מועצת התלמידים והנוער הארצית היא הגוף המייצג הרשמי של כלל בני הנוער במדינת ישראל. נבחריה מגיעים מבתי-הספר, מתנועות הנוער, מארגוני הנוער, מן הערים, המועצות האזוריות והמקומיות ומשבעת המחוזות: צפון, חיפה, ת"א, מרכז, ירושלים, דרום, והמגזר הערבי. במועצה חברים בני נוער מכל המגזרים: חילונים, דתיים, ערבים, יהודים, בדואים ודרוזים.

אחת לשנה נערכות במועצת התלמידים והנוער הארצית בחירות לשבעה בעלי תפקידים: יושב ראש, סגן יושב ראש, מזכיר כללי, דובר ויושב ראש ועדת דוברות, יושב ראש ועדת נוער וקהילה, יושב ראש ועדה אתית-משפטית ומבקר.

בעלי התפקידים, יחד עם כלל חברי מועצת התלמידים והנוער הארצית, עוסקים בנושאים רבים ומגוונים, כולם בעלי זיקה לתלמידים, לנוער ולסדר יומם. יחד הם משמיעים את קולו של הנוער בישיבות הוועדות השונות בכנסת, בפגישות עם שר החינוך, בוועדות במשרד החינוך ובכנסים שונים.

מעבר לעבודתם השוטפת לייצוג הנוער מול משרד החינוך, גורמי הממשל והגורמים הפורמליים, אחראיים הנבחרים גם לתפקודו השוטף של גוף מועצות התלמידים והנוער בכללותו.

תקנון העל של מועצת התלמידים הארצית 

כל מועצות התלמידים והנוער מחויבות לפעול בהתאם לתקנון העל. תקנון העל הוא קובץ תקנות ונהלים, המהווים מדד לתפקודה של מועצה תקינה. תקנון העל אושר לראשונה בשנת 1996, ומאז נפתח מחדש לאישור אחת ל-5 שנים. בין היתר, תקנון העל מחייב כל מועצת תלמידים ונוער לערוך ולאשר תקנון שאינו סותר את תקנון העל.

חשיבות תקנון העל: יצירת מכנה משותף לכל המועצות הנבחרות בבחירות דמוקרטיות ויצירת שפה משותפת אחידה לכל המנהיגות הייצוגית והנבחרת. תקנון העל מהווה בסיס לפעילות תקינה של כל מועצה ולכל תקנון שנכתב על-ידי נציגי המועצות השונות.

תקנון העל עוסק בנושאים הבאים: מטרות המועצה, מבנה המועצה, תהליך בחירת בעלי התפקידים במועצה, נציג המועצה - תפקידו ואחריותו, נציגות גופים במועצה, תהליך קבלת החלטות במועצה, סדרי עבודה, תקנון המועצה, מבקר המועצה, פרוטוקול ישיבות ותדירות המליאות.

מטרות מועצת התלמידים והנוער הארצית

• לייצג את בני הנוער במדינת ישראל בפני הגופים הממלכתיים, בפני כל פורום של מקבלי החלטות ובפני התקשורת.
• להוות אוזן קשבת לבני הנוער ולצורכיהם ולדאוג לשמירה על זכויות התלמיד בכלל ועל חוק זכויות התלמיד בפרט.
• לקדם חינוך לדמוקרטיה, ליישם ערכים של אזרחות פעילה ודמוקרטית, התנדבות, מנהיגות וטיפוח תרבות הנהגה דמוקרטית בקרב בני הנוער. לפעול לצמצום פערים בחברה ושוויון הזדמנויות בה.
• להעלות לסדר היום הציבורי נושאים בוערים הנוגעים לנוער במדינה. בתוך כך, ליזום חקיקה בנושאים הנוגעים לנוער.
• להוות גוף תומך למועצות התלמידים המחוזיות, העירוניות והתלמידים ברחבי המדינה. לגבש מדיניות ארצית למועצות התלמידים והנוער בישראל .
• לפעול בשיתוף עם גופי הנוער במדינה, לרבות תנועות הנוער ולייצג את הנוער הישראלי בפני מדינות העולם בכלל ויהודי התפוצות בפרט.  
• לקדם ולאכוף את אמנת המועצות, תקנון העל והחלטות ועידות מועצות התלמידים והנוער. לפעול בשקיפות מלאה כלפי קהל הבוחרים ולאפשר נגישות מלאה לכל הפרוטוקולים והדיונים של המועצה.

