מאת: אביטל אפל

1.2. הסיבות לביטול שעת האפס לפי משרד החינוך
ממשרד החינוך נמסר כי שעת האפס היא תולדה של עומס שעות לימודים ושל אילוצי מורים.
לדברי גב' חנה נאמן, מנהלת אגף החינוך העל-יסודי, כ-35% מתוכנית הלימודים בתיכון הם לימודי בחירה. יש מגוון רחב של מקצועות בחירה, ובתי-ספר רבים מאפשרים לתלמידים לבחור מספר רב של מקצועות. כך, יש תלמידים הלומדים שעות רבות בשבוע, לעתים אף כחמישים שעות שבועיות. מצב זה מקשה על מנהלי בתי-הספר לארגן את מערכת השעות.
נוסף על עומס השעות, קבע ארגון המורים כמה "חלונות" כל מורה רשאי לקחת במסגרת היקף משרתו. כך קורה ששעת הלימודים הראשונה מתחילה בשעה מאוחרת, לעתים אף בעשר בבוקר, או שבמהלך יום-הלימודים אין שיעורים במשך שעה או שעתיים והתלמידים צריכים ללמוד עד שעה מאוחרת.  יש מורים המסרבים ללמד בשעות מאוחרות בשל אילוצים אישיים ומתעקשים להתחיל ללמד בשעת אפס. לדברי גב' נאמן, הורים ותלמידים רבים פונים בטענה שסידור שעות הלימודים כך שהלימודים יתחילו ב-8:00 בבוקר וצמצום השעות הפנויות במהלך יום הלימודים יצרו מצב שבו לא יזדקקו לשעת אפס או ללימודים בשעות מאוחרות.
 
