יום ש' 24/10/2020 | 6:12
 
 
  פארק תמנע   מגדל דוד בירושלים
 > השפה האלימה והשימוש בה ברשתות החברתיות על ידי ילדים

מאת: עמיעד ערב

העבודה עוסקת בתחום הגיל שבין ילדות לנערות. טווחי הגיל המצויינים בעבודה  אינם חד משמעיים מאחר ולכל אדם קצב התפתחות טיבעי משלו הבא לידי ביטוי בהתנהגותו, אם כי גם ביטוי זה אינו מדוייק לחלוטין מאחר והתנהגותו של אדם קשורה הן להתפתחותו הביולוגית והן להתפתחותו החברתית ומיוצגת  באמצעות חינוך אותו הוא סופג וקולט בבית הוריו, בבית הספר ובחברת השווים שלו.

כיום עם התפתחות אמצעי התקשורת השונים וחשיפתו של הילד אליהם ניתן לראות את השפעת כלי התקשורת השונים על התנהגותו של הילד הן כצרכן והן כמשתמש או כפועל על פי המסרים המועברים אליו ואל שאר בני גילו באמצעות אותה מדיה.

המחקרים מראים (הלמ"ס) כי בלמעלה מ 80% בתי אב בארץ יש מחשב עם חיבור לאינטרנט,אולם פחות משליש מההורים יודעים להשתמש במדיה זו, הווה אומר שמדיה זו של העולם האינטרנטי נותרת רובה ככולה בידי הילדים ובני הנוער ומידע זה ידוע גם לחברות וגופים  המעוניינים להעביר מסרים לילדים ובני נוער.

מיגוון האותיות והסמלים שבמחשב מאפשר יצירת שפה חדשה, בה מסר ארוך ורעיון עובר בקלות ע"י מספר מצומצם של אותיות וסמלים, דבר המאפשר העברת מסרים מקודדים בין קבוצת חברים כך שגם מי שנחשף אליהם יתקשה להבינם. כל קבוצת חברים יכולה לבדל עצמה משאר קבוצת השווים ע"י שימוש בסמלים המוכרים רק לה. דבר זה מקביל  לסימנים היחודיים אשר שימשו לתקשורת יחודית ואיפיינו חבורות רחוב וכנופיות עד ימינו.

הילדים  במאה הקודמת  צרכו תרבות ומידע דרך הטלביזיה שהיא מדיה אלקטרונית חד כיוונית ,כיום , מכשירי המדיה האלקטרונית (הטלביזיה ,המחשב,הטלפון הסלולרי ) הינם דו כיוונים ומאפשרים לילד לרכוש מידע באופן עצמאי ולשתף אחרים במידע זה שרובו כאמור אינו נגיש למבוגרים, מצב זה "יוצר" דור עצמאי,חשוף למידע ולטכנולוגיה שלהורה אין גישה אליהם ובכך ההורה מאבד את הפיקוח על הילד כבר בגיל צעיר .

הילד ,המשוחרר מפיקוח בגיל בו מתגבשת זהותו, פועל בדרכים שונות כדי למצב את מעמדו החברתי גבוה ככל האפשר. הוא לומד שכלים אלו [ מחשב,מכשיר טלפון סלולרי,רשת חברתית ], מאפשרים לו להניע ילדים אחרים לעשות כרצונו וכמו "בעולם האמיתי" או בעולם המבוגרים גם כאן מתפתח שימוש אלים ובוטה ב"שפת המחשב" המשמש להעברת המסרים.  והשאלה היא, האם שפה זו או השימוש שעושה הילד בשפה זו, ממשיך איתו גם לעולמו הבוגר או שמא החינוך מבית והפיקוח החברתי של הסביבה גורמים לו לזנוח את השימוש האלים שבשפה החדשה, מה מקומה של תת - התרבות הזו בהתפתחות הילד והיכן היא מסתיימת, או לא.

