מאת: רינה כהן
במונוגרפיה זו מביא פרופ׳ מרדכי ניסן תשובה ברורה, בהירה, מבוססת ומנומקת ומציג מודל פעולה לפיתוח מנהיגות חינוכית כזו, תוך שהוא מעלה ומברר גם את התפיסות האחרות בנושא זה ואת הדילמות המרכזיות הרווחות בדיון בו.
בדרך להצגת מודל הפעולה הרצוי מציג המחבר את תפיסתו לגבי תפקיד המנהיג ואת השאלות שהחיפוש אחר מנהיגות מעלה: 'ככלל, תפקיד המנהיג הוא להנחות את הארגון להגשמת מטרותיו, באמצעות מאמצים ופעולות שיעוררו את שיתוף הפעולה ואת התלהבותם של אלה שהוא מנהיגם'. חיפוש הדרך להכשרת מנהיגים אלה מעלה שאלות אחדות: מהן התכונות החיוניות למנהיגים אפקטיוויים? איך מבשילות תכונות אלה ובאות לידי ביטויי באילו מהן יש להתמקד, ואילו מהן בנות טיפוח אצל לומדים מבוגרים? בעזרת אילו תהליכים אפשר לפתח ולקדם את התכונות הללו?
החלת שאלות אלו על מנהיגות חינוכית מחייבת את המחבר להגדרה של המונח 'מנהיג חינוך׳. וכך הוא כותב: ׳את המונח "מנהיג חינוך" אחיל על אנשים הרואים את עצמם כמחנכים המחויבים לעבודתם, שמטרות וערכים מגובשים מנחים את השקפותיהם ושמעשי החינוך שלהם הולמים את יכולותיהם, עמדותיהם והעדפותיהם'. לטענת המחבר, למרות הסתייגויות שהוא מעלה, ׳אפשר להצביע על כמה תכונות יסוד של מנהיג חינוך טוב׳. תכונה אחת שבה בחר המחבר להתמקד היא ׳זהות חינוכית׳, ולגביה הוא מציג את גישתו - ׳גישת הזהות בפיתוח מנהיגות׳. ׳גישה זו מושתתת על ההנחה שייעוד פיתוח מנהיגות הוא להקנות למיועדים להנהגה הזדמנויות משמעותיות וריאליות להתמודד בשאלות של מטרות וערכים. (עמ׳ 8)...גישת הזהות לפיתוח מנהיגות מועידה מקום מרכזי לשאלות של ערכים ויעדים בחיינו ובחינוך שלנו׳. (עמ׳ 19)
כדי להבהיר את מודל ׳גישת הזהות בפיתוח מנהיגות׳ ולהנכיח את מעלותיו ותרומתו בחר המחבר בדרך של הנגדה לגישה הפופולרית מאוד לפיתוח מנהיגות - ׳דגם ההכשרה׳. על-פי דגם ההכשרה, ׳המטלה העיקרית בפיתוח מנהיגות היא מתן כלים בידי המנהיגים המיועדים שישמשו אותם במשימותיהם. דגם ההכשרה מתמקד בהקניית אמצעים להשגת מטרות או יעדים מסוימים ולא במטרות עצמן. גישה זו מושתתת על ההנחה שבידינו לזהות כלים הדרושים למנהיגים במגוון הקשרי מנהיגות, כלים המגדירים את תוכן פיתוח המנהיגות׳.
לעומת זאת, גישת הזהות לפיתוח המנהיגות מועידה מקום מרכזי לשאלות של ערכים ויעדים בחיינו ובחינוך שאנו מקיימים ומעניקים. זהות חינוכית, על-פי גישה זו, היא זהות המבוססת על מחויבות לחינוך ושמגולמים בה אמונות וערכים באשר לתהליכי החינוך ולמטרותיו, על רקע הביטחון והאמונה הפנימית הבסיסית בדבר הטוב והראוי ליחיד ולחברה. זהות חינוכית בתפיסה זו קשורה בהכרח להשקפתו של אדם בדבר תפקידו של המחנך. התפיסה הנורמטיווית של זהות חינוכית מתייחסת למודעות למתח האימננטי בין חזון למעשה; למחויבות הפונה החוצה מעבר לעצמי הפרטי והאישי של המחנך; למחויבות לחינוך במובנו הרחב - קידום התפתחותם של התלמידים ושל החברה ורווחתם. היא משקפת תפיסות לגבי טבע האדם הטוב, החברה הטובה והחיים הטובים. אלה נשענים על יושרה אישית ומקצועית ועל פתיחות, הקשבה וכבוד לאמונות, לערכים ולנטיות של אחרים. ככזו, זהות חינוכית צועדת שלובת זרוע עם מושג ׳החזון׳. כאן החזון החינוכי הוא חלק מהזהות החינוכית, והוא מגולם באמונות ובמחויבויות שמקנות לו חיוניות ושעושות אותו כוח מניע בחיי האדם. החזון החינוכי נתפס ככוח המניע בעבודת החינוך של המנהיג החינוכי. זאת בשני תנאים: תחושת החובה להגשמת החזון, ותחושת המסוגלות להתקדם לקראת הגשמה זו.
טענת גישת הזהות היא כי נכון לסייע למשתתפים בהכשרה להגיע לבהירות ולעומק באשר לערכיהם ולמטרותיהם; לפתח את המודעות וההבנה להם; ולהרהר בתפקיד שהם ממלאים בעבודתם החינוכית. טענה זו מבוססת על התפיסה שלאמונת האדם שהוא ניחן במחויבות, בכישורים ובידע להתקדם להגשמת חזונו יש השפעה מכרעת על מאמציו להגשימו.
התומכים בגישת הזהות בפיתוח מנהיגות טוענים כי פיתוח מנהיגות אפקטיווי צריך לתת למתכשרים למנהיגות חינוכית הזדמנויות להתמודד עם שאלות יסוד הכרוכות במטרות ובערכים שבבסיס פעולותיהם. מההתמודדות עם שאלות יסוד אלה נבנית ומתעצבת זהות חינוכית, והיא זו המקנה בסיס איתן למעשה החינוך - ליוזמה ולתכנון, להכרעה, להערכה, ולבחינת הסביבה הארגונית והחינוכית.
עם זאת, גישת הזהות החינוכית מציינת את הצורך החיוני ב׳זהות חינוכית גמישה׳ המאופיינת בשני מימדים של רכות - לכידות ובטחה. במציאות של שינוי מתמיד, גלובליזציה, רב תרבותיות ואובדן אידיאולוגיות, הלכידות והבטחה הם הבסיסים לזהות חינוכית יציבה המסוגלת לנהל כל העת תהליך של בחינה מתמדת של המציאות מול הערכים המנחים ושל התוצאות החינוכיות מול המטרות החינוכיות ולהתכוונן בהתאם.
מתוך אתר משרד החינוך
