יום ו' 30/10/2020 | 0:59
 
 
  פארק תמנע   מגדל דוד בירושלים
 > על דיאלוג, הקשבה ומה שביניהם

כאשר אנו בוחנים את ההתנהגות הרצויה של אדם עם זולתו, אנו שמים לב גם אל השיח שלו. זכותו של אדם להשמיע את דבריו בדיון, וחשוב לכבד זכות זאת, אך בד בבד על האדם לדעת לשמוע גם את דברי זולתו. תרבות שיחה נכונה משמעה איפוק רגשי והידברות ללא הטחת עלבונות. אין כוונת הדברים לטשטש את המחלוקת ואת הדברים המפרידים בין הצדדים בוויכוח, אך חשוב לעודד הגדרת כללים ברורים המחייבים את המשתתפים בשיחה ובדיון. אנו מאמינים ששיפור תרבות השיח של בני הנוער ישפיע על דמות החברה שבה אנו חיים. מיומנויות נכונות של תרבות דיבור אינן צומחות מאליהן, יש להקנות אותן ולטפחן. העברית התחדשה בדורנו כשפת דיבור. יהודים עלו לארץ מגלויות שונות ולהם נורמות דיבור שונות. לא פעם הבדלים אלה מהווים מכשול בהבנת הזולת ואף יוצרים קונפליקט בשיחה בין אנשים מרקעים שונים. אם נחנך את תלמידינו לתרבות שיח נאותה, נגשר בכך על פני הקיטוב בין עמדות שונות בחברה הישראלית, ונקל על ההידברות בין הקטבים. בשל משמעותה הערכית-חברתית של תרבות השיח והדיון, עלינו להדגיש בפני תלמידינו את חשיבותה, כדי שיפנימו זאת ויכבדו את אלה ששומרים על כבוד הזולת. נשפיע גם על איכות החיים בחברה שבה אנו חיים.

בכלל התנהגות האדם, אנו מייחסים חשיבות רבה לתחום הדיבור ולדרך השיחה והדיון. כאנשי חינוך אנו מודרכים על ידי ערכים, שאנו מאמינים בהם. תרבות השיחה והדיון היא ערך וצורך כאחד. כערך - תרבות שיחה ודיון מושתתת על כבוד לזולת, לדעותיו ולעמדותיו, על סובלנות ועל פלורליזם המאפשרים לאדם שדעתו אחרת להביע את דעתו בלי לחוש מאוים או בלתי רצוי. הצורך בתרבות השיחה והדיון מציב בראש סדר העדיפויות את ציפייתו של האדם הדובר שיקשיבו לדבריו, שיתייחסו אליהם בצורה עניינית, שלא יעלבו בו ושיהיו מוכנים לראות את הדברים ואף לכנותם בשם, גם מנקודת המבט שלו. הביקורת הציבורית הנוקבת על נורמות השיחה של נבחרי הציבור ועל אופיין התוקפני של תוכניות המלל בערוצי התקשורת מחדדת את הצורך בכינון נורמות חדשות כדי לא להפוך את השימוש בתוקפנות מילולית ובביטויים אלימים לשיגרת לשון, העלולה להוביל להתפרצויות של אלימות פיזית כלפי רכוש ואף כלפי אדם. תרבות בני הנוער מתאפיינת בדפוסי תקשורת ובאופני שיחה ייחודיים. כאשר תרבות זו נפגשת עם נורמות השיחה והדיון של עולם המבוגרים, נוצרים לא אחת חיכוכים שמקורם בהבדלים המהותיים בנורמות השיחה בין אלה לאלה, ובכללם הבדלים בדרכי הפנייה, במבנה השפה ובהתייחסות לאחר. ואין פלא בכך, שהרי תרבות השיחה והדיון אינה מושג מונוליטי ואחיד. בני אדם מתקבצים לקבוצות, וכל קבוצה פועלת בזירה תרבותית משלה. לזירה זו יש נורמות שיחה המחייבות אותה ומייחדות אותה מזירות אחרות. החברה בישראל מורכבת מאנשים בעלי רקעים שונים (ותיקים ועולים חדשים, ארצות מוצא, עיסוק, השתייכות דתית ועדתית ועוד). לחלק מן הקבוצות מצטרף אדם מרגע לידתו. נורמות שיחה ודפוסי התנהגות נלמדים בבית כחלק מתהליך בניית הזהות האישית. לקבוצות אחרות אדם מצטרף מתוך בחירה. כדי להשתייך לקבוצות שיש להן זהות מקצועית, על האדם להציג זהות שונה מן הזהות הביתית, ולאמץ לעצמו נורמות פורמליות של זירה תרבותית אחרת, הנבדלות מן הנורמות האינטימיות של התקשורת הביתית. השיפוט בדבר כשירותו החברתית והתרבותית של אדם נקבע על פי מידת הכרתו את מכלול הנורמות התרבותיות, כולל תרבות השיחה והדיון, ועל פי התנהגות התואמת נורמות אלו. בהכרת הנורמות השונות וביכולת לפעול בהתאם להן טמונה האפשרות לניעות החברתית, ובה טמון הסיכוי לשיפור עתידו של אדם. אחד ממאפייניה הבסיסיים של הכשירות התקשורתית הוא היכולת להבחין בין רמות לשון שונות, בין לשון מדוברת וכתובה, פורמלית ובלתי פורמלית, להבין את הנאמר בכל אחת מהן ולהשתמש בהן לפי צורכי תקשורת - יחסי מוען ונמען, הֶקשר ונסיבות. ההבחנה בין רמות לשון אלה והשימוש ההולם בהן הם מיסודות תרבות השיחה והדיון, והם בגדר מיומנות הכרחית של אדם בעולם המודרני.

מתוך אתר משרד החינוך מינהל חברה ונוער

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008