השאלות איתן מנסה להתמודד עבודה זו הם:

  • האם התנהגות זו של המתבגרים הינה מולדת או נירכשת ?
  • מדוע זה קורה בגילאי 10 -13 ולא בגילאי 18+ ?
  • האם התנהגות זו חולפת בבגרות או "נשארת לכל החיים"?

 

 

סקירת ספרות :

המילה התבגרות נובעת מהפועל הלטיני "אדולסצרה" (Adolescere ) שפירושו  "לצמוח" , או "לצמוח לקראת בגרות". מבחינה סוציולוגית ההתבגרות הינה תקופת מעבר, מהילדות התלותית אל הבגרות המספקת צרכי עצמה. זהו "מצב גבול" שבו יש להגיע לכלל הסתגלויות חדשות,כאלה שתבחנה בין התנהגות הילד לזו של המבוגר בחברה נתונה.קיים שוני אינדיבידואלי ותרבותי, הוא נוטה להופיע מוקדם יותר אצל בנות מאשר אצל בנים ולהסתיים מוקדם יותר בחברות לא מפותחות. (ויקיפדיה 2010 )

אאוזובל (1954) משתמש במילה "פוברטס" שפירושה - גיל בגרות  ובמילה "פובסצרה" שפירושה - לצמח שיער,להגיע לבשלות מינית. מילים אלו מתארות מושג צר המתייחס לשינויים הביולוגים והפיסיולוגים בלבד אולם ההתבגרות היא מושג רחב המתייחס גם לשינויים בהתנהגות ובמעמד החברתי ( מוס, 1989 ).

הגבול התחתון של הפובצנס הוא הופעת הווסת אצל הבנות, אצל הבנים לא קיים אירוע דומה. אירוע זה, קורה בערך בגילאי 11-12 . מוס 1970 וטנר 1968 טוענים שישנן הוכחות מצטברות כי בחברה המודרנית כיום המתבגרים מגיעים לבשלות מינית בשלב מוקדם יותר. אנו מוצאים שהמחזור החודשי אצל בנות כיום מופיע גם בגילאים צעירים יותר מאשר 11-12 . עובדה זו חשובה לענייננו מאחר והיא בעלת השפעה על ההתנהגות החברתית של הבנות עצמן בהשוואה להתנהגותם החברתית של הבנים בגילאים המקבילים.

אפלטון  ( 347- 427 ) היווני היה הראשון שפיתח את תיאורית המבנה השכבתי של הנפש. הוא "חילק" את הנפש ל- 3 שכבות :


    • השכבה התחתונה מורכבת מ: דחפים,יצרים תשוקות (דומה ל"איד" של פרויד)
    • השכבה השנייה  היא "הרוח" המכילה את האומץ,כיבוש היצר,התמדה תוקפנות ואכזריות.
    • השכבה השלישית היא הנפש האמיתית,תמצית היקום, והיא הולכת ותופסת מקום ככל שהילד גדל וככל ששתי השכבות האחרות מבשילות, כלומר זהו תהליך של גדילה וצמיחה.

בספרו "רפובליקה" ( 387-360 לפנה"ס ) מתאר אפלטון את תפיסתו פילוסופית החינוכית וטוען כי התפתחות הנפש מתבצעת תחת השפעת הסביבה, וכי אצל הילד הצעיר אין ההגיון מפותח עדיין וכל מה שהוא קולט משאיר עליו רושם בל יימחה.

מוס (1989 ) מוסיף ואומר כי מחשבה הגיונית וביקורתית מתפתחת בעיקר בגיל ההתבגרות.

בימי הביניים התפתחה ההשקפה התיאולוגית לגבי הטבע האנושי,השקפה המתבססת על  רעיון "החטא הקדמון" (בראשית פרק ג' 6-7 ) המייחס את כל החטאים לחטאו של האדם הראשון. האדם נתפס כמי שיש לו נטיות פנימיות לחטא,כמי שרע מעיקרו ושהרוע שלו עלול להתחזק ככל שיגדל אם לא יסוכל על ידי משמעת חמורה.