מבנה המועצות שמרכיבות את מועצת התלמידים הארצית

מועצות התלמידים והנוער מורכבות מארבעה שלבים: מועצות תלמידים בית-ספריות וגופי נוער, מועצות תלמידים ונוער רשותיות, מועצות תלמידים ונוער מחוזיות ומועצת התלמידים והנוער הארצית. במבנה זה, כל שלב שולח כמות מסוימת של נציגים, שנבחרו באופן דמוקרטי, לשלב הבא. למשל, מועצת תלמידים ונוער מחוזית שולחת מספר מסוים של נציגים נבחרים למועצת התלמידים והנוער הארצית.

מספר הנציגים נקבע בהתאם לכמות התלמידים ובני הנוער המיוצגים באותו שלב. למשל, בית- ספר שבו לומדים 400 תלמידים ישלו פחות נציגים מבית-ספר שבו לומדים 2,000 תלמידים; מחוז שבו חיים 140,000 בני נוער, ישלח פחות נציגים ממחוז שבו חיים 300,000 בני נוער. כל זאת על-פי עקרון הייצוגיות – כל נציגה ונציג במועצות התלמידים והנוער מייצג מספר סביר של קולות תלמידים ובני נוער.

כל מועצות התלמידים והנוער מחויבות לפעול בהתאם לתקנון העל. תקנון העל הוא קובץ תקנות ונהלים המהווים מדד לתפקודה של מועצה תקינה. תקנון העל אושר לראשונה בשנת 1996, ומאז נפתח מחדש לאישור אחת ל-5 שנים. בין היתר, תקנון העל מחייב כל מועצת תלמידים ונוער לערוך ולאשר תקנון שאינו סותר את תקנון העל, ובין היתר, שבו מצויינת הכמות המדויקת של הנציגים הנבחרים אשר על השלב הקודם לשלוח. למשל, בתקנון מועצת התלמידים והנוער המחוזית, מצויינת כמות הנציגים שעל כל מועצת תלמידים ונוער רשותית במחוז לשלוח למועצה המחוזית (ציון זה נקרא מפתח נציגות).

מבנה מועצת התלמידים והנוער הארצית

מועצת התלמידים והנוער הארצית מאגדת 45 נציגים נבחרים משבע מועצות תלמידים ונוער מחוזיות, המחולקות על-פי האזורים הגיאוגרפיים ומפתח הנציגות הבאים:

• מחוז צפון – 6 נציגים (5 נציגים ונציג נוסף מהעדה הדרוזית)
• מחוז חיפה – 7 נציגים (5 נציגים ושני נציגים נוספים מהעיר חיפה)
• מחוז תל-אביב – 7 נציגים (5 נציגים ושני נציגים נוספים מהעיר תל-אביב)
• מחוז מרכז – 6 נציגים
• מחוז ירושלים – 8 נציגים (6 נציגים ושני נציגים נוספים מהעיר ירושלים)
• מחוז דרום – 6 נציגים (5 נציגים ונציג נוסף מהעדה הבדואית)
• מחוז המגזר הערבי – 5 נציגים

נציגי המועצה הארצית עשו דרכם מבתי הספר, מתנועות הנוער, מגופי הנוער, מהרשויות ומהמחוזות. בכל אחד משלבים אלה קיבלו הנציגים מנדט מבוחריהם לייצג את בני הנוער. אחת לשנה נערכות במועצת התלמידים והנוער הארצית בחירות למזכירות המצומצמת, המאגדת אתבעלי התפקידים הנבחרים במועצה, והם:

יושב ראש, סגן יושב ראש, מזכיר כללי, דובר ויושב ראש ועדת דוברות, יושב ראש ועדת נוער וקהילה, יושב ראש ועדה אתית-משפטית, מבקר ויושב ראש ועדת ביקורת (אינו בעל זכות הצבעה במזכירות המועצה, מפאת תפקידו).

