יום ג' 20/08/2019 | 7:09
 
 
 
 
 > איך לעבור את תקופת בחינות הבגרות בשלום?


מאת: רן שמשוני

הפסח עבר ובאופק כבר מבחינים בענני הבגרויות. הילדים כבר מתחילים להרגיש את הלחץ שהם מביאים איתם, את הצורך ללמוד הרבה ולוותר על חלק משעות הפנאי והתחביבים. יש גם אחרים שמדחיקים את הבחינות הקרבות ולא בטוח שמצב זה עדיף…

אנו ההורים יכולים לסייע לילדינו לעבור את התקופה האינטנסיבית הזו בצורה קלה יותר, עם יותר סיפוק, פחות תסכול ואפילו לתרום לגיבוש המשפחתי.

ראשית, כדאי לשוחח על זה עם הילד, לשאול כיצד הוא מרגיש ביחס לבחינות הקרבות, האם הוא לחוץ? חושש? מאמין ביכולתו להגיע להישגים אליהם הוא מצפה? ומהם בכלל ההישגים הללו? וכדומה. עצם השיחה עושה טוב, היא נותנת לילד הזדמנות לפרוק קצת מהמתחים בהם הוא נמצא, או להתמודד עם ההדחקה. היא גם מסייעת לילד להרגיש הלכה למעשה שאנו ההורים נמצאים כאן לצידו, מאמינים ביכולותיו ושמחים לסייע בכל מה שהוא יזדקק לו.

שנית, אנו יכולים לסייע לו לסגל לעצמו כלים ומיומנויות שיסייעו לו להרגיש שהוא שולט בתקופה הזו ולא היא שולטת בו, ובהמשך גם לסייע לו להתמודד רגשית טוב יותר עם הבחינות עצמן.

הנה דוגמה למיומנות למידה המציגה את הדרך נכונה לניהול זמן בתקופת הבחינות

השלב הראשון של ניהול זמן בתקופת הבחינות מתחיל ברישום על דף של כל המקצועות שבהם תתקיים בחינה. בשלב הבא, הילד צריך להעריך כמה זמן נחוץ לו ללמידת כל מקצוע כדי שיגיע מוכן לבחינה בו. הערכת זמן זו צריכה להתבסס על ידיעה מוקדמת של מה החומר לבחינה ובהמשך, הבנת מידת השליטה של הילד במקצוע: כמה מהחומר הוא חומר חדש עבורו וכמה חומר הוא כבר מכיר ולפיכך יכול להסתפק בחזרה בלבד לגביו? האם ההתכוננות מצריכה קריאה מרובה של טקסטים? פתרון תרגילים רבים?. השלב השלישי מתמקד בשיבוץ הבחינות בתוך לוח הזמנים הכללי של הילד. הילד נדרש לקחת לוח שנה ולסמן עליו את מועדי הבחינות, וכן לסמן פעילויות ששייכות ללוח הזמנים הקבוע שלו. בשלב הרביעי, הילד יעריך כמה זמן הוא יכול להקצות ללמידה בכל אחד מהימים. ההערכה תביא בחשבון את יכולת הריכוז של הילד, את הפעילויות שחשוב לו לא להחמיץ, מועדים שהוא מבקש להשאיר לעצמו פנויים לטובת פגישות עם חברים, בילויים או סתם מנוחה, וכדומה. בשלב החמישי והאחרון, הילד ישבץ את זמני הלמידה הנחוצים לו בכל אחד מהמקצועות במסגרת השעות שאותן הקצה ללמידה בלוח הזמנים הכללי שלו. הוא יצטרך לקבוע לאיזה מבחן יתכונן בכל אחד מהימים ומה יהיה סדר הלמידה, כאשר יש להשתדל לשמור במידת האפשר על הכללים הבאים:

• לא ללמוד לבחינה הבאה בתור ביום שבו התקיימה בחינה אחרת.

• לא ללמוד ליותר משתי בחינות באותו יום.

• ביום שלפני בחינה לומדים רק לבחינה שתתקיים למחרת.

