יום א' 25/10/2020 | 4:04
 
 
  פארק תמנע   מגדל דוד בירושלים
 > הקשר עם המורה מנקודת מבטו של התלמיד

מאת: רננה מילקצקי

בפרק זה נבחן את הנושא של הקשר עם המורה מנקודת מבטו של התלמיד, על מנת להבין מה  ציפיותיו מהמורה ומהקשר שאמור להיווצר.
תכונות המורה הם התנאים הבסיסיים על מנת שתיווצר קרקע עליה ייווצר קשר.
לאחר שתלמיד מזהה כי אצל המורה קימות תכונות, על המורה להבין מה מצפה התלמיד מהקשר, לאיזה סוג קשר מצפה, לאיזו תמיכה, לאיזה סוג של ליווי.
לסיום, נסקרו הסיבות המונעות מתלמיד לפנות אל המורה. כל מורה ינסה לחשוב כיצד הוא יכול להסיר מהדרך מכשולים אלו, המונעים מהתלמיד לפנות אליו.

א. תכונות המורה
מתוך שיחות עם החניכים וניסיון ללמוד מהם מה טוב להם בתהליך החונכות, התברר כי מוטיב חשוב בקשר הוא תכונות החונך. כלומר, החונך צריך להיות בעל אופי מסוים או יותר נכון בעל תכונות מסוימות על מנת שהחניך יבחר בו להיות בקשר אינטימי וקרוב איתו.

התכונה הראשונה שעליה מדבר המחקר בסקירתו על תכונות החונך הרצויות היא אמפתיה.
אמפתיה היא לקיחת חלק בעולמו הפנימי של הזולת מבלי לאבד את העצמיות (בנימין 1990).
אמפתיה נבנית על מודעות עצמית. ככל שאנו פתוחים יותר לרגשותינו שלנו, אנו מיומנים יותר בקריאת תחושותיהם של אחרים (גולדמן, 1997).
המפתח לראייה בחוש את רגשות הזולת נעוץ ביכולת לקרוא ערוצים לא מילוליים: הבעות פנים, טון דיבור וכו'.
על מנת לחוש את הזולת ולהזדהות עימו עלינו להבינו הבנה מקיפה ואמינה. הבנה נוצרת ע"י קריאה נכונה של ביטוי מחשבותיו ורגשותיו, על פי הבעת פניו, תנועות איבריו והתנהגותו הכללית.
הכישרון לאמפתיה ולהתחברות מקל על הכניסה למפגש. האמפתיה היא יכולת המאפשרת לאדם לעצב פגישה עם הזולת, לעורר בו השפעה, לשכנע ולהשפיע, ולהקנות הרגשה טובה ונינוחה.
ככל שרמת האמפתיה הרגשית של החונך גבוהה יותר, רמת אפקטיביות החונכות תהיה גבוהה יותר.
ככל שהמודעות העצמית של החונך יותר גבוהה, כך הוא מנהל בצורה יעילה יותר את העבודה הטיפולית (Hoffman, 1990).