בנוסף, מועצת התלמידים והנוער הארצית מכנסת לעיתים קרובות פורום הנקרא "מזכירות מורחבת". פורום זה כולל את בעלי התפקידים הנבחרים במועצה (מזכירות מצומצמת) ואת יושבי ראש המועצות המחוזיות. בפורום זה, יושבי ראש המועצות המחוזיות מקבלים זכות הצבעה גם אם אינם נציגים במועצה הארצית.

עבודת המועצה וחלוקה לוועדות

בעוד שבמהלך המליאות נפגשים חברי המועצה כדי לדון על נושאים שעל סדר היום, לקבוע עמדות, לקבל החלטות ולהתעדכן בפעילות המועצה, העבודה המעשית נעשית בוועדות המועצה. המועצה הארצית מחולקת ל-3 ועדות: ועדת נוער וקהילה, ועדת דוברות וועדה אתית-משפטית. כל אחד מחברי המועצה מחוייב להשתלב באחת מהוועדות ולהיות חלק מפעילותה. יוצאת דופן היא ועדת הביקורת, שבראשה עומד מבקר המועצה.

ועדת הדוברות

הוועדה אחראית להביא את דבר המועצה כגוף המייצג של כלל התלמידים והנוער בישראל, אל כלי התקשורת והגופים הרלוונטיים. כמו כן, הוועדה אחראית לפרסם את החלטות ופעילות המועצה הארצית בקרב הציבור בכלל, והתלמידים והנוער בפרט, בכלי התקשורת השונים. בנוסף, הוועדה אחראית על הפקת ותפעול אתר האינטרנט של המועצה והפורום. תפקיד נוסף של הוועדה הוא במתן תגובות לאירועים ולידיעות הקשורות לתלמידים ולבני הנוער.

הוועדה האתית-משפטית

הוועדה אחראית לכך שכל פעולה שהמועצה עושה תהיה חוקית, אתית ודמוקטית. היא מפקחת על כל הפרויקטים, ההצבעות והמינויים במועצה עצמה, אוכפת את התקנון ודואגת לרענון שלו מדי שנה. הוועדה עובדת בכפוף ל"תקנון העל". 

תחום אחריות הוועדה מתחלק לארבעה: קידום ושמירה על זכויות הנוער ברחבי המדינה, פיקוח ובקרה על הליכי העבודה במועצה הארצית (לרבות אכיפת ועדכון תקנון המועצה), אחריות על תקינותן של מועצות התלמידים והנוער במדינה וקידום נושאים הקשורים לבני נוער ותלמידים לרבות להצעות חקיקה. הוועדה תשמש כוועדת ערר עליונה של מועצות התלמידים והנוער בישראל.

ועדת נוער וקהילה (נו"ק)

אחראית ליזום ולפעול בכל נושא הקשור לנוער ולקשריו עם הקהילה. הוועדה יוזמת פרוייקטים של התנדבות בני נוער ומעורבות בקהילה, מעמיקה ערכים בקרב בני הנוער כמו חינוך לאהבת הארץ, ערך האדם ומעורבות בחברה, יוצרת מערכי הסברה ומניעה לטובת צמצום אלימות, נגע הסמים והאלכוהול ויוזמת אירועים חברתיים לחברי מועצות. כמו כן, הוועדה מוציאה לפועל את תוכניות המועצה הארצית במגוון ועדות משנה ובפורומים שונים.

ועדת הביקורת

כבכל גוף דמוקרטי, גם במועצה הארצית קיימת ועדת ביקורת. ועדת הביקורת אחראית על הביקורת השוטפת של גופי המועצה הארצית (מליאה, מזכירות, ועדות ופעילויות נוספות). חברי ועדת הביקורת נבחרים מתוך המחוזות ולא יהיו חברי המועצה הארצית. חברי הוועדה ישבו בוועדות המועצה כדי שיוכלו לבצע את עבודת הביקורת נאמנה. ועדת הביקורת אמונה על חיבור דו"ח הביקורת ופירסומו, אחת לחמישה חודשים, ויחד עימו, חיבור ופרסום דו"חות מיוחדים.

