יום ש' 24/10/2020 | 21:23
 
 
  פארק תמנע   מגדל דוד בירושלים
 > שיעמום קטלני

מאת: נועם יעקוביצקי


אמנם החופש עבר לו והתחילה שנה חדשה, אך אל לנו הורים ותלמידים להיכנס למצב של שאננות. לחופש הבא נגיע מוכנים יותר.

גלית טפר, קרימינולוגית קלינית ומטפלת קוגניטיבית התנהגותית, עוסקת בטיפול ויעוץ לנוער ולמבוגרים בנושאי הפרעות אישיות, התמכרויות,הפרעות אכילה,דיכאון,טראומה,חרדה ועוד. נפגשתי איתה על מנת ללמוד על התופעה הרווחת והמצערת בקרב בני נוער,בה השעמום בחופש הופך לקטלני ועל איך ניתן לתעל את החופש לאפיקים חיוביים.


סימנים של חופש
התופעה הנלוות לחופשים גדולים בקרב בני נוער מאופיינת בכמה פרמטרים שכיחים, מעין "סימנים אוניברסאליים" של בן נוער בחופשה.

מה מאפיין התנהגות בני נוער בזמן חופש לעומת תקופת הלימודים?

"המעבר החד בין מצב של מסגרת לימודית קבועה לבין חופשה (במיוחד חופש גדול וארוך) מכיל בתוכו סיכויים גבוהים להתנהגות בלתי נאותה ואף עבריינית של בני נוער. בזמן הלימודים התלמיד נמצא במסגרת אינטנסיבית ומובנית שמשאירה מעט שעות פנויות. המעבר לימים פנויים לחלוטין, ללא מסגרת (מדובר בתלמידי תיכון שלרוב לא הולכים לקייטנות) יוצר מעבר חד ובחובו סיכון. סדר יום אופייני לבני נוער בחופש הוא קימה מאוחרת, (בד"כ אחרי 12 בצהריים), רביצה של שעות מול המחשב והטלביזיה ויציאה בשעות הערב המוקדמות לבילוי עד שעות הבוקר המוקדמות (5-6 לפנות בוקר). הצעיר הולך לישון לפנות בוקר, קם בצהריים וכך נוצר לו מעגל קסמים. חשוב לציין שבחופש קצר אין לדבר השפעה וסדר היום החופשתי לא מספיק להיכנס למעגל הקסמים השלילי.

אבל, כשמדובר בחופש ארוך הצעירים ממצים מהר את אפשרויות הבילוי המצומצמות יחסית בדרך כלל, הפתוחות בפניהם. הוא מבזבז את כספו מהר בדרך כלל והבילוי מתרכז בפארקים ציבוריים באזור הבית. שם, הבילוי סובב פעמים רבות סביב אלכוהול ומאלכוהול לאלימות הדרך קצרה.להורים יש נטייה לעודד את הילד להישאר בפארק, בקרבת הבית, אך לרוב הם לא ממש יודעים מה הם עושים שם.

השתייה (בדרך כלל וודקה) היא חברתית, והיכולת של בן הנוער לקבוע גבולות הם מטושטשים. השגת האלכוהול היא לא כל כך קשה לצערנו, למרות הפיקוח המשטרתי ובקבוק וודקה אחד מספיק בשביל לשכר 15 צעירים. לאחר ששתו, הוונדליזם מתחיל בניפוץ המנורות בפארק (כדי שלא יראו אותם). זה יכול להמשיך בגרפיטי, שבירת חלונות, פריצה לרכבים, התעללות בבעלי חיים, שיכרות עד עילפון, מעורבות בתאונות דרכים ועוד. ממחקרים עולה כי ישנה עלייה של 30%-40% במקרי הוונדליזם בקרב בני נוער בזמן חופש הגדול לעומת שאר ימות השנה. גוף הצעירים הוא קטן יותר, השפעת האלכוהול גדולה יותר, החיכוך הרב בין בני הנוער מביא למריבות רבות והשכרות מביאה לתגובות קיצוניות יותר".

התמודדות נכונה
חופשת הילדים פוגשת את ההורים במצב של חוסר אונים פעמים רבות. האינטנסיביות של חיי היום יום מביאה פעמים לחוסר תכנון והכנה לחופש וברגע האמת הורים רבים לא יודעים איך להתמודד נכון עם הסיטואציות שמזמן החופש.

איך על ההורים להתמודד בצורה נכונה עם סיטואציית החופש של ילדיהם?

