יום א' 25/10/2020 | 4:28
 
 
  פארק תמנע   מגדל דוד בירושלים
 > חינוך חברתי בבית-הספר העל-יסודי

מאת: חגית הרדף

עם הקמת אגף הנוער בשנת 1972 התחום החינוכי מכונה עתה חינוך חברתי-ערכי ומטרתו: "חינוך היחיד להשתתפות, מעורבות ונקיטת עמדה שיש בצידה התחייבות בדברים (רעיונות, דעות, רגשות ומעשים) שיש להם משמעות בחייו, בחיי סביבתו, ארצו ועמו". הגדרה זו מראה על הרצון של משרד החינוך לחדור אל תוך הפעולה החינוכית בבתי-הספר העל-יסודיים ולחולל בה שינויים מהותיים. רצון זה מוסבר על רקע תהליכי המודרניזציה המאפיינים את התקופה, בעיות הנובעות מהסכסוך הישראלי-ערבי, קיבוץ גלויות והמצב הביטחוני (שמידע, 1979 :119 .(החינוך החברתי שואף להשפיע על גיבוש הזהות של הנוער ועל חיזוק הקשר של הנוער לחברה ולמדינת ישראל.
מטרות המלוות אותו עד היום.
שני מסמכים המציגים את עקרונותיו, מטרותיו ודרכי פעולתו של החינוך החברתי, פורסמו במהלך השנים. הראשון, בשנת 1978 ,חוזר מנכ"ל מיוחד א' (תשל"ט) המוקדש לנושא "החינוך החברתי בבית-הספר העל-יסודי"; והשני "החינוך החברתי בבית-הספר העל-יסודי - מסמך עמדה" (לאופר ושות', 2004 .(בחוזר מנכ"ל (1978 (מודגש כי יש לשאוף ליצירת אקלים חינוכי-חברתי שישפיע על דמות בית-הספר, לעודד אינטגרציה חברתית, להתאים את מסרי החינוך החברתי למטרות החינוכיות ולמדיניות החינוכית בישראל, ולהתאימו לצרכים הייחודיים של אוכלוסיות
שונות (משרד החינוך, 1978 :5-4 .(לעומת זאת, מסמך העמדה (2004 (מדגיש בפתח דבריו את המתח בין הפרט לחברה, ומשפט המבוא הוא: "חינוך חברתי מושתת על תפיסה חינוכית המתייחסת למתח המתמיד שבין הפרט לחברה, בין מימוש עצמי למחויבות חברתית" (לאופר ושות', 2004 :4 .ההדגשה במקור) ובנוסף מוצגות עמדותיהם של הוגים שונים (דיואי, בובר, איינשטיין) ביחס למתח זה. במסמך משנת 2004 ,החינוך החברתי מוצג כתחום השואף למצוא את האיזון שבין הפרט לחברה ע"י "טיפוח הפרט תוך חיזוק התייחסותו לחברה... [תוך ניסיון] לקדם
בו זמנית מטרות לטווח הקצר ומטרות לטווח הארוך" (לאופר ושות', 2004 :5-4 .(בנוסף, החינוך  מבוא 
החברתי שואף לעצב את זהותו של הנוער תוך טיפוח מודעות לקשר לישראל וליהדות, או לתרבויות אחרות (ערבית, דרוזית, צ'רקסית וכו'). סיום המבוא כולל התייחסות לגיבוש מערכת
 ערכים וחזון משותף:
"בעידן של ריבוי אמונות ודעות בנושאים ערכיים וחברתיים, עולה חשיבות הדיאלוג לצורך התוויית חזון
משותף. בפעילותו המגוונת מסייע החינוך החברתי למתבגר לברר לעצמו את מערכת הערכים שלו ולבחון את
יישומם במציאות. בכך מבקש החינוך החברתי לעודד התפתחותם של אזרחים מעורבים ואכפתיים" (לאופר)
)
משפטים אלו מבטאים בצורה טובה את הקשר, שאינו ניתן להפרדה, בין החינוך לאזרחות - הרצון
לפתח אזרח תורם, אכפתי, רגיש, המזדהה עם המדינה וערכי הדמוקרטיה (פדהצור ופרליגר, 2004 ;
בר-גל, 1993 ;(לבין חינוך לערכים – הרצון לפתח 'אדם', שיודע להבחין בין טוב לרע, שיודע
להתנהג כהלכה, שיודע להתנהג כאזרח בחברה. שני מושגים בהם אעסוק בהרחבה בהמשך.
מטרות החינוך החברתי כוללות שני תחומים אלו. בחרתי למיין את המטרות לאלו המדגישות את
מקומו של הפרט וחינוך לערכים (או חינוך ערכי) (מטרות 5-1 ,(לבין אלו המדגישות את החברה
(מטרות 11-6 .(אם כי חלוקה זו היא מלאכותית, כי הרבה מהמטרות משלבות את שני התחומים
יחד.

מתוך אתר משרד החינוך

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008