רוסו (1780) לעומת זאת ,טען כי הילד הינו טוב מיסודו ורק הגבלות המבוגרים וחינוך לקוי הם שמשחיתים את נפשו ולכן יש להניח לטבע לעשות את שלו ולאפשר לילד להתפתח בצורה טיבעית  בהתאם לדחפיו ולהתעניינותו (עד גיל 12 לערך) ובכך יגדל להיות מבוגר טוב יותר (מוס, 1989).

סטנלי הול (1884 - 1924 ) היה ראשון הפסיכולוגים שפיתח את תיאורית גיל ההתבגרות ( הפסיכולוגיה הביוגנטית של גיל ההתבגרות) תוך שימוש בשיטות מדעיות וחיבר בין גישות פילוסופיות מן העבר לגישות אמפיריות של היום.

הול הניח שהתפתחות הילד מתרחשת באמצעות גורמים פיסיולוגים הנקבעים על ידי תורשה ושכוחות הבשלה פנימיים הם השולטים העיקריים בהכוונת ההתפתחות,הצמיחה וההתנהגות. הוא ייחס חשיבות מועטה להשפעת כוחות סביבתיים. בהשראת קומניוס ורוסו חילק הול את תקופת ההתפתחות האנושית לארבעה שלבים :


    • שלב הינקות : לידה - 4 ש'
    • שלב הילדות: 4 - 8 ש'
    • שלב הנערות: 8 - 12 ש' (כיום שלב זה נקרא: "טרום התבגרות" )
    • שלב ההתבגרות: 12 - 25 ש'

את שלב ההתבגרות מכנה הול כשלב של "סערות ומתח", שלב של מעבר ותסיסה, שלב של תנודות ריגשיות בין מגמות סותרות ומצבי רוח משתנים,שלב של יוהרה,שחצנות ואנוכיות כמו גם שיפלות רוח,פגיעות וביישנות. וכהגדרתו: שרידים של ילדות אנושית חסרת מעצורים מתערבבים באלטרואיזם אידאליסטי הולך וגובר.

פרויד (1856 - 1939 ) האמין שכל האירועים הפסיכולוגים נקשרים לאנרגיה,דחף ואינסטינקטים המבוססים על מאפיינים ביולוגים של הגוף. הוא טען שבני האדם במידה רבה אינם הגיוניים והם מושפעים ע"י מניעים תת הכרתיים חבויים ואפלים שלעיתים קרובות אין הם מודעים להם כלל.  במודל המבני שלו מחלק פרויד את הנפש לשלוש שכבות :


    • האיד - נשלט ע"י עיקרון העונג ומספק לנפש את האנרגיה הפסיכולוגית שלה וכן דחפים ומניעים לפעולה
    • האגו - תפקידו לפשר בין העולם הפנימי (האיד) לבין דרישות העולם החיצוני האובייקטיבי ויש לו תפקיד של ביקורת מציאות כאשר הוא לוקח בחשבון תוצאות קצרות טווח וארוכות טווח.
    • הסופר אגו -  שמתפתח בתקופת החביון (טרום בגרות) מייצג את המרכיב החברתי מוסרי באישיות,הוא מייצג אידאל יותר מאשר מציאות,הקוד המוסרי המופנם של הפרט מתפתח מתוך תהליך הזדהותו עם הוריו ועם הסטנדרטים שלהם לגבי  טוב - רע .   התפתחות הסופר אגו מגיעה לשיאה בראשית גיל ההתבגרות הפיסית,כאשר אמצעים של שליטה עצמית מתחילים להחליף את השליטה דרך שכר ועונש של ההורים.

על פי אריקסון (1950) ההתבגרות מאופיינת בתקופת חיים בה האדם מגבש לעצמו תחושת זהות אישית,הוא לומד להעריך את כוחותיו וחולשותיו ולהחליט כיצד ברצונו לטפל בהם, הוא מתחבט בשאלות כגון: מאין אני בא ומה אני רוצה להיות.  תהליך זה של חיפוש זהות אישית, מתבצע ללא עזרת הדור המבוגר,הן בגלל חוסר יכולת וחוסר הבנה ותקשורת עם הנער והן בגלל המתבגר עצמו שדוחה את עזרת המבוגר בטענה לחוסר התאמה לרצונותיו/צרכיו.