תלמידים תירגמו את המושג "אמפתיה" לתכונות שונות: פתיחות, אכפתיות, דאגה, רצינות בקשר, אהבה, הרגשת נוחות, הקשבה, הבנה ויחס חם.
משיחות עם תלמידים עלו תכונות והדגשים שונים על תכונות חשובות:
 קריאה של שפת גוף, הרגשות.
 איכפתיות של המחנך מכל אחד, דאגה לכל אחד. המורה יוזם את הפנייה שלו אל התלמיד,
ולאו דווקא התלמיד יזום וייגש אליו.
 תלמידים הגדירו את הסיבה שבגללה הוא פונה למחנך- "פתוח". חיפוש חונך כאדם שלא
שופט, שמקבל אותך, שיכול להכיל כל מיני דברים של התלמיד. כמו כן הוא ציין את יחסי הקרבה, אין הרגשה של "distance" בין המורה לתלמיד, המורה משדר שאפשר לפנות אליו תמיד, ללא חשש.
 רצינות של החונכת ביחס לתפקיד שלקחה על עצמה. הרגשה שהמורה עושה את תפקידה עם
השקעה, מתייחסת ברצינות כלפי הקשר הזה עם החניכות.
 הרגשה של אהבה אמיתית- ההרגשה שהיא באמת אוהבת את מי שהיא חונכת. חשוב לחניך
להרגיש שהחונך באמת רוצה בטובתו ויעשה הכל בשבילו. אם הוא מרגיש שהחונך אוהב אותו, זה לודאי יתגשם.
 הקשבה היא גורם חשוב מאוד. הקשבה כוללת שני שלבים:     
א. בזמן השיחה- ההרגשה שיש לחניך בזמן השיחה, שהוא מדבר ומישהו באמת מתייחס          באותו רגע לדברים ולא סתם נמצא שם. כל הקשבה פסיבית ניתן להפוך להקשבה אקטיבית
אפילו שהיא לכאורה לא דורשת שום עשייה מאוד בולטת.
הקשבה נראית לאנשים כמעשה פסיבי. האדם לידך מדבר ואתה רק יושב לידו. ההקשבה מתבצעת ע"י האוזן, היא אינה זזה והאדם לא נדרש להזיז בעצם שום איבר.
אפשר לשבת ליד אדם ולשמוע מילים יוצאות מפיו באופן טכני, אך כלל לא לתת לו את התחושה שאני שם באמת, מקשיב, מתעניין, אלא עושה זאת רק טכני. "שומע" אך לא "מקשיב".
לעומת זאת, בהקשבה אקטיבית יש תזוזה. אמנם האיבר העיקרי לכאורה לא זז, אך כל גוף האדם המקשיב הוא חלק מפעולת ההקשבה- העיניים ממוקדות באדם המדבר ומראות עניין והזדהות, כל הגוף מוטה כלפי המדבר כאומר "אני איתך", מידי פעם הנהונים ע"י הראש לאות הבנה.
הבנה אקטיבית מראה לאדם המדבר שמי שנמצא לידו לא רק טכנית שומע את המילים יוצאות לחלל האוויר, אלא יש מי שנמצא לידו ומקבל אליו את הנאמר, מקשיב, אכפת לו, והוא שם בשבילו כל כולו.
ב. לאחר השיחה- הצד המעשי הנובע מתוך ההקשבה לדברי החניך. אם הוא ביקש משהו מהחונך, הוא יצפה כמובן שחונך יבצע זאת. לכן חשוב שיש אח"כ טיפול בבעיה.
 הבנה והתעניינות- תלמידים הדגישו את העובדה, שהמורה מתעניין במניע שמאחורי
הדברים. מורה ש"סתם מעניש" הוא מורה שרואה אר את התוצאה. לכן כשהוא רואה תוצר מוגמר שלא מוצא חן בעיניו- הוא מעניש. אבל המורה שאוהבים אותו, שיש רצון לקשר איתו הוא מורה שמבין ומכיר את הפנים שלך ולכן לא יעניש סתם כי הוא מבין שמאחורי המעשים יש בן אדם עם מחשבות, מניעים ורצונות שצריך להבינם ולהכירם על מנת לשפוט ולהחליט מה עושים בנידון.
 יחס אנושי פשוט וטבעי- תלמידים גם רוצים שיתייחסו אליהם לא רק בשיחה, אלא סתם
כשהולכים אחד מול השני בבית הספר, להראות חום והתייחסות.
פרידמן וקרונגולד (1993) מדווחים, שתלמידים הביעו רצון, שהמורה יפגין כליהם יחס אנושי חם ואפילו אינטימי מעבר לתפקידו כמעניק הדרכה ומסייע בפתרון בעיות.
הרצון הנובע מכאן הוא לקבל מהמורה יחס חם אנושי ורגיל, כמו שמצפים ביחסי אנוש בין אנשים קרובים.

מחקר אחד העלה את העובדה כי תלמידים מערכים את מוריהם בהתאם ל:
 יכולתם ללמד תכנים ומקצועיותם
 רגישותם כלפי צרכים אישיים של תלמידים
 יכולתם לפתח יחסים אישיים עם תלמידים

התכונות של החונך יוצרות בתלמיד את ההרגשה הזו של הנוחות והרצון לקשר.
חונכים אשר יש בהם תכונות אלו, התלמידים ירצו להיפתח כלפיהם ויעלו בפניהם בעיות אישיות, מכיוון שגם תהיה להם הרגשה נוחה במהלך השיחה עם החונך וגם יש בהם הרגשת אמון שאכן החונך יטפל בבעיות.