"ההתמודדות צריכה להתחיל הרבה לפני החופש. על ההורים לקבוע חוקים וגבולות לילדים לפני הכניסה לחופש. צריך לבנות תכנית לילדים עוד לפני החופש. אם נבנית במהלך החופש היא עשויה ליצור אנטגוניזם.

על תכנית לכלול בתוכה מספר פרמטרים, כגון:

ליצור סדר יום שבועי לבן הנוער ובתוכו להגדיר מראש כמה ימים בשבוע יוכל הנער לצאת לבלות עד שעה מאוחרת מהרגיל, (וזאת מעבר לבילוי "המאוחר" של סוף השבוע), ולהגדיר את שעת החזרה (רצוי לא מעבר ל-3 לפנות בוקר).
לקבוע מטלות שעל הנער לעשות במהלך החודש. ניתן להכניס תמריץ כספי לכך. דוגמאות למטלות: לנקות את המחסן, לטפל בגינה, לצבוע את הבית של סבא וסבתא וכו'. הכוונה היא למטלה תועלתית וחינוכית.
לשלב את הנער באחריות כלפי אחיו הקטנים, למשל: יום בשבוע על אחריותו לעשות יום כייף לאחיו הקטנים (ניתן להשאיר לו סכום כסף לכך). ניתן להתנות ולומר לנער כי אם זה לא נעשה באותו השבוע אז זה יורד לו מהימים בהם הוא יכול לחזור מאוחר.
להקפיד על ארוחות משפחתיות, לפחות ארוחה אחת ביום. הדבר יוצר סדר יום ואף נוצר זמן לדבר עם הילד ולהתעניין בו.
ליצור מחויבות לימודית בחופש. למשל, לקבוע כי בשבוע מסוים במהלך החופש הנער נדרש לתרגל, לעשות עבודה, לקרוא בנושא לימודי מסוים. הכוונה היא לא להעמיס על הילד, אלא לשמור על מינון נמוך של מתח לימודי לשם "תחזוקה".
לבני נוער בדרך כלל אין עניין בקייטנות לכן נדרש למצוא להן תחליף, כגון טיולים של החברה להגנת הטבע המיועדים לגילאים אלה או נסיעה לקרוב משפחה בגיל זהה, על מנת ליצור להם פעילות חברתית. הסיכוי לפעילות עבריינית בעיר זרה היא נמוכה יותר.
מציאת עבודה (או התנדבות) לנוער (להתחיל לחפש עוד לפני החופש). לפעמים אף ניתן לשלב במקום העבודה של ההורים. גם אם מדובר בעבודה של יומיים בשבוע הדבר יוצר מסגרת".
תמיכת המערכות החברתיות הסובבות
בכדי שתהליך הכניסה לחופשים יהיה חלק דרושה תמיכה מהמערכות החברתיות הסובבות את הקהילה והנוער.

איך המערכות החברתיות התומכות בסביבה של הנוער יכולות לתרום לכניסה בריאה לתקופת החופש?

"חלק מהמערכות כבר קיימות, אם מדובר בהתגייסות משטרתית ואם מדובר בהסברה בית ספרית אודות החופש. על המערכות תמיד לבחון אם ניתן להרחיב ולעשות יותר.

בתחום המשטרתי- קיים בדרך כלל סיור משטרתי בלילות בהתמקדות באזורי הפארקים, אזורים מסחריים ואזורי מגורים.

העיריות- נוטות לפעול להגברת התאורה בגנים הציבוריים, הגברת הפיקוח, ההכוון והייעוץ לנוער.

הכנה בית ספרית- חלק מהמורים והמחנכים עורכים שיחות הכנה עם התלמידים עוד חודש חודשיים לפני החופש, כסדרת הכנה לפני החופש. מומלץ להקדיש לנושא 2-3 מפגשים ולגעת בתחומים כמו:

א.      איך להתמודד עם החופש הגדול.

ב.      ליצור משימה כיתתית או שכבתית לחופש, למשל תחרות- "מי הכיתה בה אחוז המתנדבים בחופש בארגונים השונים הוא הגבוה ביותר.

ג.       לקבוע מטלות לימודיות לחופש".

לסיום, עם הכנה מוקדמת לקראת חופש, ניתן לעשותו נעים יותר ויעיל יותר. הכנה נכונה תביא שקט נפשי רב יותר להורים ותנתב את פעילות הנער בחופש לאפיקים חינוכיים ומועילים.

מתוך אתר רשת אורט

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008