יום א' 20/01/2019 | 21:49
 
 
 
 
 > בשבח אילנות ארץ ישראל

לעץ נודעת חשיבות רבה בעולם, ועד כה לא נמצא לו תחליף ראוי. עצי הפרי משמשים מקור מזון חיוני לאדם ולחי. עם זה, אין עושים די להגנה על אזורי היער בעולם.

המושג 'ריאות ירוקות' המתאר אזורים מיוערים אינו רחוק מן המציאות: בפעולת הפוֹטוֹסִינְתֵּזָה העץ קולט מן האוויר דו-תחמוצת הפחמן שנוצרת מצריכת אנרגיה ופולט חמצן הדרוש לקיום האדם ורוב היצורים החיים על פני כדור הארץ. העץ גם מסוגל להפחית את בעיית זיהום האוויר בהיותו מסנן לחומרים מזהמים המצויים באוויר. תפקידים נוספים של העץ הם סינון קרינת שמש, יצירת צל והורדת טמפרטורה. יערות ועצים משמשים למניעת סחף אדמה ודילולה. אחת הסיבות העיקריות לשיטפונות המוכרים כל כך בערים הגדולות בעולם היא סתימת הנחלים על ידי סחף הנגרם מעקירת עצים למטרות בינוי ועיבוד חקלאי.

במראהו ובצבעיו העץ מוסיף יופי לסביבה שבה הוא צומח. כמו כן הוא משמש חומר גלם להפקת אנרגיה, לבינוי, לריהוט, לאמנות ועוד.

העץ במקורות

האילנות - מעשה ידיו של בורא עולם הם, והם מרחיבים דעתו של אדם במראם ובפֵּירותיהם. בתיאור הארץ בספר דברים מוזכרים שבעת המינים. חמישה מהם עצי פרי והם סמל לשפע ולחיים טובים:
"כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה: אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם, עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָש. אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם, לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" (דברים ח, ז-ט).

גם חיי שלווה ושלום מתוארים באמצעות עצים, לדוגמה: "וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח, אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ, מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע כֹּל יְמֵי שְׁלֹמֹה" (מלכים א ה, ה).

מידת חשיבותם של העצים נלמדת גם מהאיסור הגורף לכרות עצי פרי אפילו בעת מלחמה. בעתות חירום מותרת כריתה של עצי סרק בלבד:
דברים כ, י"ט: "כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן, כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל, וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת. כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר. רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא – אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל הָעִיר אֲשֶׁר הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּהּ".

אירועים משמעותיים בחיי העם המוזכרים בתנ"ך התרחשו בצל עצים, לדוגמה: אברהם קיבל את שלושת המלאכים תחת העץ. בראשית י"ח, ד: "יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ".

אל דבורה הנביאה עלה העם למשפט אל מקום מושבה תחת התומר. שופטים ד, ה: "הִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת תֹּמֶר דְּבוֹרָה בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית אֵל בְּהַר אֶפְרָיִם; וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַמִּשְׁפָּט". 
מלאך ה' חיזק את גדעון לצאת לקרב נגד מדיין. המפגש ביניהם התרחש תחת האלה. שופטים ו, י"א-י"ב: "וַיָּבֹא מַלְאַךְ ה' וַיֵּשֶׁב תַּחַת הָאֵלָה... וַיֹּאמֶר אֵלָיו, ה' עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל".

במקרא נעשה לא אחת שימוש בתכונות העץ לתיאור האדם, לדוגמה:
אדם ההולך בדרך ה' מתואר: "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ" (תהילים א, ג).
עצמתו של הצדיק נמשלת לתמר ולארז: "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה" (תהילים צ"ב, י"ג).
גם בתלמוד נזכר הארז סמל לעצמה: "אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי קיר" (מסכת מועד קטן כ"ה, ב).

"כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה"

ההתבוננות במהלך חייו של האדם ובמהלך חייו של העץ מגלה דמיון רב ביניהם: ראשית חייהם בזרע; ללידת התינוק מצפים בכיליון עיניים וכך גם לעשיית הפרי הראשון של העץ; שניהם דורשים בינקותם השגחה והאכלה; העץ בתחילת צמיחתו זקוק לתמיכה, גם התינוק הנתמך בידי הוריו; השתיל והילד צומחים עד לבגרותם; שניהם מכים שורש במקום מושבם; לשניהם פֵרות, פרי העץ ופרי הבטן, ובסוף דרכם – שניהם קמלים.

גם ב'אופי' אפשר למצוא הקבלה בין העץ לאדם: יש עצים הזקוקים להשקיה מרובה ויש אנשים שאינם יודעים שובע; יש עצים הזקוקים למעט מים ויש אנשים המסתפקים במועט; יש עצים דוקרניים ויש אנשים פוגעים; יש עצים פוריים הנותנים מפֵרותיהם לרוב ויש אנשים רחבי לב הנותנים מעצמם לאחרים.

בני אדם כמותם כפֵרות העץ. יש בהם סוגים שונים: יש שטובים הם במחשבותיהם ובמעשיהם כתאנה שתוכה כברה וכל חלקיה טובים לאכילה; יש שטובי מראה הם אך לא כך מעשיהם, כמוהם כמשמשים, אפרסקים ודומיהם - יפים וטעימים בחלקם החיצוני ותוכם בלתי אכיל; ויש כאלה שאף שמראם אינו מרנין, לבם מעשיהם ומחשבותיהם טובים, כמוהם כשקדים שקליפתם פסולת ותוכם בריא וטעים.

השפה מבטאת את הדמיון בין האדם לעץ, בהתייחסה אליהם באותם מושגים או מילים: שורש, נצר, נטיעה, צמיחה, פריחה, עקירה, ריקבון, גדיעה, קמילה.

מתוך אתר אתר טו בשבט - משרד החינוך

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008