לא מעטים הם הפירושים המתקשרים למושג "הילד השונה". שמות תואר כגון : חריג , קשה , יוצא
דופן , בעייתי , מיוחד , מופרע וכד', עשויים לבטא בכיוון ובעוצמה שונים התנהגות או הפרעה
מסויימת , אשר מקשה על הסתגלותו של הילד לחברה .

המושג הפרעה מוגדר כסטיה ניכרת מן המצב הבריא והנורמלי (סרוף , קופר ונודרטרט , 1998
מוניץ ( 1995 ) משתמש במושג סטיה והוא מגדיר אותו: כל תופעה או קבוצת תופעות אשר אינן
מתאימות לנורמה, אך אינן בגדר מחלה . המושג "נורמה" מוגדר : חוסר מחלה וחוסר אי נורמה .
1) מגדירה בעיות בדרך כלל הפרעה מתבטאת בבעיות התנהגות ו /או בבעיות רגשיות. רונן ( 994
דפוס מתמשך של בעיות התנהגות המכוונות כלפי :( DSMIIIR התנהגות (על פי מילון האבחון
הפרת זכויות בסיסיות של האחרים, תוך כדי פגיעה באחר או ברכושו או בנורמות חברתיות .
ההתנהגות קיימת בבית , בבית הספר , עם החברים ובקהילה .

הפרעה רגשית מוגדרת על פי מוסן ואחרים ( 1998 ) כסטייה מהתנהגות רגילה לגיל הילד , והם
מסווגים בעיות רגשיות לשתי קטגוריות:

תסמונות מפנימות : הכרוכות במצוקה פנימית , חרדה , דכאון , הסתגרות חברתית וירידת ·
הערך העצמי.
תסמונות מחצינות : הכרוכות בהתנהגות המאופיינת בפעיליות יתר , בקרת התנהגות ·
לקויה, תוקפנות או עבריינות .
וארמה ( 1994 ) משתמש במונח "פגיעים" לתאר קבוצת ילדים עם בעיות רגשיות , והוא מונה מספר
מאפיינים המתארים ילדים פגיעים : הם נפצעים בנקל , חסרי בטחון עצמי , בעלי בריאות ועמידות
נפשית מועטה או חסרה לחלוטין , לעתים קרובות יש בהם איכות מוזרה של שבירות , והם סודיים
יותר מהרגיל, מפני עצמ ם ומפני אחרים . "ילדים קשים לגידול" הינו המונח שֶאלכסנדרוביץ
ואלכסנדרוביץ ( 1989 ) משתמשים בו , לתאר קבוצת ילדים שהתפתחותם חריגה. ילדים קשים
לגידול לדעתם , הם אלה שקשה להבין את רצונותיהם , שאי אפשר לצפות מראש את התנהגותם ,
קשה להם להסתגל למצבים ולגירויים חדשים , ילדים בלתי " גמישים ", ילדים שמעסיקים את
המבוגרים סביבם בקביעות , ואינם יודעים להעסיק את עצמם .
לסיכום : הילד " השונה" והפירושים שמתקשרים אליו אינם מושגים המוגדרים באופן חד -משמעי .
בכל אחד מסוגי ההתנהגות שגורמת לילד להיות " שונה" , כרוכות מספר תופעות אופייניות -
טי פוסיות להתנהגות זאת . יהיה הכינוי אשר יהיה , סיווג ילדים הסוטים בהתנהגותם יהיה שונה
בסיטואציות שונו ת, ואף באותה סיטואציה , כשהסיווג נעשה על ידי אנשים שונים .

מתוך אתר האוניברסיטה העברית