אדד (1989) מוסיף ואומר שתחושת הספק ואי הוודאות של המתבגר שגורמת לו לפעול בחוצפה וחוסר בושה הינה  תולדה של הזיכרון הכימי האגור בו ברישום מולקולרי. תגובתו הצינית של המתבגר אינה מנטרלת רישום זה ואין בתגובתו כי אם לייצג את המצוי בו ולכן הוא ישוב וינהג בציניות ובחוצפה גם בעתיד. אולם מאחר והדינאמיות והאקטיביות הכוללים הפרת נורמות הינם שלבים בחיפוש ועיצוב הזהות העצמית של המתבגר, הרי ככל שתתפתח תחושת הזהות של המתבגר תשתלט עליו הרגיעה. מעורבותו של המתבגר במעשיהם וחוויותיהם של בני גילו מסייעת לו לעצב את עצמו,וכן לקחת על עצמו תפקידים שבאמצעותם יתגלה כישרונו.

הדרך הנוחה לרכישת זהות עצמית היא דרך דמות משמעותית, לכן עשוי המתבגר להיות מעורב באופן כפייתי בפעילות עם בני גילו  כשהוא נעזר לצורך כך במשוב החברתי שהוא מקבל מהם.

מרתון הפיטפוט ושיחות הטלפון כמו גם השימוש המוגבר במיסרונים (בטלפון הסלולרי) וברשתות החברתיות (במחשב) מספקים למתבגר את המשוב הדרוש לו.

תחושת השייכות שמספקת קבוצת הגיל, תישאר חזקה ותאופיין ב "שיבטיות" רבה ובחוסר סובלנות כלפי "האחר". שבטיות זו תאופיין בסגנון דיבור,תנועות,לבוש ואף עיצוב שיער והם מוסברים ע"י אריקסון כ "הגנה הכרחית" כנגד הסכנות של חוסר גיבוש זהות עצמית ונישארות עד להשגת הזהות העצמית.

על פי בלוס (1962) תקופת החביון היא שלב מכין לקראת שלב ההתבגרות ושלב גיבוש ה "אני",זהו שלב שמוביל בדרך כלל להתנהגות סוטה לאורך תקופת גיל החביון בה ממשיך הגוף לצמוח באופן סדיר,עקב כך מתאפשרת ניידות וחופש תנועה ומתקיימת "השתלטות" גוברת על הסביבה. בשלב זה פוחת השימוש בגוף כמכשיר הבעה והכושר המילולי הגובר יוצר הפרדה בין הביטוי המילולי לפעילות מוטורית.

קורט לוין (1890 - 1947 ) מאפיין את תקופת ההתבגרות כתקופה של מעבר שבה חייב המתבגר לשנות את קבוצת ההשתייכות שלו. הן לילד והן למבוגר נהירה קבוצת ההשתייכות שלהם, לעומתם,למתבגר השייך בחלקו לקבוצת הילדים ובחלקו לקבוצת המבוגרים ללא שייכות לאף אחת מהקבוצות,זהו מצב ביניים בו המתבגר מכונה ע"י לוין: "איש שוליים", המתבגר כבר יצא מקבוצת הילדים ואינו רוצה עוד להיחשב כילד אולם הוא אינו מוכן עדיין לשאת באחריות של קבוצת המבוגרים.לוין (1939) טוען שמצב זה של אי השתייכות לקבוצה זו או אחרת יוצרת מתחים חברתיים בין המתבגר לבין קבוצות אחרות והבעיות הניצבות בפניו הן פנימיות ומאופיינות בחוסר יציבות,אי בטחון ושינאה עצמית.

רוג'ר ברקר (1953) הרחיב את התיאוריה של לוין, לטענתו, גורם חשוב בהתפתחות ההתבגרות הוא - ההרחבה, המובחנות וההמשגה של מימד הזמן.

