יום ש' 31/10/2020 | 21:22
 
 
  פארק תמנע   מגדל דוד בירושלים
 > מצטרפים, מתחנכים לערכים ונהנים עם חברים

תנועת נוער היא ארגון לחינוך לא פורמלי שיש לו "אני מאמין" מוגדר וחבריו ("חניכים") באים אליו מתוך בחירה. התנועה פועלת דרך מרכז ורשת סניפים במקומות שונים ומגוונים ברחבי הארץ. חשיבותן של תנועות הנוער כגופים מחנכים לא פורמליים מוטמעת בחברה הישראלית עוד מתקופת היישוב שטרם הקמת המדינה. מבחינת האידיאולוגיה שלהן אפשר לסווג את תנועות הנוער לתנועות כלליות ולתנועות השואבות את האידיאולוגיה שלהן ממפלגות פוליטיות.

תנועות הנוער הן ארגונים רבי עוצמה המחנכים למעורבות חברתית ופוליטית. הן מספקות כר נרחב להתנסות של בני נוער בעשייה מגוונת, המפגישה אותם עם האידיאולוגיה התנועתית, עם הקהילה שבה הם פועלים ועם חבריהם לקבוצה.

כיום פועלות בישראל 15 תנועות נוער. התנועות מאוגדות במועצת תנועות הנוער, שהוקמה באמצע שנות ה-60 של המאה הקודמת כמועצה לענייני תנועות הנוער במשרד החינוך. בשנת 1974 הפכה המועצה לגוף עצמאי המשמש ארגון גג וולונטרי לכלל תנועות הנוער בישראל. הן תנועות הנוער והן מועצת תנועות הנוער מוגדרות מוסדות ציבור, והן מפוקחות ונתמכות על-ידי המחלקה לתנועות נוער במינהל חברה ונוער שבמשרד החינוך.

 

עד לשנת 2003 התפצלו תנועות הנוער לשלוש קטגוריות לפי הגדרות משרד החינוך:

 

תנועות נוער ציוניות: תנועות בעלות תפיסת עולם ציונית ו"אני מאמין" אידיאולוגי ייחודי להן, כגון אריאל, בית"ר, בני עקיבא, האיחוד החקלאי, מחנות העולים, תנועת הנוער הלאומי, הסתדרות הנוער העובד והלומד והלומד, השומר הצעיר, המכבי הצעיר ועזרא – תנועת הנוער החרדי- לאומי.

 

תנועה ממלכתית ציונית: תנועה כללית באופיה, בעלת עצמאות רעיונית וארגונית שאינה מזוהה מפלגתית ואין לה זיקה לארגון פוליטי. רק תנועה אחת הוגדרה ככזאת: הסתדרות הצופים העבריים.

 

תנועות נוער "אחרות" – חרדיות או ערביות: תנועת בנות בית יעקב – בתי"ה, תנועת הצופים הערבים והדרוזים, תנועת הנוער הערבי (שכיום מאוחדת עם תנועת השומר הצעיר) ותנועת היכלי ענ"ג – תנועה לבנות מייסודה של חסידות גור.

 

לאור המלצות הוועדה לבדיקת מאפייני תנועות הנוער כבסיס לקריטריוני הקצאה משנת 2003 בוטלו הגדרות אלה ושונתה השיטה להקצאת כספים לתנועות הנוער.

 

המטרות והערכים של תנועות הנוער

 

תנועת נוער היא גוף חינוכי המסייע בפיתוח ובשימור ערכים חברתיים וממלכתיים. תנועות הנוער מחנכות להזדהות עם תוכנה של מגילת העצמאות ועם ערכיה של מדינת ישראל, ולכבוד לזכויות האדם, לתרבותו ולהשקפות הזולת. תנועת נוער תורמת לקהילה שהיא פועלת בה ומחנכת להעצמת החניך כפרט וכחבר בקבוצה. אלה העקרונות העיקריים של תנועות הנוער בישראל:

  • הזדהות עם עקרונות מגילת העצמאות
  • מעורבות, אחריות ומחויבות חברתית קהילתית - חינוך למחויבות חברתית, קבלת משימות חשובות למעגלים החברתיים שהפרט  משתייך אליהם ופועל בהם ועידוד הסולידריות עם מעגלים חברתיים אלו (למשל: רשות מקומית)
  • כבוד וסובלנות לאחר, לשונה, כפרטים וכקבוצות - חינוך לכבוד לאדם, לחירותו, לתרבותו ולשונותו, וחיזוק התחושה של פרטים  בחברה כי הם מוכלים בה ואינם מנודים ממנה
  • חינוך להפעלת חשיבה ביקורתית ולמוכנות ולהיערכות לשינוי
  • מימוש עצמי חברתי ואישי - תנועות הנוער מודעות לצורך להפגיש את הפרט עם מגוון של הזדמנויות ומצבים שבאמצעותם הוא יכול  להכיר ולהפעיל חלקים שונים באישיותו, כפרט וכחבר בקבוצה, להפגין את כישוריו ולתרגל מילוי תפקידים אישיים וחברתיים שאינם זמינים בעבורו במסגרות חינוכיות אחרות.

 

נתונים על תנועות הנוער בישראל

בשנים 2006-2005 נעשו שתי הערכות רצופות של תנועות הנוער בישראל, לפי המלצות ועדת- שפירא. הנה ממצאי ההערכות שפורסמו בפברואר 2009:

  • בשנת 2006 היה המספר הכולל של חניכי תנועות הנוער כ-176,000, לעומת כ-147,000 בשנת 2005. לדברי מר יוסי לוי, מנהל מינהל חברה ונוער במשרד החינוך, לא נעשה אומדן נוסף עד היום, אך הוא מעריך כי מספר החניכים המשיך לגדול בשנים האחרונות.
  • כמחצית מחניכי תנועות הנוער הם תלמידים בבתי- הספר היסודיים (כיתות ד'–ו'), כשלושה- רבעים משתייכים לשכבה הצעירה (עד כיתה ח', ועד בכלל). שיעור הבנות בקרב החניכים גבוה משיעור הבנים - 63%. רוב המדריכים הצעירים (להלן: מד"צים) – 77%% – הם תלמידי כיתות י'–י"ב, וגם בקבוצה זו שיעור הבנות הוא 63%.
  • תנועות הנוער פועלות בעיקר בערים: קרוב ל- 80% מכלל המד"צים והחניכים הם תושבי ערים, ומיעוטם תושבי קיבוצים. תנועות גדולות, בהשוואה לתנועות קטנות, פועלות יותר בערים גדולות ובינוניות, ואילו תנועות קטנות פועלות יותר בקיבוצים. עם זאת, כאשר בוחנים את שיעור חברי תנועות הנוער על-פי צורות היישוב (שיעור החברים בתנועת נוער מכלל הילדים בשכבות הגיל המתאימות) עולה ששיעור בני הנוער המצטרפים לתנועות נוער במושבים, בקיבוצים וביישובים כפריים גדול משיעור המצטרפים בערים.
  • כמחצית מחניכי תנועות הנוער באים ממשפחות במעמד סוציו-אקונומי גבוה, כשליש ממשפחות במעמד הביניים וכחמישית באים ממשפחות במעמד סוציו-אקונומי נמוך. בהקשר זה יצוין כי מבחני התמיכה של משרד החינוך מעודדים פעילות של תנועות הנוער באזורי הפריפריה.

 

תמיכה של מינהל החברה והנוער במשרד החינוך

מינהל חברה ונוער מקפיד לשמור על עצמאותן הרעיונית והארגונית של התנועות כדי שיוכלו להשיג את מטרותיהן הייחודיות. נוסף לתמיכה הכלכלית ולהיחלצות לעזרת התנועות בהיתקלן בקשיים, מעמיד המינהל גם את שירותיו ומשאביו במטה ובמחוזות לרשות תנועות הנוער. במהלך השנה עלה שיעור התמיכה התקציבית של המינהל בתנועות הנוער ושונו מבחני התמיכה שבעקבותיהם הוכרו תנועות "אחרות" שאינן מוגדרות כציוניות, והוכרה תנועה ממלכתית, שאינה פוליטית.