ב. לאיזה קשר מצפה התלמיד מהמורה?
תלמידים שהשתתפו במחקר דווחו כי מורים משמעותיים הם אלו אשר היו מעורבים אישית במגעיהם עם תלמידיהם ע"י:
 סיפוק תמיכה רגשית, אנשים שניתן לסמוך עליהם ונותנים תחושה של ביטחון וערך עצמי.
 הקלה על התפתחות קוגניטיבית ע"י אתגור תלמידים, מתן אפשרויות להתפתח ולהצליח, מתן עידוד והגברת העניין שלהם בלימודים.

קיימים אספקטים רבים המשפיעים על יחסי עזרה:
כאשר נותן העזרה מעניק למקבל העזרה חוויה תומכת, מתרחש מקבץ של תגובות קבלה חיוביות, כגון הערכות חיוביות של העוזר, ואז נוצר רצון מוגבר לחפש עזרה.
לעומת זאת, אם קבלת העזרה כוללת דרגה גבוהה של איום עצמי, כגון הערכות לא חיוביות של העוזר, מקבץ זה של תגובות שליליות יגרום להימנעות יחסית מחיפוש עזרה.
מכאן נראה כי מרכיביה השונים של קבלת העזרה יקבעו האם היא תחווה ע"י מבקש העזרה כחוויה תומכת או מאיימת, ובהתאם לכך ההחלטה האם לבקש עזרה או להימנע מכך.

חיפוש אחרי עזרה:
חיפוש אחר עזרה הינו ניסיון של הפרט להתמודד עם בעיה ע"י שימוש במקור חיצוני האמור להגדיל את הסיכוי להקל על אותה בעיה או להביא לפתרונה.
הנטייה אצל אנשים לא לבקש עזרה נובעת מאיום על תחושות העצמאות והכשירות שלהם, שמקורו בחשש מתלות חיצונית, לעומת זאת היא יכולה להעניק לפרט רווחים כגון פתרון הבעיה והקלתה או אינטראקציה חיובית ומעניינת עם אנשים אחרים במשך תהליך החיפוש וקבלת העזרה.
מודל אחד מתאר תהליך חיפוש עזרה המורכב מ 3 שלבים:
1. המידה בה תופס האדם את מצבו כבעייתי
2. בחירה בין התמודדות עצמית, קבלה/ השלמה עם הבעיה או חיפוש אחרי עזרה
3. בחירה ושימוש באסטרטגיות וטאקטיקות ספציפיות לחיפוש אחרי עזרה


מודל אחר בן 5 שלבים מתאר גם הוא תהליך של חיפוש עזרה:
1. הכרה בקיומה של בעיה
2. האדם מנסה למצוא דרכים עצמאיות לעזור לעצמו, כמו: חוסר פעולה, פניה לעזרה בלית פורמאלית.
3. גיבוש החלטה- האם לפנות לגורם מקצועי או לא. החלטה זו תלויה במאזן הרווחים והעלויות הכרוכים בפניה לעזרה.
4. התרחשות מזרזת הממריצה חיפוש עזרה
5. התנהגות של חיפוש עזרה בגלוי.

מקורות העזרה:
הפרט פונה יותר לאנשים הקרובים אליו ופחות לאנשי מקצוע.
המחיר לפנות לעזרה יכול להיות גלוי (עלות כספית, השקעת זמן) או סמוי (מחיר אישי בקשר לתחושת העצמאות או על חשבון הדימוי העצמי החברתי).
בחירת המקור – הורים או חברים- תלויה בסוגיה העומדת על הפרק.
ההשפעה והתמיכה של ההורים משמעותית יותר בתחומים הקשורים לעתיד המתבגר (בחירת בי"ס, תוכניות מקצועיות וכו').
בני הגיל משמעותיים יותר באירועים יומיומיים ובהווה (פנאי, לבוש, עישון, עבריינות וכו').

