יום ש' 25/11/2017 | 2:14
 
 
 
 
 > חינוך לבטיחות בדרכים - היסח דעת בנהיגה

במדריך (2013 NHTSA ) המונח "היסח דעת בנהיגה" מוגדר כחוסר תשומת לב שמתרחש כאשר הנהג מסיט
את תשומת ליבו ממשימת הנהיגה, שהיא המשימה העיקרית, לפעילויות אחרות. הדלונד (2011, Hedlund )
מספק הגדרה מעט שונה, אשר לוקחת בחשבון גם את כוונת הנהג. לפי הגדרה זו, היסח דעת מתרחש
כשהנהג מסיט את תשומת ליבו באופן רצוני מן הנהיגה לעבר משהו שאינו קשור לנהיגה, המצריך שימוש
1 מבחין בין "היסח דעת", כלומר
בעיניים, באוזניים או בידיים. בקשר לשתי ההגדרות הללו, השופט אביטל חן
היסח דעת שלא מרצון, לבין "היסח מדעת", כאשר הנהג במודע נוקט בפעולה שמסכנת אותו ואת סביבתו.
אין ספק ששימוש בטלפון סלולארי, שהוא מוקד החוברת הזו, מהווה דוגמא ל"היסח מדעת".

בין הפעילויות מסיחות הדעת ניתן למנות פעילויות שגרתיות, כמו הפניית מבט לאירועים מחוץ לרכב שאינם קשורים
לפעולת הנהיגה, הפניית תשומת הלב לשיחה עם נוסעים ברכב, אכילה בעת נהיגה, תפעול מכשיר הרדיו או מכשיר
מולטי מדיה כלשהו, וכמובן שימוש במכשיר ניווט ושימוש בטלפון הסלולארי.
נהוג לסווג את היסחי הדעת בנהיגה לארבעת הסוגים הבאים (2011, Hedlund :)
  היסחי דעת חזותיים – התבוננות באובייקטים שאינם קשורים לנהיגה.
  היסחי דעת שמיעתיים – שמיעת תכנים שאינם קשורים לנהיגה.
  היסחי דעת פיזיים – תפעול מכשיר שאינו ההגה.
  היסחי דעת קוגניטיביים – מחשבות על משהו שאינו קשור למטלת הנהיגה.
בהמשך החוברת הנוכחית נתמקד בנושא של היסח דעת הנגרם כתוצאה משימוש בטלפון סלולארי בדגש
על ההשפעה שיש לשימוש במכשיר על נהגים ועל הולכי רגל.

מתוך אתר משרד החינוך

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008