מבחינה ארגונית הפכה המחלקה לתנועות נוער לחלק מתחום נוער וקהילה מתוך מטרה ליצור שיתוף פעולה טוב יותר בין התנועות לבין המופקדים על פעילות הנוער ביישובים.

 

חלוקת תקציבים לתנועות הנוער

מאז קום המדינה ועד שנת 1996 חולק התקציב שהוקצה לתנועות הנוער בסיוע ועדה מייעצת לשר החינוך שבראשה עמד חבר כנסת. תנועות הנוער היו מחולקות לקטגוריות, ולכל קטגוריה היו תבחינים מחייבים והקצאות תקציביות שונות. אחת לכמה שנים היה נערך מפקד במטרה לוודא את גודל התנועות כבסיס לחלוקת התקציב.

עם המעבר לתקצוב באמצעות תקנות תמיכה נקבעו תבחינים שמטרתם להביא לחלוקת התקציב שהוקצה לתנועות הנוער בשקיפות מלאה. בשנת 1999 הותקנה תקנה תקציבית מס' 24-14-47 , שכותרתה "מינהל חברה ונוער, פעולות ומפעלים של תנועות הנוער", ומנוסחים בה הקריטריונים העיקריים לתמיכה בתנועות נוער. בין הקריטריונים: הגשמת עקרונות מגילת העצמאות, קיום מוסדות דמוקרטיים ותנאים כמותיים בכל הקשור למספר החברים בתנועה.

בתחילת שנת 2003 הקים משרד החינוך ועדה לבדיקת מאפייני תנועות הנוער לקריטריוני הקצאה, בראשות פרופסור רנה שפירא (ועדת שפירא). על הוועדה הוטל לבחון את עדכניות הקריטריונים הקיימים להגדרת תנועות הנוער, ולפי התוצאות לגבש קריטריונים חדשים שיתאימו להתנהלותן של תנועות הנוער בעידן הנוכחי, כבסיס לקריטריוני הקצאה. דוח הוועדה הוגש לשרת החינוך דאז, לימור  לבנת, בספטמבר 2003. הוועדה המליצה להחיל שלושה שינויים עיקריים:

  1. פיתוח שיטת מדידה חלופית לשיטת המפקד, שהיתה נהוגה בעבר. תוכנית המדידה החדשה ("אומדן גודל התנועה") נבנתה על ידי אגף הערכה ומדידה במשרד החינוך (ראמ"ה) בשיתוף עם מינהל חברה ונוער וחברי ועדת ההיגוי שהוקמה לצורך זה. שיטת המדידה החדשה מתבססת על שכבת ההדרכה הצעירה והבוגרת בכלל תנועות הנוער כמקור מידע מרכזי לנתונים כמותיים על התנועות (כגון מספר החניכים והמד"צים).
  2.  קביעת הגדרה אחידה לכל תנועות הנוער
  3. שינוי באופן בניית התקציב של תנועות הנוער ובקריטריונים לחלוקתו. את המבחנים השונים מחליפים מבחנים אחידים לכל התנועות. תנועה שתעמוד בתבחינים החדשים של משרד החינוך תהיה זכאית לקבל ממנו תמיכה. בגישה החדשה לתקצוב תנועות הנוער משולבות הגדרה אחידה המשותפת לכל תנועות הנוער ונשענת על עקרונות חינוכיים וערכיים מהותיים, ושיטה חדשה לבדיקה מתמשכת של הנתונים בשטח, המאפשרת לקבל תמונה מדויקת ככל האפשר על גודל התנועות ועל היקף פעולותיהן. בתהליך הבדיקה נכללים הערכה (בדיקת מאפיינים חינוכיים, ערכיים וארגוניים) ואומדן של תנועות הנוער (נתונים סטטיסטיים על גודלן). בדיקה זו החליפה את שיטת המפקד, שהיתה נהוגה עד אז, והיא נעשית על-ידי התנועות עצמן, משרד החינוך וגופים נוספים.