הילד הצעיר חי בעיקר בהווה, כאן ועכשיו, העבר והעתיד כוללים רק כמה ימים או שבועות ויש להם השפעה מצומצמת על התנהגותו.בתקופת התבגרותו, מפתח הילד מושג של זמן שהופך את העבר למשמעותי ומתייחס גם אל העתיד שנעשה משמעותי לגביו, הוא מתחיל ליצור תוכנית חיים ולהציב לעצמו מטרות.

ארנולד גזל ( 1880 - 1961 ) בספרו  "נעורים: השנים שבין עשר לשש עשרה" (גזל,אילג ואיימס 1956 ) מגדיר ומאפיין את הגילאים:

בן עשר : שרוי במצב של איזון,מקבל בנחת את החיים ואת העולם,אוהב את ביתו,מכיר בסמכויות,ממושמע. הוא קשור לחבריו ושותף לפעילויות חברתיות,בד"כ חד מיניות,גיל זה מסיים את שלב הילדות ומתחיל תהליך ההתבגרות.

בן אחת עשרה : תחילת שלב ההתבגרות,מאופיין בשינויים פיסיולוגים והדבר מתבטא בשינויים במצב הרוח,כעס והתלהבות-מריבות עם האחים והחברים ומרד כנגד ההורים.

בן השתיים עשרה : נעשה רגוע,הגיוני יותר,האנרגיות חיוניות ונלהבות יותר מאשר שליליות ומאופקות, ישנה מידה מסויימת של אי תלות בהורים וניכרת השפעה גדולה של חבריו בני גילו.

בן השלוש עשרה : מתכנס בתוך עצמו,נעשה ביקורתי כלפי עצמו ומצפוני יותר,יש להם פחות חברים מאשר לבני השתים עשרה אולם יש להם יותר מהמשותף.

בן הארבע עשרה: ישנה מגמה הפוכה, מהתכנסות לאקסטרברסיה,תקופה המאופיינת במרץ,חיוניות והתרחבות.

בגלל קוצר היריעה,נדלג על פיאז'ה (1896 - 1980 ) ועל קוהלברג (1964 ) וגם על אלקינד (1967) אולם אי אפשר לסיים את החלק הזה ללא בנדורה (1925) וחבריו, שבמסגרת עבודתם על פיתוח מודל הלמידה החברתית צפו פעמים מספר בתופעה לה הם קראו "מודלינג" (לקיחת דוגמא ).

בנדורה,רוס ורוס (1963 ) הוכיחו שילדים הצופים בהתנהגות תוקפנית קיצונית מגבירים את תגובותיהם התוקפניות באופן  מובהק. ככל שהילדים גדלים,הם  נוטים לחקות מודלים שונים בסביבה החברתית שלהם. קבוצת השווים מהווה עבור המתבגר מודל רב השפעה וחלק מהבעיות של גיל ההתבגרות הן תוצאה של אימוץ דגם ההתנהגות של הקבוצה ע"י היחיד,למרות שהקבוצה עלולה להיות לא יותר משכילה,חכמה או נבונה מהיחיד.

במאמרו "העשור הסוער: עובדה או אשליה" מטיל בנדורה (1964) ספק בהנחה של תיאורית השלבים וטוען שמאפיינים אלו אופיינים ליחידים ולא לקבוצות גיל. לטענתו, רק 10% מהמתבגרים סוטים מההתנהגות הנורמלית והמיתוס שהתנהגות פרועה היא ההיבט הנורמלי של גיל ההתבגרות, שייך יותר לציפיה חברתית ולייצוג של בני העשרה באמצעי התקשורת השונים .

תיאורית הלמידה החברתית מבחינה בין רכישתו של דפוס תגובה בכוח לבין ביצועו הלכה למעשה,הרכישה של דפוסי תגובה בכוח היא פונקציה של צפייה בהתנהגות הזולת והיא תלויה במשתנים חברתיים,בקליטה החושית ובאופרציות קוגנטיביות.

