מאת: שיר נחמיאס

לימודי אנגלית כבר אינם מספיקים. שוק העבודה הגלובלי ופתיחתם של שווקים חדשים יצרו חשיבות ללמידה של שפות חדשות. עם זאת, מערכת החינוך מתקשה לעמוד בדרישות והורים רבים שולחים היום את ילדיהם לחוגים ללימודי שפות נוספות. בפורום הפיס לחינוך, שנערך בסוף אוגוסט במדיטק בחולון, נפגשו מנכ"לית ברליץ מירי ישמעאל-ששון ומ"מ יו"ר המזכירות הפדגוגית, דליה פניג, לשיחה על הנעשה בלימודי השפות במערכת החינוך.

כבר בתחילת הדיון אתגרה ישמעאל-ששון את פניג ושאלה אותה האם היא מרוצה מהאופן שבו מתנהלים לימודי השפות.  "אנחנו מערכת שמחויבת לאוכלוסיות מאוד רחבות ומאוד הטרוגניות״, השיבה פניג. ״אני גם חושבת שנכון להסתכל על מגמה, ושהיום יש יותר בוגרים של מערכת החינוך שרמת האנגלית שלהם בסוף י"ב היא כזו שמאפשרת להם להיכנס לעולם האקדמי ולהסתדר בעולם בכלל. הרי אף פעם לא מגיעים למצב שהוא מספק. מעבר לזה, כשאני הולכת בעולם אני רואה שרמת האנגלית אצלנו יחסית למדינות אחרות שכמובן אינן דוברות אנגלית היא טובה".

ישמעאל-ששון הסכימה כי חל שיפור ברמת האנגלית, אך טענה שהסיבה היא לא בהכרח מערכת החינוך: "צריך לשאול למה אנחנו מרגישים שיפור ברמת האנגלית? האם זה בגלל שינוי שמערכת החינוך עושה מחומרי לימוד מותאמים יותר? מורים מותאמים יותר? או שהחברה היום בעולם הגלובלי מחייבת כמעט כל אחד לדעת יותר טוב אנגלית מה שגורם למוטיבציה גבוה יותר בקרב בני הנוער?".

איך אומרים לפתוח מחברות בסינית? לגוגל יש תשובה מפתיעה

עוד הוסיפה ישמעאל-ששון כי "הייחודיות שלנו בברליץ זו היכולת שלנו לראות ולהצביע על הכשלים של מערכת החינוך בנושא לימודי השפה. ברליץ מלמדת שפות בכיתות קטנות, עד שמונה תלמידים בכיתה. התלמידים יוצאים אחרי קורס או אחרי תקופה עם יכולת לדבר את השפה. כשהם מגיעים אלינו הם אמנם יודעים לפתור תרגילים, יודעים לקרוא ולכתוב בצורה מסוימת, אבל הם לא יודעים לדבר. נדמה לי שזו הבעיה המרכזית ושמשרד החינוך צריך לתת על זה את הדעת".

פניג הסכימה כי אכן קיים מקום לשיפור: "אין ספק כי הסיבה לשיפור ברמת האנגלית לא קשורה אך ורק במערכת החינוך. ללא ספק זה קשור גם לכל שאר הדברים כמו למשל למדיה ולאינטרנט. אבל גם בהשוואה למדינות אחרות, שגם הן מן הסתם מושפעות מאותם הדברים, המצב שלנו בהחלט לא רע. ואנחנו גם שואפים ליותר. אנחנו משקיעים וחושבים איך לשפר כל העת".

פניג התייחסה גם לבעייתיות של לימודי הערבית: "אנחנו נמצאים במדינה שיש בה שתי שפות – עברית וערבית. ללא ספק אנחנו צריכים לדעת את שתיהן. לגבי התלמידים דוברי הערבית, חשוב שהם ידעו עברית ואנחנו לא מרוצים ממצב העברית שלהם ולכן פתחנו להם את תוכנית 'עברית על הרצף' שמתחילה מהגן ונמשכת עד י"ב. אנחנו יודעים שהשפה היא אחד המחסומים של האוכלוסייה הערבית בשוק העבודה, בלימודים האקדמאים. אם אנחנו רוצים ליצור כאן מדינה שבה לכל אזרח יש הזדמנות שווה חייבים לחזק את השפה העברית בקרב דוברי הערבית. וזה אותו הדבר גם להפך. גם דוברי העברית צריכים לדעת את השפה הערבית. אבל בעניין הזה אין בפי בשורה. עדיין לומדים שפה שנייה שניתנת לבחירה בין צרפתית וערבית וזה משהו היסטורי. אבל ללא ספק יש עליו עכשיו חשיבה מחודשת. ללא ספק, כל אזרח במדינת ישראל צריך לדעת שלוש שפות- עברית, אנגלית וערבית".

עוד הוסיפה פניג כי "אחת הבעיות עם הערבית זה שבעצם גם היא מורכבת משתי שפות: הספרותית והמדוברת. בעבר הגישה במערכת החינוך ובלחצים מהאקדמיה הייתה ללמד את הספרותית, מתוך הנחת המוצא שיש חשיבות שהתלמידים יוכלו להאזין לרדיו, לקרוא עיתון. היום אנחנו יודעים שהדבר הכי חשוב זה לדעת לתקשר, להתחבר, להבין את הזולת. לכן, היום בתוכנית הלימודים חלק גדול מוקדש לשפה הערבית המדוברת".

ישמעאל-ששון סיפרה כי תלמידים רבים שפונים לברליץ מתקשים לדבר את השפות שלמדו בבית הספר: ״יש כל כך הרבה דברים שהם לא יודעים, והם בעיקר לא יודעים לדבר. מעניין אותי לדעת אם פיתחתם שיטות או דרכים להתמודד עם הבעיה הזו. הרי בסופו של דבר לימוד שפה זה לא כמו ללמוד מתמטיקה, או ספרות, או אזרחות. במשרד החינוך הרבה פעמים מלמדים שפות כמו שמלמדים את שאר המקצועות. בעיני זה לא משנה למשל אם יתחילו ללמוד ערבית מוקדם או מאוחר, מה שמשנה זה איך שילמדו את השפה. מה שמשנה זה שהם יצאו מהמערכת כשהם יודעים את השפה. הרבה פעמים תלמיד לומד אצלנו בשבועיים את מה שהוא לא לומד במערכת בכמה שנים. איך המערכת מקבלת את זה שיש מעבר לגופים פרטיים כדי להשלים מקצועות? זו לא הבעה של חוסר אמון?"

פניג טענה כי לא מדובר בחוסר אמון: "זה לגיטימי שיש מערכת נוספת למערכת בית הספר שנותנת אפשרות לאנשים שמתעניינים בנושאים מסוימים. זה גם לא חייב להיות שפות, זה יכול להיות מוסיקה. אבל אני כן חושבת שצריכה להיות אפשרות במערכת ללמוד את הבסיס באופן טוב. ואת זה אנחנו בהחלט עושים".

מתוך אתר Education - זירת החינוך של ישראל