 

כדי לבסס את השיטה החדשה ננקטו הליכי ההערכה והאומדן החדשים של תנועות הנוער במהלך שנתיים ברציפות, בשנים 2005 ו-2006.

חלוקת התקציב לתנועות הנוער כיום

  • תמיכה במועצת תנועות הנוער - 4%
  • תמיכה בפעילות: עד 39% מתקציב התקנה מחולקים בעבור פעולות המשקפות את רוח מגילת העצמאות ואת ערכי התנועה.
  • מימון הוצאות שונות (עד 57%): הוצאות שכר לעובדי התנועות, הוצאות לתחזוקת הסניפים, פעילויות מרכזיות שהתנועה יוזמת, הוצאות ביטוח לחברי התנועה, הוצאות הנהלה, הוצאות כלליות ותקורות לכלל פעילות תנועות הנוער.

 

 תנועות הנוער המאושרות על ידי משרד החינוך

הצופים העבריים

התנועה נוסדה ב-1919 בתל אביב ובחיפה כתנועת הנוער העברית הראשונה שקמה בארץ ישראל, וייעודה להקים ולפתח מסגרות חינוכיות ערכיות, שבהן יפעלו ילדים ובני נוער בכל רחבי הארץ במגוון פעילויות חברתיות-חווייתיות המהוות עבורם מקור לפיתוח אישי, לבילוי ולהנאה. העשייה החינוכית מתמקדת בערכי חברות ורעות, "נתינה" ומעורבות חברתית, טיפוח חיים קבוצתיים דמוקרטיים תוך דגש על יוזמה אישית, מנהיגות ומצוינות, הכרת הטבע, אהבת הארץ ושמירה על איכות הסביבה. התנועה הינה חלק מתנועת הצופים העולמית.

הנוער העובד והלומד

 התנועה הוקמה בשנת 1924 בתל- אביב על-ידי נציגי חבורות הנוער העובד מכל רחבי הארץ. התנועה היא בת להסתדרות העובדים הכללית החדשה ובעלת קשר הדוק עם התנועה הקיבוצית המאוחדת ועם תנועת "הבונים דרור" העולמית. התנועה פועלת עם האוכלוסיות השונות בחברה הישראלית בדרכים המתאימות לכל מגזר ומגזר ומקיימת קשר הדוק ביניהם: יהודים, ערבים, דרוזים, נערים עובדים ולומדים, נוער מנותק ונוער עולה, מהעיר, מעיירות הפיתוח, מהקיבוצים ומהמושבים. דגש מרכזי בתנועה מושם על מעורבות בחברה הישראלית.

בית"ר

תנועת בית"ר (ברית יוסף טרומפלדור), נוסדה על-ידי זאב ז'בוטינסקי בשנת 1923 בריגה שבלטביה ובשנת 1926 בארץ ישראל. התנועה מחנכת לדרך חיים על-פי ההדר הבית"רי והנדר הבית"רי, מתוך מטרה לחנך דור עתיד לקראת חיי חברה, אזרחות נאמנה ופעילה ברוח הציונות.

בני עקיבא

תנועת הנוער בני עקיבא, שהוקמה בשנת 1929 בארץ ישראל, היא תנועת נוער ציונית, דתית וחלוצית, המושתתת על ערכי תורה ועבודה ושואפת לחנך את חבריה לשלב את ערכי היהדות והמסורת עם ערכי הציונות והלאום. התנועה מחנכת את חבריה לפעול בכל מרכיבי העשייה הציונית המודרנית, תוך שילוב עם לימוד תורה ויניקה מהמורשת היהודית.

המחנות העולים

תנועות המחנות העולים החלו את פעולתן בשנת 1926 בגימנסיה הרצליה בתל-אביב וב-1931 הקימו את התנועה גם תלמידי תיכון מירושלים ומחיפה. התנועה הוקמה כתנועת נוער חלוצית ציונית סוציאליסטית, והיא שואפת לחנך את חניכיה להגשמה חלוצית, תוך הקמת מסגרות שיתופיות-משימתיות שונות, ולפעול למען צמצום פערים ולבנייתה של חברה שוויונית יותר בישראל.