ברור שהילד יתקשה לבצע ניהול זמן כזה בכוחות עצמו. גם לאחר שנעשה זאת פעם אחת יחד אתו, סביר להניח שנידרש לסייע לו גם בפעם השנייה והשלישית, ואולי אף בכל הפעמים, גם כאשר הוא כבר יידע לעשות זאת לבד, בעיקר בשביל החיזוק והתמיכה הרגשית.

בנוסף, חשוב לציין שתכנון לחוד וביצוע לחוד. כל תכנית היא בסיס לשינויים ואף תכנית לא מתבצעת בדיוק בהתאם לתכנון המוקדם. מן הסתם יצוצו פעילויות שחשובות לילד, או שהוא יחוש עייפות וחוסר כוח שיקשו עליו לעמוד בכל התכנונים. זה לגיטימי. עם זאת, תכנון טוב יאפשר לילד לזהות בזמן את השעות שהוא מחמיץ ולחשוב מתי בכל זאת ניתן להשלים את החסר. גם כאן יש לנו ההורים תפקיד משמעותי: לעמוד לצד הילד, לסייע לו לזהות את המעידות, לעודד אותו ולחזק אותו כאשר הוא מסיים יום לימודים בהתאם לתכנון ולבחון יחד אתו כיצד ניתן להשלים את הזמן החסר.

והנה דוגמה למיומנות למידה היכולה לסייע לילד לעבור בשלום את היממה האחרונה לבני הבחינה. גם כאן לנו ההורים יש תפקיד מכריע להסבר הגישה ובסיוע אקטיבי לילד במימושה. אם אנו ההורים נציג בפני הילד את הכללים שלהלן, נסביר אותם וננסה לסייע לו לעמוד בהם יש סיכוי גדול שהילד אכן יגיע מוכן מן הבחינה המנטאלית לבחינות.

רשימת כללי ה"עשה" ו"אל תעשה" ביממה שלפני הבחינה ובמהלכה

• במידת האפשר, מומלץ להקדיש את היממה האחרונה לחזרה בלבד. גם אם מתקיימת למידה ביום שלפני, היא צריכה להסתיים עד שעות הערב המוקדמות.

• מומלץ להקדיש את הערב שלפני הבחינה לבילוי ולא ל"חרישה" אל תוך הלילה. לימוד עד שעה מאוחרת רק יתיש את הילד ויקשה עליו להגיע לשיאו בזמן הבחינה עצמה.

• מומלץ לא ללמוד בבוקר הבחינה. אם הבחינה מתקיימת אחרי הצהריים, ניתן לחזור בבוקר על דף נוסחאות או על סיכומים של החומר, אך עדיף שלא לפתור תרגילים או שאלות ובוודאי שלא ללמוד נושאים חדשים. זאת מכיוון שאנו לא רוצים ליצור עומס מנטלי לפני הבחינה.

• יש לקום שעתיים לפחות לפני שעת תחילת הבחינה. למוח האנושי נדרשות כשעתיים כדי להגיע לשיאו המנטלי. במקרים של בחינות בשעות הבוקר המוקדמות, מומלץ להקדים לקום וכך להגיע לתחילת הבחינה ברמה גבוהה של ערות וריכוז.

• מומלץ להתקלח בבוקר הבחינה. זה נעים, זה מרענן וזה מכניס לאווירה של משהו אחר.

• לפני הבחינה יש לאכול ארוחה קלה ועשירה. ארוחה זו תספק לילד את האנרגיה שהמוח זקוק לה בשעת מאמץ ותסייע לו לשמור על רמת ריכוז גבוהה לאורך זמן.

• יש להגיע לכיתה כעשרים דקות לפחות לפני תחילת הבחינה. מטרת ההגעה המוקדמת היא להבטיח הגעה בשלווה וללא לחץ מיותר לפני הבחינה. כמו כן, במידה שהדבר אפשרי, כדאי שהילד יבחר את המקום שבו הוא מעדיף לשבת וישים את התיק שלו לידו.