סוג התמיכה הרצוי:
1. תמיכה המתייחסת ישירות לפתרון הבעיה
2. תמיכה המאפשרת למקבל העזרה להפיל שיקול דעת ולבחור בין מספר אלטרנטיבות
3. תמיכה הכוללת עידוד ללא הכוונה ישירה לפיתרון.
מצאו כי אנשים מעדיפים לקבל עזרה, בה הפרט לוקח אחריות על פתרון הבעיה, דבר שלא מאיים על הדימוי העצמי ואף מגן עליו.

ממחקר על הייעוץ באתרי אינטרנט אשר מספקים עזרה ראשונה למצוקות של בני נוער, שפונים אל המומחים באתרים אלה על מנת לקבל עזרה, מצאו כי יש ביקוש לפניה לאתרים אלה כיוון שהתשובה היא מיידית, מספקת הסבר אמפתי על נושא הפניה או מספקת מידע על הבעיה ועל גורמי העזרה הקיימים.
בהסברים האמפטיים שסיפקו היועצים, הם ניסו לסייע לפונה לאזור כוחות על מנת שיוכל להמשיך להתמודד עם קשייו ובעיותיו, מתוך הבנה טובה יותר של המתרחש בחייו.

הבדל בין בנים לבנות:
הבנות דיווחו שהתנסו יותר בבעיות שהוצגו בפניהן ופנו יותר למקורות חיצוניים לבקשת
עזרה, מאשר בנים. כמו כן הן דווחו שקבלו יותר עצות ויותר עזרה אינסטרומנטאלית מאשר הבנים.
נשים נוטות יותר מדברים לתפוס קשיים כבעיות ולתפוס את הסביבה כמציעה יותר עזרה ותמיכה, החברה מצפה שהגברים יהיו יותר עצמאיים בפיתרון בבעיותיהם ומעודדת את הנשים להפגין את חולשתן ולהיות תלויות באנשים אחרים.

ג. מה מונע מתלמיד לפתח קשר עם המורה?
מחקרים שונים מראים כי רוב המתבגרים אינן פונים כלל לעזרה בהתמודדות עם בעיות ולחצים.
ישנם אתרי אינטרנט, בהם מספקים עזרה ראשונה לפונים לעזרה במצוקות שונות.
אחד הגורמים שמעודד את הפניה לעזרה באתרי האינטרנט השונים המאפשרים ייעוץ וירטואלי לפונה, הוא האנונימיות שמספקת האינטרנט.
ההנחה היא כי כשאדם פונה ומקבל עזרה, הדבר מאיים על דימויו העצמי, שהרי בעצם הפניה לעזרה הוא מודה בנחיתותו ביחס לעוזר ובתלותו בו. כמו כן, אין חשש כי עצם הפניה לעזרה ייוודע לאחד ממכריו.
מחקר שבדק את תופעת הפניה לעזרה באתרי אינטרנט מצא כי ישנם גורמים שונים המעכבים פנייה לעזרה בקרב תלמידים:
 תגובתיות המטפל
 חששות הקשורים לדימוי עצמי
 חשש שיכפו עליהם משהו
 חשש מסטיגמה
 הגדרת הבעיה כ"יותר מידי אישית"
 חשש מהיעדר סודיות והעברת המידע לגורמים אחרים
 העדפה להתמודד עם הבעיה באופן עצמאי
 אמונה כי אף אדם או שירות יוכלו לסייע

מחקר אחר שבדק ללא קשר לפניה לאינטרנט, את רצון התלמידים לפנות למוריהם, מצא כי תלמידים לא פונים ליועץ או למורה מסיבות שונות, ביניהן:
 אינם אוהבים לספר דברים אישיים
 חוששים שמידע יעבור
 מבוכה מהגילוי
 לא רוצים שחבריהם ידעו שהם נעזרים
 לא מאמינים שיוכל לעזור
 לא חושבים שהבעיה שלהם מספיק מורה על מנת לפנות ליועץ או למורה
 חושבים שהם מטפלים רק בבעיות לימודיות
 רואים אותו כאדם עסוק שאין לו זמן לדבר איתם

מתוך אתר עתיד

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008