הכינו: ד"ר אסנת בינשטוק, אריאלה שקד
צרכים של ילדים מחוננים דומים במידה רבה לאלו של ילדים אחרים. הם עוברים את אותם שלבי התפתחות, למרות שלעיתים קרובות זה קורה בגיל צעיר יותר (ווב וקלארק 1993). ילדים מחוננים עומדים בפני אותן בעיות מגבילות כגון עוני במשפחה, התעללות או אלכוהוליזם. אולם חלק מן הצרכים והבעיות מופיעים לעיתים קרובות יותר בקרב ילדים מחוננים.
סוגי הבעיות:
קל יותר להמשיג את הצרכים של ילדים מחוננים במונחים הקשורים לצרכים שעולים בעקבות אינטראקציה עם מבנים סביבתיים כגון משפחה, ביה"ס או השתייכות תרבותית, וצרכים פנימיים של הילדים הללו הקשורים למאפיינים הייחודיים לילד המחונן. רצוי להתייחס אל מספר תכונות אישיותיות ואינטלקטואליות המאפיינות ילדים מחוננים. מאפיינים אלו יכולים להיות נקודות חוזק אך גם יכולים להוות מקור אפשרי לבעיות (קלארק 1992, סיגוי 1974). מאפיינים שכיחים במיוחד מוצגים בטבלה .
מאפיינים אלו הנם לעיתים רחוקות בעייתיים כשהם עומדים בפני עצמם. לעיתים קרובות יותר שילובים שונים של מאפיינים אלו מובילים לדפוסי התנהגות כגון:
א. התפתחות לא אחידה – מיומנויות מוטוריות, במיוחד מיומנויות של מוטוריקה עדינה, לעיתים קרובות מתפתחות יותר לאט מאשר יכולות המשגה קוגניטיבית, במיוחד בקרב ילדים מחוננים בגיל הרך ( ווב & קליין 1993). ילדים אלו יכולים 'לראות בעיני רוחם' את מה שהם רוצים לעשות, לבנות או לצייר, אולם המיומנויות המוטוריות החסרות לא יאפשרו להם להשיג את מטרותיהם. כתוצאה מכך הם עלולים לחוש תסכול רב שיבוא לידי ביטוי בהתפרצויות רגשיות.
ב. יחסים עם בני הגיל – ילדים מחוננים בגיל הרך ובכיתות הנמוכות של ביה"ס היסודי (במיוחד מחונני על) נוטים לארגן אנשים ודברים. חיפושם אחר עקביות בא לידי ביטוי במיוחד ב'חוקים' שהם מנסים להחיל על אחרים. הם ממציאים משחקים מורכבים ומנסים לארגן את חבריהם למשחק ובכך יוצרים לעיתים קרובות תרעומת בקרב בני גילם.
ג. ביקורת עצמית מוגזמת – היכולת של ילדים מחוננים לצפות אפשרויות ואלטרנטיבות יכולה לאפשר להם לראות דמיונות אידיאליסטיים לגבי מה שהם יכולים להיות, ובו בזמן לנזוף בעצמם בגלל שהם רואים כיצד הם נכשלים להיות אידיאל זה ( אדרהולט-אליוט 1989, פאוול & האדן 1984, וויטמור 1980).
ד. פרפקציוניזם –השילוב בין היכולת של הילד המחונן לראות כיצד יוכל לפעול באופן אידיאלי לבין אינטנסיביות רגשית, מוביל ילדים מחוננים רבים לפתח ציפיות לא ריאליות מעצמם. כ15%-20% מהילדים המחוננים במיוחד עלולים להיות מעוכבים באופן משמעותי בשלבים מסוימים במהלך לימודיהם, ואף גם בהמשך חייהם בשל פרפקציוניזם.
ה. הימנעות מלקיחת סיכון – באותה דרך בה רואים ילדים מחוננים אפשרויות לפעולה, הם גם חוזים בעיות אפשריות בביצוע פעילויות אלו. הימנעות מבעיות אפשריות יכולה להתבטא גם הימנעות מלקיחת סיכון, ויכולה לגרום לתת-משיגות (ויטמור 1980).
ו. ריבוי יכולות (multipotentiality) – לילדים מחוננים לעיתים קרובות יש מספר יכולות מפותחות, דבר היכול להביאם לצאת מגדרם במעורבות בפעילויות מגוונות. למרות שלרוב מצב זה אינו מהווה בעיה עבור הילד המחונן, הוא יכול ליצור בעיות במשפחה כמו גם במצבים של אי ודאותכאשר עליהם לקבל החלטות לגבי בחירת קריירה (קאר 1985,1991).
ז. ילדים מחוננים בעלי מוגבלויות – נכויות גופניות יכולות להחיש קשיים רגשיים וחברתיים. יכולת אינטלקטואלית גבוהה המלווה בקשיים מוטוריים, כגון בשיתוק מוחין, יכולה למנוע ביטוי של הפוטנציאל השכלי. לקויות ראייה או שמיעה או לקויות למידה יכולות לגרום לתסכול. ילדים מחוננים בעלי מוגבלויות נוטים להעריך עצמם יותר על בסיס דברים שאינם יכולים לעשות מאשר על בסיס יכולותיהם עיקריות והחשובות (ויטמור & מייקר 1985).
מתוך אתר משרד החינוך