תיגבור עצמי פירושו שהילד מפצה עצמו על עבודה או פעילות הנחשבים לאיכותיים,מכאן שאם הילד ישקיע בביצוע של מטלה מסויימת ויקבל תגובה התואמת את ציפיותיו הוא יקבל תחושה של סיפוק וגאווה (שכר) ולפיכך ישנה סבירות שימשיך לעשות אותו הדבר שוב ושוב.

במחקרם "תוקפנות המתבגר" (1959) מוצאים בנדורה וולטרס שהילד לומד להתאים עצמו לדפוסי החברה ע"י למידה ואיכות המגעים האישיים שלו עם הוריו ועל קיומם של מיני שכר ועונש כמו גם הערכה ותשומת לב. מתוך מחקרם עולה כי רמת התוקפנות האנטי חברתית של הילד עולה ככל שמופרעת התלות של הילד בהוריו.

תקשורת,תת תרבות ואינטרנט:

תקשורת משמעותה העברת מידע בין שני משתתפים או יותר,מודל "שאנון- וויבר" מחלק את האקט התיקשורתי ל שישה חלקים :


    • מקור המידע-בורר את המסר מתוך הנושא עצמו ומתאים אותה לסיטואציה תקשורתית.
    • קידום המסר - תרגום הרעיון לסימנים
    • כלי הממסר
    • המקבל
    • פיענוח - תרגום המסר לרעיון
    • היעד - לאן המסר אמור להגיע

(ויקיפדיה ,תקשורת - 2010 )

האבולוציה של השפה משולבת באבולוציה של האדם ובהתפתחות התרבות ואיפשרה את שיכלול התקשורת בין בני האדם ולא פחות מכך את כישורי ההכרה והתובנה. רוב השפות האנושיות כוללות סימנים קוליים אולם לחלק מהשפות האנושיות ישנה מערכת סימנים המאפשרת תקשורת חזותית  (ויקיפדיה ,שפות- 2010 ).

בספרו "הלשון העברית בדרכי התפתחותה" אומר חומסקי (1967) "...גם בימינו משמשת הלשון אצל ילדים , בעיקר, מוצא לפורקן רגשותיהם, ופחות מכן כלי לנסח ולהביע מחשבותיהם.כידוע אצל ילדים ואולי גם אצל אנשים פרימיטיביים,מחשבה ודיבור מצורפים זו בזה. סוף מחשבה בדיבור תחילה. ....על ידי הלשון מתלכדים כל חלקי הקבוצה לחטיבה אחת ואחידה, והלשון היא המעצבת את דמותה של הקבוצה והקובעת את ייחודה.....הכוונה שבמילים מבוססת על חוויות והסכמים שבין קהל הדוברים בלשון זו.....יתר על כן,גם אותה המילה במערכת תרבותית או אידיאולוגית אחרת פושטת את משמעותה העיקרית ולובשת משמעות אחרת."

ציפורי-בקנשטיין (1996) כותבת שיש שני סוגי אנשים: אלו שמאמינים שגורלם נתון בידיהם והם יכולים לעשות ולפעול לשינוי מצבם ( בעלי "מוקד שליטה פנימי") ואנשים שאינם מאמינים שהם מסוגלים לשנות את מצבם (בעלי "מוקד שליטה חיצוני") , מהלך חייהם של אלו נקבע פעמים רבות על ידי אנשים אחרים בעלי "מוקד שליטה פנימי". שליטה מתרחשת רק כאשר יש לצד אחד משהו שהצד האחר מאוד רוצה או צריך, כגון: גילויי חיבה,הפגנת אהבה,תשומת לב, תמיכה וכד'.  אולם השליטה יכולה להיות ממכרת כאשר "השליט" אינו רוצה או אינו יכול להפסיק.

