יום א' 22/09/2019 | 15:31
 
 
 
 
 > אין תחליף לחודש אלול

מאת: הרב חגי גרוס – ארגון רבני צוהר

הנה הוא שוב הגיע, מעיק, מחניק ותובעני. לא יעזרו ניסיונות ההתחמקות, לא תעזור עצימת העיניים, לוח השנה לא עובד בשביל אף אחד ולכן גם השנה הגיע חודש אלול עם בשורת הסליחה בכנפיו.
כמו כולם גם לי קשה. קשה לי חשבון הנפש, קשה לי להתעמת עם העבר, להתווכח עם ההווה ולקבל על עצמי בעתיד. למי קל לחפור בזיכרונות ולאתר בדקדקנות את הדברים בהם הוא נכשל? בדומה לכולם אני מעדיף את הנירוונה של יהיה בסדר ושום דבר נורא לא קרה.
אחד הדברים המאפיינים את חיל האוויר לעומת החילות האחרים הוא התחקיר. בחיל האוויר העלו אותו לרמה של אומנות. גם הטיסה הטובה ביותר זוכה לביקורת, גם הביצוע המושלם ביותר זוכה להערות. האם מדובר במזוכיזם טהור? לא ולא, מדובר ברצון העז להשתפר להיות הטוב ביותר.
באזרחות אין אף אחד שמכריח אותך לבצע תחקיר אישי, לאתר את נקודות הכשל, ללחוץ על מורסות ההחמצה המוגלתיות. מילת המפתח היא "סליחה".
לכאורה פשוט כל כך אולם בפועל קשה מעין כמוהו. האם קל לנו לבקש סליחה? האם קל לנו להודות בטעות? האם אנו מסוגלים לעמוד מול המראה במקרה הטוב [בין אדם לאלוקים] או מול החבר/אישה/ילדים, להשפיל מבט, להנמיך קול ולבקש סליחה?
האם אנו זוכרים כיצד עושים זאת בלי לנסות ולתרץ תירוצים שונים שמצדיקים את הפגיעה, את הכישלון?
בעולם פוסט-מודרני הישגי ומנוכר קשה להודות בטעות, וקשה עוד יותר להודות בכישלון. מערכת הכחשות מתעוררת לשמור על דימוי עצמי נכון. יועצי תדמית ופרסום פנימיים דוחים כל ניסיון של ביקורת עצמית. היהדות תובעת זאת מן האדם. היהדות איננה מסתפקת ביום, יומיים, או שבוע. היהדות תובעת זאת במשך חודש שלם. חודש אלול מוקדש לפשפוש ולנבירה האישיים בעבר. כל אדם מחוייב לשלות ממעקי הזיכרון את הנקודות בהם מעד גם כלפי אלוקיו ובעיקר כלפי חבריו.חודש שלם אנו לא מוצאים מנוחה. חודש שלם אנו מתזזים בין העבר ובין ההווה, מחלקים לעצמנו ציונים ומנסים לקבל ציון עובר.
אבל בצדו של החודש יש גם בשורה. גם אם נכשלת במבחן, גם אם הציון הוא קטסטרופה יש מועד ב'. יש אפשרות לתקן.
עם כל הקושי והמועקה, חודש אלול הוא חודש של תקווה. יהיו כאלו אשר יסתכלו על הקמים לסליחות באשמורת הבוקר במבט מעורב של רחמים וחמלה. יהיו אשר ינודו בראשם ויפטירו לשם מה כל המאמץ? אבל גם כאן הסיסמא הכל כך מוכרת "קשה באימונים קל בקרב " פועלת.
אין ספק שלא קל חודש שלם לקום לסליחות [לספרדים] או שבוע [לאשכנזים]. חשבון הנפש הנדרש גם הוא גובה מחיר נפשי לא פשוט. אולם המאמץ משתלם. הרגשת ההקלה בסופו של החודש או לאחר המפגש הלא קל כאשר אנו נאלצים להשפיל מבט ולבקש סליחה מצדיקה את המאמץ.
האבן אשר נגולה מהלב, ייסורי המצפון המעיקים בכל פעם שנזכרים במעידה או בחטא, נמוגים כלא היו. תחושה ההקלה כאשר רואים מספר רב של "וי" ליד כל שם או מאורע הולכת ומשתלטת הולכת וגוברת. זו הסיבה שצריך חודש שלם של מאמץ מרוכז, בוקר בוקר לקום לסליחות, וערב ערב לערוך את חשבון הנפש. 
סדרת התחקירים האישית הזו מטרתה להגיע לרגע האמת עם תוצאות מוכחות, עם חשבון מאוזן ועם תעודה של ציון עובר לפחות. לכן, למרות המועקה והקושי, אין תחליף לחודש אלול, חודש הרחמים והסליחות.


מתוך אתר עם ישראל אחד

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008