יום ש' 26/06/2021 | 18:27
 
 
  פארק תמנע   מגדל דוד בירושלים
 > עליית יהודי אתיופיה

מאת: ראובן לייבל

בשנות השבעים של המאה ה-20 בשלו התנאים הפוליטיים והאחרים שאפשרו סוף סוף את עלייתם של יהודי אתיופיה לישראל. תפקיד מרכזי בכך היה לפסיקתו של הרב הראשי לישראל, עובדיה יוסף, בשנת 1973 . פסיקה זו הובילה להכרה בהם על פי חוק השבות (1975) ולתחילת המאמצים לעלייתם. גם נפילת הקיסר ומלחמת האזרחים באתיופיה, שהביאה עמה סכנה של גיוס כפוי של בני נוער, השפיעה על עיתוי העלייה. הקהילה החלה אז לצאת לדרך. ה העלייה מאתיופיה הגיעה ארצה בשני גלים מרכזיים:

 1. בשנות השמונים עלו לישראל כ-17,000 יהודים (מהם כ-6,700 ב"מבצע משה"נובמבר 1984 - ינואר 1985).

  2. בשנות התשעים הגיעו ארצה עוד כ-45,000 עולים מאתיופיה ( כ-14,000 ב"מבצע שלמה" מאי 1991). בסך הכל הגיעו לארץ במסגרת שתי העליות הגדולות מאתיופיה, יותר מ-65,000 יהודי אתיופיה.

 הגל הראשון: בשנים 1977 עד 1985 החלה קהילת היהודים לצאת מאתיופיה. כ-20 אלף איש ואישה מקרב הקהילה עזבו את בתיהם בחפזה ובסודיות ונעו במסלול קשה וטראומטי לעבר גבולות המדינה, בעיקר לעבר סודן. הם חצו ברגל אזורים לא מוכרים להם ונעו באין-ספור מסלולים בתוואי קרקע קשים. הם חצו שרשרות הרים, צעדו במדבריות, התמודדו עם נהרות גועשים ויערות סבוכים, הותקפו על ידי שודדי דרכים וסבלו מרעב, צמא, מחלות ומוות רב. המסע הרגלי ארך כשלושה עד חמישה שבועות, אך לפעמים נמשך גם חצי שנה, שנה ואפילו כמה שנים, וכלל לא פעם מאסרים חוזרים ונשנים בדרך והחזרות לאחור. יהודי אתיופיה חצו את גבול סודן אך כאן, להפתעתם, לא הועלו מיד לישראל, אלא נתקעו בתנאים קשים, בעיקר במחנות פליטים, כשנה עד שנתיים בממוצע. גם השהות במחנות הייתה קשה ביותר, הן מבחינת התנאים הפיזיים הן עקב קשיים מידי אדם. גם פה חלו רבים מבני הקהילה ומתו. בסך הכול איבדה הקהילה כחמישית מבניה ובנותיה, כ- 4,000 בני אדם, במסע לישראל.

הגל השני: בשנת 1989 הוחל בהעלאתם של יהודים שחלק ממשפחתם כבר היה בישראל. אך גם יהודים רבים נוספים, ששמעו על חידוש העלייה, החלו להגיע לשגרירות ישראל ביוזמתם ולבקש לעלות לארץ. חידוש היחסים בין ישראל לאתיופיה בשנת 1989, יחד עם התערערות המצב במדינה והתגברות החשש לפגיעה ביהודים, הביאו את מדינת ישראל ויהודי אמריקה להתגייס ולסייע להצלתם של יהודי אתיופיה. ב-1991, לאחר חילופי השלטון באתיופיה, הסכים הממשל החדש, תמורת כופר של 40 מליון דולר, לאפשר את העלאת שארית יהודי אתיופיה. ביום שישי, 24 במאי 1991, בתוך 36 שעות, הועלו על מטוסי "אל על" 14,000 יהודים ובשבת, ה- 25 בחודש, נחת בישראל אחרון העולים שהגיעו במבצע זה, "מבצע שלמה". בארץ, פגשו חלק מן העולים את בני משפחתם אחרי פרידה של שנים.

  * * *  

בבואם לישראל לא התקבלו העולים בזרועות פתוחות. בניגוד לציפיותיהם הם נתקלו כאן בקשיי קליטה רבים, הקשורים בחלקם לצבע העור שלהם ובחלקם להגדרות הזהות היהודית המקובלות והממוסדות, אם גם שנויות במחלוקת ציבורית. עם קליטתם של יהודי אתיופיה התוודעה מדינת ישראל לאופייה המיוחד של הקהילה האתיופית, אשר באה לידי ביטוי בקשיי קליטה בשל רמת השכלתם הנמוכה של העולים, אי ידיעת השפה העברית , השוני התרבותי והחזותי וכדומה. כמו כן קיים פער בין הגברים לנשים מבחינת הניסיון התעסוקתי וגם בבחינת ההשכלה .

בשל הרקע ההשכלתי והניסיון הדל של מרבית העולים מאתיופיה, ובמגמה לסייע לעולים להשתלב בתעסוקה, התמקדו תוכניות הקליטה בהכשרה מקצועית, כאשר בתחום התעסוקה ניסו הרשויות להתאים את זמינותה ואיכותה לעולי אתיופיה ( יער ושביט, 2001). הליך הקליטה של עולי אתיופיה התבצע בחסות הסוכנות יהודית ומדיניות הקליטה הייתה תהליך של "קליטה מתווכת" אשר משמעותה היא שהקליטה התבצעה באמצעות מעורבותם של גורמים שלטוניים בנושאים כגון בחירת מקום מגורים, תעסוקה וניהול אורח חייהם של העולים. "הקליטה המתווכת" סייעה לתייג את העולים האתיופים כבעייתיים במיוחד וכקטגוריה חברתית נזקקת במיוחד (הרצוג, 1998). תהליך "הקליטה המתווכת" הוביל לעיכוב בקליטתם של העולים האתיופים ולהאדרת כוחם של הפקידים אשר טיפלו בהם, כאשר ההתייחסות אליהם הייתה כאל מהות אחת הומוגנית, כמקשה אחת, כקטגוריה. כך נוצר תיוגה של קהילה שלמה כ"קהילה", "שונה" , "מסורתית" וכ"בעייתית" על ידי האוכלוסייה הישראלית בכללותה ( שבתאי, 2001) .

האוכלוסייה האתיופית הגיעה ארצה בהיותה מיעוט חברתי , אתני ותרבותי שונה והיה עליה להתמודד עם היקף השינויים ועוצמתם, כאשר הם נתקלו בתרבות האתנוצנטרית הישראלית ובקונוטציות שליליות הקשורות לצבע עורם. על אף המרחק התרבותי הם נתגלו כמסתגלים אולי בשל המאפיינים של התרבות האתיופית : דימוי של פסיביות וצייתנות, , מתן כבוד לזולת , אי אמירת 'לא' לבעלי סמכות, ואולי עקב הסטריאוטיפים השליליים אשר נוצרו סביבם, הם הפכו לאתר ומקור למוטיבציה להוכיח כי הם כמו כל אחד אחר ( שבתאי, 2001).

מתוך אתר מאמרים

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008