ליויט (1979) כותב בספרו "פסיכולוגיה מינהלית" שבאדם הבוגר קיים רצף של רגשות הנעים בין שני מצבים קיצוניים, בצד אחד מערכת צרכים חברתיים,של תלות,השתייכות ובצד שני מערכת אנוכית של "אני" של אי תלות באחרים ומכאן מתפתחת השליטה באחרים.

צרכים חברתיים-תלות והשתייכות ------------------------------------צרכים של אי-תלות,שליטה באחרים

תת תרבות - היא קבוצה החולקת עם התרבות הכללית את מרבית הערכים שלה אולם יחד עם זאת נבדלת ממנה בסמלים ובפריטים היחודיים רק לה  (ויקיפדיה ,תת תרבות- 2010 ).

צביה ולדן (ידיעות אחרונות 27/8/10 ) : "יש לנו הזדמנות נדירה לראות איך נוצר דיאלקט, לנגד עיננו נוצרת שפה וזה מאוד מיוחד,כי זו שפה שטובה רק למי שמשתמש בה...חלק מהמהפכה זה לכתוב כמו שמדברים,ובכל מקרה זה מתאים רק לגיל מסויים".

נועה,בת 13 , מכפילה את האותיות בכל מילה,כותבת בקצרנות עולה בטור הנדסי. (ידיעות אחרונות 27/8/10 )

השימוש במחשב ובאינטרנט עולה מדי שנה וכיום,כ- 90% מבתי האב בישראל מחוברים לאינטרנט (הלמ"ס 2010 ) אולם למרות זאת, כ 30% מההורים לילדים בגילאי 6 - 17 אינם משתמשים במחשב או באינטרנט , מה שמעיד על היעדר פיקוח הורי על השימוש של הילד במחשב. חדירת הטלפונים הסלולריים המתקדמים ( Smart phones ) המאפשרים שימוש באינטרנט דרך הטלפון הסלולרי הגדילה את השימוש של בני הנוער ברשתות החברתיות כגון : פייס בוק  (facebook ) וטוויטר  (twitter ) מכל מקום ובכל זמן.

המסך הקטן של הטלפון ,אפשרות הכתיבה האיטית יחסית והחיים בתרבות של "קליפים"  "הכריחו" את בני הנוער ליצור שפה משלהם לשימוש בטלפונים הניידים,שפה זו מורכבת ממשפטים קצרים,מלים מחוברות / או חלקיות ושימוש בסמלילים כדי להביע רעיונות ומסרים המובנים לצד המקבל .שפה זו היא לעיתים אלימה,גסה ובוטה ,היא אינה נגישה לאחרים ולעיתים אינה מובנת למבוגר הצופה בה ובכך תורמת להדרה של המבוגר מעולם הילדים / בני הנוער .

לדוגמא (ידיעות אחרונות 27/8/10 ):

שקסיות / שמקסיות : סקסיות

כע / כה : כן

את ניפטרתתתת: את מתה.

זנבלה : זבל שהיא נבלה

צ'חלה : פרחה

שמעקוסון : שמעקסי וכוסון ביחד

בס'ר : בסדר

צכים : צריכים

 

אנו רגילים שתופעות חברתיות שונות צומחות "מלמטה" מבני המעמד הנמוך , עקב לחצים שונים. כאן מתרחשת תופעה הפוכה, המחיר הגבוה של מכשירי הטלפון הסלולרי המתקדמים ושל המחשבים הניידים, והעלויות הגבוהות יחסית של השימוש באינטרנט בישראל גרמו לכך שהשימוש המוגבר בתקשורת בין בני הנוער באמצעות הרשתות החברתיות החל דווקא אצל בני מעמד הביניים והגבוה ולאט לאט חילחל כלפי מטה.

רוב המשתמשים בשפה החדשה הן משתמשות, בגילאים אלו הבנות בדרך כלל בוגרות יותר מהבנים,דעתניות יותר ופתוחות יותר לשתף אחרות (בנות גילן) במעשיהן בכל רגע נתון.