פרוקיטים מיוחדים של מועצת התלמידים והנוער הארצית

מועצת התלמידים הארצית יזמה מספר פרויקטים על מנת לעודד את התלמידים בארץ לגלות מעורבות בנושאים חשובים הנוגעים לחיי כולם. התלמידים גילו עניין רב בפרויקטים ורצון להיות מעורבים בהם. הנה כמה דוגמאות לפרויקטים:

"לא סמים על אלכוהול"

מועצת התלמידים והנוער הארצית בשיתוף עם הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול יצאה בפרוייקט "לא סמים על אלכוהול". הפרוייקט פנה אל מועצות התלמידים והנוער העירוניות והבית ספריות, תלמידי מגמות תקשורת, בני נוער, מנהלי בתי ספר, מורים ומנהלי יחידות נוער לקחת חלק ולכתוב ולהקליט ג'ינגל, או לצלם סרטון, שמטרתם היא העברת מסר ששימוש בסמים ואלכוהול הוא דבר מסוכן ומזיק.

התוצרים הועלו לאתר הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול: www.antidrugs.gov.il התוצר שנבחר פורסם ברשת ג' ובשאר אמצעי התקשורת (טלוויזיה, רדיו, אינטרנט) וכן זיכה את יוצריו בפרס כספי בגובה 2,500 שקלים. ועדת השיפוט של הפרויקט המשותף עם הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול "לא סמים על אלכוהול", בחרה זוכה - מועצת הנוער מג'ד אל כרום (מצורף קישור לסרטון הזוכה).  

בנוסף לכך נבחרו עוד שני סרטונים שזכו בציון לשבח והם: הסרטון של בית הנוער "ירדן" בפ"ת והסרטון "ההבדל" שהכין לב פרלמן.

הורדת גיל הבחירה לכנסת ל-17

מועצת התלמידים והנוער הארצית שלחה מכתב לראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בבקשה לשקול את הורדת גיל ההצבעה לבחירות לכנסת ל-17. להלן המכתב:

לכבוד: ראש ממשלת ישראל

מר בנימין נתניהו

הנדון: הורדת גיל הבחירה לכנסת ל-17

אנו, מועצת התלמידים והנוער הארצית, הגוף המייצג, הרשמי והנבחר של בני הנוער במדינת ישראל. ברצוננו להעלות בפנייך הצעה להורדת הגיל המינימאלי שמאפשר הצבעה בבחירות לכנסת, החל מהבחירות הבאות לכנסת ה-19, לגיל 17.

נזכיר כי לפני מספר שנים הובלנו מהלך דומה להורדת גיל הבחירה ברשויות המקומיות, אשר הוביל למתן דגש על ידי רבים מראשי הרשויות לחינוך הפורמאלי והבלתי-פורמאלי, לשיפור תרבות הפנאי של בני הנוער ואף לתכניות הכנה לשירות משמעותי בצה"ל. אנו מאמינים כי הורדת גיל הבחירה לכנסת ישראל תגרום לתהליך דומה ברמה ארצית, של מתן דגש על החינוך, הנוער, והשוויון בנטל.

בני הנוער בגיל 17 במדינת ישראל הינם אזרחים בוגרים ואחראיים. הם רשאים ומסוגלים לנהוג, להתחתן, לעבור מיונים ליחידות בצה"ל ועוד. על כן, מעורבותם האזרחית והפוליטית היא בלתי נמנעת, וזוהי זכותם הטבעית להיות שותפים בבחירת נציגי הציבור במדינה.

אודה מאוד לקבלת תמיכתך בתהליך זה של הורדת גיל הבחירות לכנסת. נצפה לקבלת תשובתך.

בברכה, יובל כחלון,

יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית

 מתוך אתר משרד החינוך