השומר הצעיר

 התנועה הוקמה בשנת 1913 בגליציה כאיחוד של שתי תנועות: "השומר" (אגודות צופיות)  ו"צעירי ציון" (אגודות סטודנטים). התנועה, שהחלה את פעולתה בארץ ישראל בשנת 1919, מחנכת להגשמה עצמית על-פי השקפת עולם ציונית סוציאל-דמוקרטית, ויעד ההגשמה המוצהר של בוגרי התנועה בארץ הינו הקיבוץ. במרכז השקפת העולם ניצב האדם הריבון לחייו. סיסמת התנועה - לציונות, למדינת רווחה, לאחוות עמים. לתנועה קשר הדוק עם הקיבוץ הארצי.

מכבי צעיר

התנועה נוסדה באירופה ב-1920 ובארץ ישראל ב-1933. זו תנועת נוער חינוכית, לאומית, ספורטיבית, בלתי מפלגתית, המושתתת על ערכי היהדות והציונות. התנועה מכוונת ומחנכת את חבריה לחלוציות ולשרות בכל שטחי החיים, לפי צווי שעה בדרכי יוזמה אישית יוצרת. מטרת החינוך התנועתי היא עיצוב דמות אדם שלם בגופו וברוחו, איש מוסר, חבר טוב, תרבותי בהליכותיו. התנועה הינה חלק מתנועת מכבי העולמית.

הנוער הלאומי

התנועה הוקמה בשנת 1949 כתנועת הנוער הלאומי העובד והלומד מייסודה של הסתדרות העובדים הלאומית. התנועה שואפת לחנך את חבריה להמשיך ולקיים את תרבותו החברתית של זאב ז'בוטינסקי. הדרך הרעיונית ועקרונות התנועה מבוססים על חירות, שלמות העם, צדק אנושי חברתי וכלכלי, חופש הדת, התנהגות ברוח ההדר וקיום עיקרון של חברת סעד.

עזרא

תנועת הנוער עזרא נוסדה בשנת 1919 בגרמניה והחלה את פעולתה בארץ ישראל ב-1933 כתנועת נוער חרדית לאומית המחנכת דור נאמן בעל בסיס תורני איתן אשר ישתלב בכל תחומי החיים, תוך שאיפה למצוינות ולחתירה להקמת חברה תורנית בארץ ישראל. כתנועת נוער ציונית חלוצית, עזרא מחנכת לאחריות לכלל ישראל ולשותפות מלאה בבניין הארץ.

האיחוד החקלאי

התנועה נוסדה בשנת 1978 על-ידי התנועה המיישבת של האיחוד החקלאי, מתוך רצון ומגמה ליצור קשר והמשכיות בין-דורית עם הנוער והבנים הממשיכים ביישובי התנועה. התנועה הינה בלתי מפלגתית, פועלת בהתאם לעקרונות האיחוד החקלאי לציונות, התיישבות, דמוקרטיה והכשרה לחיי אזרח פעיל ומעורב במדינה ובקהילה.

אריאל

תנועת נוער דתית לאומית שנוסדה בשנת תשל"ט (1989). התנועה הוקמה על-ידי קבוצת נערים ונערות שהחליטו לפעול במסגרת תנועת נוער לאור דרכה של התורה בצניעות, בקדושה ובהפרדה מלאה. התנועה שואפת לפתח מנהיגות צעירה בקרב חניכיה.

בנות בתיה

התנועה נוסדה לפני 70 שנה כתנועת נוער חרדית לבנות, ברוח מסורת "בית יעקב" ובהשראה חינוכית-רוחנית של גדולי ישראל שליט"א. מטרת התנועה לעצב את דמותן הרוחנית של בנות ישראל על יסודות של נאמנות לתורה, קיום מצוותיה, הקניית מידות טובות ויישומו של הכלל "בכל דרכיך דעהו".