2. ממצאי מחקר בנושא ההשפעה של שעת התחלת הלימודים על התנהגות התלמידים במהלך היום
בפקולטה לרפואה בטכניון נעשה מחקר נרחב על הרגלי השינה של תלמידים בכיתות ד'-י"ב. במחקר נבחנה השפעת שעת האפס על שעות השינה, על רמת העייפות, על יכולת הריכוז ועל איחורים לבית-הספר בקרב תלמידי כיתות ה' בבתי-ספר בישראל. התלמידים חולקו ל"משכימי קום" – שהחלו את לימודיהם בשעה 7:10 פעמיים בשבוע לפחות (42%), ול"משכימים רגילים" – אשר החלו את לימודיהם בשעה 8:00 (58%).
• 21% מהתלמידים "משכימי הקום" דיווחו על עייפות יומית במשך השבוע לעומת 13.8% מ"המשכימים הרגילים";
• 19.2% מהתלמידים "משכימי הקום" דיווחו על איחורים תכופים לבית-הספר לעומת 7.5% מ"המשכימים הרגילים";
•  19.9% מהתלמידים "משכימי הקום" דיווחו על ישנוניות ועל נטייה להירדם בבית-הספר לעומת 10.9% מ"המשכימים הרגילים";
•  14.3% מהתלמידים "משכימי הקום" דיווחו על מתחים תכופים עם ההורים בגלל קשיי יקיצה בבוקר לעומת 11% מה"משכימים הרגילים";
•  12% מ"משכימי הקום" דיווחו על קשיי ריכוז בבית-הספר לעומת 7% מ"המשכימים הרגילים".
• 50% מהתלמידים "משכימי הקום" טענו שזה השיעור שבו הם "הכי עייפים", ואילו 24% מהם טענו שהם "הכי עייפים" בשיעור האחרון.
• 32% מהתלמידים "משכימי הקום" דיווחו שהם ישנים 8 שעות בלילה או פחות, לעומת 22% מ"המשכימים הרגילים".
החוקרים הסיקו שאפשר לקבוע בוודאות שלשעת אפס בכיתות ה' יש השפעה שלילית על רמת הערנות ועל יכולת הריכוז בכיתה, היא מגבירה את המתחים עם ההורים, גורמת לאיחורים תכופים לבתי-הספר ופוגעת בשעות השינה.  
3. תגובות להחלטה
לדברי מר אילן בהירי, יו"ר חטיבות הביניים בהסתדרות המורים, ההחלטה על ביטול שעת האפס בעייתית. הוא מעלה כמה נקודות לדיון:
• ביטול שעת האפס יביא ללימוד בשעות הצהרים ואחר-הצהריים. ערנות התלמידים נבדקה רק בשעות הבוקר המוקדמות, אך ערנותם לא נבדקה בשעות אחר-הצהריים.
• לא נקבעה מהי שעת אפס – האם מדובר ב-7:00 בבוקר או ב-7:45? שעת האפס אינה אחידה. בבתי-ספר שבהן שעת הלימודים הראשונה היא 8:30, שעת האפס מתחילה ב-7:45, וזו אינה שעה מוקדמת.
• יש בתי-ספר עתירי תלמידים. ההחלטה על ביטול שעת האפס מביאה לחוסר ויסות של אלפי תלמידים המגיעים בו-בזמן לבית-הספר. מצב זה אף יכול להיות מסוכן מבחינה בטיחותית.
•  רמת האיחורים לבית-הספר עקב ביטול שעת האפס לא פחתה.
• ההחלטה על ביטול שעת האפס גורפת. יש להבחין בין בתי-ספר יסודיים, חטיבות הביניים והתיכונים. בתיכונים שעות הלימוד הן הרבות ביותר, וכך הצורך בקיום שעת אפס עולה.
מר זאב דורות, יו"ר ארגון מנהלי בתי-הספר היסודיים בהסתדרות המורים, מציין כי בבתי-הספר היסודיים אין שעת אפס זמן רב משום שממילא אין צורך בהן עקב הירידה במספר שעות הלימודים. הוא מציין שאם יגדל שוב מספר שעות הלימוד, התלמידים יצטרכו ללמוד עד שעה מאוחרת. לדבריו, שעות אלו לא יהיו יעילות מבחינה לימודית בשל השפעתם המצטברת של תנאי הלימוד הקשים בכיתות בישראל (צפיפות, מחסור במזגנים וכד'). 
מר אבי נחמני, סגן יושב-ראש מועצת התלמידים הארצית, מציין כי הדעות על ביטול שעת האפס חלוקות, ויש תלמידים הלומדים שעות רבות ומעדיפים שעת אפס על לימוד בשעות מאוחרות.
מוועדת החינוך של מרכז השלטון המקומי נמסר שהם מצדדים בהחלטה לבטל את שעת האפס בעקבות המחקר שנערך בנושא. עם זאת, הם מציינים את בעיית המחסור בקווי "אגד" שנוצרה עקב הצורך להוציא מספר רב של אוטובוסים באותה שעה.
4. יישום ההחלטה
ההחלטה על ביטול שעת האפס אינה מיושמת בכל בתי-הספר. 
במשרד החינוך מאשרים כי הם יודעים על אי-יישום ההחלטה. הידיעות על אי-יישום ההחלטה מתקבלות מפניות של תלמידים, אם באמצעות ה"הקו הפתוח" ואם באמצעות האינטרנט ומכתבי תלמידים והורים. המשרד מפקח על יישום ההחלטה באמצעות מנהלי המחוזות.
גב' נאמן מציינת כי יש בעיה בכמה בתי-ספר שכן הם הכינו את מערכת השעות הבית-ספרית עוד לפני פרסום ההחלטה, ומתקשים לשנות אותה. היו כמה בתי-ספר שאושר להם להשאיר השנה את מערכת הלימודים כפי שהיא, אך היו גם בתי-ספר שחויבו לשנותה. עם זאת, רוב בתי-הספר החלו ליישם את ההחלטה בשנת הלימודים הנוכחית, ובשנת הלימודים הבאה ההחלטה תיושם בכל בתי-הספר.  
על אי-יישום ההחלטה נכתב בכתבה שהתפרסמה באתר האינטרנט Ynet ב-16 בספטמבר 2003. לפי הכתבה, למרות החלטת משרד החינוך, חמישה תיכונים בנתניה עדיין מתחילים את הלימודים בשעה 7:15 בבוקר. בכתבה מובאת התגובה של עיריית נתניה: "כעיקרון, מנהלי בתי-הספר עושים הכול כדי למלא את הוראת משרד החינוך שלא לקיים שעת אפס במוסדות החינוך. במקרים חריגים, בהם הכיתות עתירות שעות לימוד ופיצולים, נעשה מאמץ למצוא פתרון, בשיתוף עם המורים ועם התלמידים, כאשר הפתרון הוא לפעמים שעה תשיעית ועשירית. בשלב ביניים ובמקרים בודדים בלבד בתי-הספר נאלצו לקיים בכל זאת לימודים בשעת אפס, ובעתיד אם לא תשונה ההוראה של משרד החינוך, ייאלצו בתי-הספר לצמצם את אפשרויות הבחירה של התלמידים כדי לעמוד בדרישת משרד החינוך. יודגש, כי בכל מקרה בו חרג בית-הספר, הועברו החריגות לאישור הפיקוח במשרד החינוך".

מתוך אתר אורט