יום א' 22/10/2017 | 23:54
 
 
 
 
 > הוראת השואה בגיל הרך ובכיתות יסוד

מאת: הדס לאור אשור

קיימות גישות חינוכיות הגורסות שאפשר ורצוי לעסוק בנושא השואה כבר בגיל הרך, כדי שהילדים 'יֵדעו מה שקרה', כדי שילמדו להתמודד עם מה שהם רואים ושומעים בכלי התקשורת ובמשפחתם' וכד' .

יש הסבורים אחרת. לדעתם, בגיל זה, אין לילדים תשתית קוגנטיבית ורגשית להתייחס לנושא השואה, כמו גם לעוולות אנושיות אחרות מסוג זה. יש לזכור גם שעיסוק כזה עשוי לגרום נזק כמו בלבול גדול וחרדה מיותרת. ד"ר דוד גרין, פסיכולוג קליני, מדגיש כי יש בעיסוק המוגבר בנושא השואה בגיל הצעיר מרכיב התורם לדה-הומניזציה של הקהל, בעיקר כשמדובר בבני אדם צעירים. דעתו, כמו דעת רבים אחרים, היא שלקחי השואה אמורים לחזק את התפישה ההומניסטית המעמידה במרכזה את האדם. לכן חייבת הוראת השואה לשאת אופי של מניעה ראשונית הבאה לחסן את המשתתפים בה מפני המרכיבים השליליים שאפיינו את השיטה הנאצית. 

מה יכול להיות המפתח עבורנו, כאנשי חינוך, לגישה המועדפת להתמודדות עם סוגיית הוראת השואה בגיל הרך, ולמעשה גם בגילאים בוגרים יותר? המפתח מצוי לדעתי בדבריו של חוקר הספרות, ג'פרי הרטמן (ניצול השואה). הרטמן כותב באחד ממאמריו: "מאורע כמו השואה, רצח פוליטי המוני שמטרתו להשמיד
"גזע" שלם של אוכלוסייה בלתי לוחמת וחסרת מגן, לא יכול היה להתרחש בלי שדעה קדומה נוראה תשמש לו כמוטיבציה, ואין להבינו גם כיום, לאחר מעשה, בלי סערת נפש קשה".

ובכן, איננו מעוניינים בסערת נפש עבור ילדינו הרכים בהקשר זה, אבל אנו כן מחויבים להציג בפניהם את המושג "דעה קדומה" ולעסוק בו. אני מקווה כי בגיל הגן ובשנים הראשונות של בית הספר יניחו המחנכים יסוד ותשתית להתייחסות פתוחה, אמפאתית ומכבדת לכל אדם/ילד באשר הוא, על מעלותיו ומגבלותיו, יהיו אשר יהיו. רבים מהם עושים זאת כל השנה – וכך טוב, אבל לרגל יום הזיכרון לשואה, עליהם לכוון לשם את הזרקור בכוונה גדולה יותר. פיתוח רגישות למרכיבים השליליים שבגזענות על פניה השונים היא משימתו הרלוונטית ביותר של איש חינוך בגיל הרך ובגיל החינוך היסודי, שכן הגזענות היא שסללה את הדרך לנאציזם ולשואה.

ספרי ילדים מתאימים
קיימים ספרי ילדים משובחים לגיל הגן, העוסקים בדרכים סיפוריות שונות, במוטיבים הבאים: הגיוון האנושי שבתוכנו, דעות קדומות, יחסנו לזולת, היכולת הטמונה בכל אחד מאיתנו להשתנות, היכולת למצוא עניין בזולת, לתרום לו ולהיתרם על-ידו, לגלות חמלה כלפיו, להושיט עזרה, היכולת להביע דעה 'נגד הזרם', לפתור קונפליקטים בדרכי שלום, להימנע מאלימות, לשתף פעולה ולהתרשם מן הייחוד שבכל אחד מאיתנו, על רקע המשותף והמבדיל בינינו גם יחד.

בספרים מעין אלה (ביבליוגרפיה והנחיות קריאה והוראה יימסרו לפונים: צרו קשר) אפשר לראות מנוף לחינוך הומאניסטי. אין הם עוסקים ב"שואה". יש בהם רגישות לנפש האדם, והם משתמשים בעלילה ובדמויות מעולמו של הילד, בהומור וב"הפי אנד", כדי להעביר מסר של אנושיות חיובית ובחירה ערכית חשובה. התקווה היא כי גננות ומורות לגיל הרך יבחרו ב"יום השואה" להעמיד בָּמרכז אחד מן הספרים הללו, במקום לעסוק בנושא השואה בטרם עת.

על יסוד כל אלה אפשר יהיה לבנות בעתיד, עם הרחבת אופקיו וכישוריו האינטלקטואליים והרגשיים של התלמיד בבית הספר היסודי, תכנית רב-שלבית שתכין את הילדים ללמוד את נושא השואה, נושא שביסודו
- חילול גס של הערכים שמנינו לעיל. תכנית רב-שלבית כזאת, המיועדת לכיתות ג עד ו', חוברה על-ידי סימה גולן ויצאה לאור בהוצאת מעלות ומשרד החינוך בשלהי שנות השמונים. כותרתה: גשרים בין שואה ותקומה – תכנית חינוכית בשיטה יוצרנית . תכנית זו מומלצת ואפשר לעיין בה במרכזי המשאבים של
משרד החינוך ובספריות פדגוגיות אחרות. התכנית בוחנת לעומק מושגים כמו: "חופש", "בית", "משפחה", "שייכות", "עקירה" ו"זהות"; רק לאחר בירורם של מושגים אלה בדרך של חשיבה יוצרת, נעשה הקישור ההולם לנושא השואה, קישור המתאים עצמו גם לגילם המשתנה של הילדים.

מתוך אתר הדס לאור אשור

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008