תנועת הנוער הערבית

התנועה הוקמה על-ידי צעירים ערביים-פלסטיניים, אזרחי המדינה, שרצו לשנות ולתרום לשיפור מצבה של החברה בה הם חיים. מטרת התנועה הינה להגביר את המודעות החברתית של בני הנוער במגזר הערבי ולפתח בקרבם תכונות וכישורים, כגון יוזמה, מעורבות, אחריות ומנהיגות, שעשויים לסייע לקידומו של תהליך שינוי בד בבד עם טיפוח הזהות הערבית הפלסטינית. בנוסף, התנועה חברה בארגון הבינלאומי של תנועות הנוער הסוציאל-דמוקרטיות.

הצופים הערבים והדרוזים

התנועה מורכבת מארבעה ארגונים: ארגון הצופים המוסלמים, ארגון הצופים הנוצרים אורתודוכסיים, ארגון הצופים הנוצרים קתולים וארגון הצופים הדרוזים. התנועה הפועלת בקרב אוכלוסייה ערבית ודרוזית הינה חלק מתנועת הצופים העולמית, ולפיכך היא שואפת לחנך את חניכיה לפי מידות הצופה - חינוך הומניסטי.

תנועת הנוער הדרוזי

התנועה בישראל נוסדה בשנת 2001 כתנועת נוער לבני הדת הדרוזית המשלבת בין הנחלת המסורת הדרוזית לבני הנוער לבין אהבה והשתייכות לארץ ישראל. התנועה פועלת לקידום הנוער הדרוזי וזאת באמצעות טיפוח התודעה הדרוזית הישראלית בקרבו.

היכלי ענ"ג

התנועה נוסדה בשנת 2002 כתנועה לבנות, מייסודה של חסידות גור. התנועה הוקמה מתוך מטרה לקיים תנועת נוער על יסודות היהדות והחסידות, להעשיר את הנוער בערכים ובמידות טובות, באהבת ישראל, באהבת הארץ, בכבוד האדם ובאמונת צדיקים.

 

מועצת תנועות הנוער בישראל

מועצת תנועות הנוער בישראל הוקמה באמצע שנות ה-60 כ"מועצה לענייני תנועות הנוער" במשרד החינוך. בשנת 1974 הפכה מועצת תנועות הנוער לגוף עצמאי המהווה ארגון גג וולונטרי לתנועות הנוער בישראל. המועצה מהווה שולחן משותף ומקום מפגש לראשי התנועות מכל גווני הקשת הפוליטית, העוסק בבעיות אקטואליות, בנושאי חינוך, במעורבות הנוער בתהליכים חברתיים ובפעילות ציבורית, וכן בבעיות השעה של החברה בישראל. כל זאת מתוך זיקה לתנועה הציונית ולמגילת העצמאות. כמו כן מהווה המועצה גוף מתאם בין התנועות השונות בנושא טיולים ארציים, מחנות קיץ, בטיחות, בריאות וביטחון.

המועצה מייצגת את תנועות הנוער בפני משרדי הממשלה השונים, מפעילה לובי לתנועות הנוער בכנסת, וכן ייצוג בפני מוסדות ציבור שונים ומרכז השלטון המקומי. למועצה קשרים עם ארגוני נוער מקבילים בעולם המקיימים ביניהם חילופי משלחות. חברי הנהלת המועצה הינם מזכ"לי התנועות החברות במועצה ובראשה עומד יו"ר הנבחר על ידם. המועצה פועלת בשיתוף ובתיאום עם מינהל חברה ונוער במשרד החינוך. 

 

הצטרפות לתנועת נוער

הורים שמעוניינים לצרף את ילדיהם לאחת מתנועות הנוער הפועלות בארץ יכולים לעשות זאת בקלות באמצעות אתרי האינטרנט של התנועות עצמן. הרישום כיום הוא נוח ופשוט, ואין צורך לגשת לתנועה ולמלא טפסים. בהמשך תוכלו למצוא קישורים לכל אתרי תנועות הנוער.

מתוך אתר משרד החינוך

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008