ראש השנה

זהו גם היום בו מתחילה השנה העברית החדשה וגם הראש לשנה. כלומר, מצד אחד שם זה מסמל נקודת זמן, נקודת התחלה, אבל לא רק. יש משמעות למילה רֹאשׁ. רֹאשׁ הוא גם מנהיג, מוביל, זה שהולך בראש. כשם שראש האדם הוא שמוביל, מפעיל ושולח חיים לשאר חלקי הגוף, כך גם ראש השנה, היום בו נקבע מה יקרה לכל אדם ואדם בשנה החדשה, "מי יחיה ומי ימות, מי ינוח  ומי ינוע, מי יעשיר ומי יעני".

יום הדין  

ביום זה נידון האדם על מעשיו בשנה החולפת, ונקבע מה יארע לו בשנה החדשה, לפי מעשיו ולפי שאיפותיו. בבית דין של מעלה נפתחים שלושה ספרים: צדיקים, בינוניים ורשעים. האדם נשפט ונכתב לפי מעשיו באחד משלושת הספרים, ומאידך האדם גם בוחר באיזה ספר הוא רוצה להיכתב לשנה הבאה, מי הוא רוצה להיות.

לפי המסורת היהודית, ראש השנה אינו נוגע רק לעם ישראל. זהו חג אוניברסלי, יום הדין לכל אדם ולעולם כולו, בו האל מעמיד למשפט את "כל בָּאֵי עולם". ראש השנה הוא יום הולדתו של האדם הראשון. העולם נברא בכה' באלול וביום השישי לבריאה, נבראו אדם וחווה וכאן בעצם גם נסתיימה הבריאה. מכאן ואליך כל צאצאי אדם וחווה נבדקים ביום זה האם הם מקפידים לשמור על החוק והצדק בעולם שנברא. לא רק בני האדם נידונים בראש השנה, אלא גם עמים ומדינות, "ועל המדינות בו יאמר איזו לחרב איזו לשלום, איזו לרעב איזו לשובע".

יום הזיכרון 

אמנם כשאנו שומעים שם זה אנחנו חושבים על יום אחר לחלוטין שחל אי שם בחודש אייר, אבל עוד לפני שהיה יום זיכרון לאומי בלוח השנה העברי, שם זה סימל בעולם היהודי את ראש השנה, וזהו גם השם בו אנחנו משתמשים בתפילות ובברכות הנאמרות בחג. ביום זה אנו מברכים על הנרות "להדליק נר של יום הזיכרון". בספר ויקרא כתוב הציווי לעם ישראל לפיו ב"חֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִיכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ. כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ".

אם ראש השנה הוא לא רק תחילת השנה אלא גם יום הדין, אז ביום זה גם עולים כל הזיכרונות לפני בורא עולם, כפי שכתוב בתפילה "וְתִזְכֹּר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת וְתִפְתַּח אֶת סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת". ביום זה עלינו לבחון מול עצמינו את השנה שחלפה עלינו, להעלות בזיכרוננו איפה שגינו וטעינו, ואיפה הצלחנו ובגדול, איפה נוכל להשתפר ומה נוכל לשפר. בדרך כלל אנחנו מסווגים את המעשים שלנו לטובים או רעים, אך במובן מסוים, קיימת אופציה יותר גרועה מרע, והיא – חוסר משמעות.

לכן ביום זה מתפללים אנו לשוכן מרומים "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים".

יום תרועה 

זהו שמו של החג המוזכר בתורה, בספר במדבר, "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם". 

שמיעת תקיעת השופר היא אותה התרועה והיא המצווה, בה"א הידיעה, של החג והיא שמוזכרת בתורה. מטרת שמיעת קול השופר היא לעורר את זיכרונו של האדם, "זיכרון תרועה", ולהביאו להרהור חרטה ורצון להיות טוב יותר, להשתפר. מכאן גם נובע מקור השם, שופר מלשון שיפור, "קוֹל הַשּׁוֹפָר שֶׁהוּא מְרַמֵּז עַל הַתְּשׁוּבָה, בְּחִינַת 'שַׁפְּרוּ מַעֲשֵׂיכֶם".

בכסה ליום חגנו

בּ֝כֵּ֗סֶה לְי֣וֹם חַגֵּֽנוּ - משמעות המילה כסה הינה כיסוי. אז מה בדיוק מכוסה ביום חגנו? ראש השנה שונה ומיוחד משאר החגים היהודים. הוא החג היהודי שחל בתחילת החודש כאשר הירח מכוסה וכלל אינו נגלה, בעוד החגים האחרים הכתובים בתורה חלים באמצע החודש – כשהירח מלא או בסמוך לכך. הפסוק בספר התהילים "תִּקְע֣וּ בַחֹ֣דֶשׁ שׁוֹפָ֑ר בַּ֝כֵּ֗סֶה לְי֣וֹם חַגֵּֽנוּ", מסמל את מצוות התקיעה בשופר בזמן שהירח מכוסה ואינו נראה. משמעות נוספת לכיסוי זה היא כיסוי עוונות. שם זה מסמל את בקשתינו מבורא העולם שביום זה, יום הדין, הוא יכתוב אותנו לשנה טובה, יכסה על חטאינו, יתמלא עלינו רחמים וינהג עמנו לפנים משורת הדין

מתוך אתר משרד החינוך