוציא את היום הזה מאזור המחלוקת אל תוך לוח השנה הישראלי באופן שהכול יהיו שותפים לו, עכשיו ולדורות.

כאשר אנו אבלים על אובדנו של אדם פרטי אנו מבקשים לעבד את האירוע, לרכך את רושמו, ולהחלים ממנו כדי שנוכל להמשיך בחיים תקינים. זו דרכו של עולם. ואולם, רצח של אדם ציבורי – ראש ממשלת ישראל – טומן בחובו משמעות רחבה הרבה יותר, שאסור בתכלית האיסור להשכיח אותה כדי להמשיך ב"חיים תקינים". אדרבא, באבל הציבורי, להבדיל מהאבל הפרטי, הזיכרון הוא בעל משמעות חשובה במיוחד לדורות הבאים, אלו "שלא ידעו את יצחק".

היריות בכיכר מלכי ישראל (כשמה אז) נועדו לרצוח את הממלכתיות הישראלית. הרוצח ביקש להחליף את הפתק, שבאמצעותו בוחרים, בהדק שבאמצעותו רוצחים. חמוש בטיעונים דתיים מופרכים, הרוצח ביקש להחליף את מצוות הריבון במצוות הרב. הדם שנשפך בכיכר העיר היה דמה של הדמוקרטיה הישראלית עצמה. יצחק רבין היה המטרה, שפגיעה בה נועדה להשיג השתלטות אלימה על שוק הדעות וההכרעות הלאומי. יום הזיכרון צריך, אם כן, להשיג את המטרה ההפוכה. הנה רעיון שכדאי לממשו לקראת השנה הבאה, עשרים שנה למותו של "האיש ההוא".

לוח השנה הישראלי נגזר מלוח השנה העברי כיאה למדינה יהודית. תיקון הנפש של הימים הנוראים, הגבורה של חנוכה, חגיגת החרות של פסח או האבל הלאומי של תשעה באב ניכרים בכול. רק יום אחד – יום העצמאות – חוגג את הישראליות עצמה, אך גם יום זה איננו חג של כל הישראלים, שהרי שליש מהם הינם אזרחים ערבים ואזרחים חרדים שיום העצמאות, למרבה הצער, איננו חגם. אין לנו יום אזרחי משותף, שאיננו מציין שום ייחודי דתי, לאומי או תרבותי, אלא הוא כל-כולו ישראליות אזרחית.

יום הזיכרון לרצח יצחק רבין ז"ל יכול למלא את החסר אם יהפוך להיות "יום הדמוקרטיה הישראלית". סדר היום הישראלי, העשיר והכאוטי, מדגיש את ההבדלים בינינו. מידי בוקר אנחנו מתעוררים אל המחלוקת ואל המשבר. נדרש איזון באמצעות קביעת מועד שבו נדגיש את המכנה המשותף לשבטי החברה הישראלית כולה. ביום זה נציין את האזרחות המשותפת לכולנו, הישראלים. ה' באייר ימשיך להיות יום ההולדת של הריבונות; י"ב בחשוון יהיה היום של האזרחות.

החוויה הדמוקרטית יכולה להיות עשירה ונדרשת מחשבה יצירתית שתדגיש את צבעיה וגווניה. הגאווה המוצדקת שלנו, בהיותנו הדמוקרטיה היחידה באזור, צריכה להיחגג ביום הדמוקרטיה בכל מקום: תכניות לימודים וטקסים ייחודיים, שידורים חגיגיים, תפילות בבתי הכנסת ובמסגדים, הגשת  "מדד הדמוקרטיה" של המכון לדמוקרטיה לנשיא המדינה ונאום שנתי של ראש הממשלה על מצב הדמוקרטיה הישראלית. התרומה של יצחק רבין לחברה הישראלית, בחייו, הייתה עצומה; אם רק נאפשר זאת, תרומתו לחברה, לאחר מותו, אף תעלה על כך.

מתוך אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008