• אחרי בחירת מקום הישיבה, מומלץ להימנע משיחות על הבחינה, על שאלות אפשריות וכדומה.

• בדקות שלפני הבחינה כדאי שהילד כבר יֵשב במקומו בכיתה. כדאי להקדיש את חמש הדקות האחרונות שלפני הבחינה להרפיה, הרגעה ודמיוּן הצלחה.

• יש להניח על השולחן את עזרי הבחינה. על הילד לוודא שכל הפריטים תקינים ושיש לו רזרבה לכל פריט. במהלך הבחינה על הילד להקפיד ליצור לעצמו סביבת עבודה נכונה.

• בלי השוואות: חשוב שאנו ההורים נדגיש באוזני הילד, שגם אם ילדים אחרים מסיימים את הבחינה לפניו, אין מה להתרגש. לכל אדם קצב עבודה שונה, ומוטב שהילד ישמור על קצב העבודה הנכון עבורו ולא יילחץ שלא לצורך.

• "לנשום עד 5": במהלך הבחינה הילד עלול לאבד את הריכוז ולהיכנס למצב של לחץ וחרדה. הנטייה הטבעית של הילד היא לנסות לעבוד מהר עוד יותר, כדי להתגבר על הפסד הזמן שכבר נגרם וכן כדי לחוות תחושת הצלחה מהירה. התוצאה היא כמובן הפוכה: הילד ייכנס בדרך כלל למצב של "כדור שלג" שבו החרדה רק גוברת והוא אינו מצליח להשתלט עליה. כדי להתמודד בהצלחה עם המצב, על הילד לבצע בדיוק את הפעולה ההפוכה. כאשר הוא מרגיש את הלחץ שעשוי להתבטא בתחושת "בלקאאוט", בזעה קרה, בתחושה של פרפרים בבטן או בכל תסמין אחר, עליו להפסיק מיד לנסות לענות על השאלות, להניח את כלי הכתיבה, לעצום את העיניים ולנשום 5 נשימות עמוקות לאט ובצורה סדירה. רק לאחר שהוא מסיים לספור, הוא יפקח את העיניים ואז יחזור לפתור את הבחינה בצורה מסודרת ושקולה.

• הפסקה יזומה: כאשר הילד מרגיש לחוץ, מוטרד או פשוט לא מצליח להתרכז, מומלץ לעשות הפסקה כדי להיחלץ ממעגל הקסמים השלילי שאליו הוא נכנס. הפסקה כזו יכולה להיות למשל יציאה לשטיפת פנים ולשתייה או יציאה לשירותים ואפילו הפסקה במקום הישיבה שתכלול את הנחת כלי הכתיבה ועצימת העיניים.

לסיכום

המטלה המשמעותית ביותר בחיי הילד בגילאי התיכון היא בחינות הבגרות. היא נתפסת בעיניו כמטלה שבה הוא צריך להוכיח עצמו בעיני עצמו ובעיני הוריו ושיש לה השלכות משמעותיות על עתידו. כיוון שכך, יש לה פוטנציאל לזמן מתחים ולחצים, כעסים ותסכולים, אדישות וייאוש. אך תקופה זו יכולה גם להיות תקופה של התעצמות והתבגרות, קבלת האחריות על הלימודים ובמקצת גם על החיים, גיבוש משפחתי ובניית האמונה והביטחון העצמי של הילד.

אנו ההורים יכולים לעתים להיות אבן המאזניים בתהליך. אם נדע לעמוד לצד הילד, לתת לו את הכלים לעבור נכון את התקופה, להכיל אותו כאשר הוא מתקשה או קצת נשבר, הרי שהילד שלנו ילמד מהתקופה הזו הרבה יותר מאשר את החומר לבחינות, הוא ילמד מהי משפחה תומכת, מהי שותפות ובעיקר ילמד לקחת אחריות על חייו ולהעריך את עצמו, והרי זה כל שרצינו מלכתחילה.

מתוך אתר מכון אדלר

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008