"...הן לא מסננות תגובות,הן אמיתיות,אותנטיות. הן מתחברות בקלות בזכות ה "פייסבוק"...אי אפשר לקיים איתן דיון,כל שיחה נגמרתבתשובה בת מילה אחת,אין להן כח ליותר מזה,הן לא מתעמקות ומשנות את דעתן כל שני וחמישי,הרגשתי שהרבה פעמים הן נלחמות סתם בשביל הכייף" (בנטוב-לן,ידיעות אחרונות 27/8/10 )

"הפייס בוק נהיה חלק מהיום יום שלנו ...המפגש הבלתי אמצעי מונע מבוכה ואנשים מדברים בצורה חופשית יותר." מהצד השני ,מודה מורה : "אין לי מושג מה קורה שם.אין לי פרופיל ואני לא נכנס אף פעם." (דפנה הוכמן, חשופים ברשת, ידיעות טבריה 4.3.2011 )

 

סיכום ודיון:

הרשתות החברתיות באינטרנט ובראשן ה"פייס בוק" ( facebook ) מאפשרות לבני הנוער לקיים לעצמם עולם שלם הסגור בפני רוב המבוגרים. עולם, המבוסס על שפה ייחודית השזורה בחוויות שאינן חלק מעולמם של המבוגרים הסובבים אותם.

בני הנוער, העושים שימוש באותן רשתות חברתיות, אינם מתמקדים רק בהעברת מידע או בחילופי חוויות אלא הדבר משמש אותם גם להנעת חבריהם על מנת להוציא אל הפועל רעיונות כאלו ואחרים. בני הנוער "למדו" מהר מאוד את עוצמתה של הרשת החברתית, וכך, מסר קצר - קליק אחד וכל המכותבים מקבלים את ההודעה באותו זמן.

עבודה זו התמקדה בגיל ההתבגרות, שכיום "ירד" לגילאי 10 - 13 ,זהו גיל של בנייה וחיפוש זהות אישית, התנסות, המבוסס על מילוי צרכיהם האישיים של כל נער ונערה (הצורך לשלוט מול הצורך בחיבה, אהבה, מקובלות וכד' ).

המעורבות במעשיהם וחוויותיהם של בני גילו מסייעת למתבגר לגלות את עצמו כמו גם על ידי לקיחת תפקידים שונים באמצעותם יתגלה כישרונו.

ה"פייס בוק" (כדוגמא) הוא  הכלי המושלם שמסייע לנער/ה  אשר באמצעות הודעות קצרות ניתן להביע מגוון רב של רגשות, כמו גם להניע את חבריך לעשות מעשה, חיובי כשלילי. הנסיון מראה שכאשר רוצים לגייס בני נוער למטרה כלשהי: יום הולדת, מסיבה, הפגנה, חרם על ילד אחר, מעשה ונדליסטי וכד' , אין כמו התקשורת "הפרטית" שברשת החברתית.

?     עקב חיסיון ושמירה על זכויות הפרט לא ניתן להציג דוגמאות מתוך עבודת המשטרה בתחום.

ונישאלת השאלה......האם ילד,שבשלב הזה של טרום ההתבגרות ושל חיפוש זהות, משתמש בשפה אלימה ובוטה כדי להניע את חבריו לביצוע מעשה כלשהו, ימשיך בכך גם כאשר יתבגר ויתחיל לפלס דרכו בחיים?

עבודה זו מראה שככל שהנער יגדל ויתבגר,יגבש את זהותו העצמית, יסגל לעצמו שליטה בתפקידים בהם הוא מוכשר או אז הוא יירגע,יגבר בטחונו העצמי וכן מקומו בחברה יובטח, לפי כך, הצורך להשתמש בשפה אלימה וכוחנית יתייתר מעצמו.

בגלל ההיסטוריה הקצרה של השימוש במחשב וברשתות החברתיות (הפייסבוק נוסד ב 2004 והטוויטר ב 2006 ) אין  מספיק נסיון וידע נצבר  אולם אם נסתמך על התורה [ "מה שהיה הוא שיהיה" ] ועל התאוריות שהובאו בתחילת העבודה, ניתן להניח שמתבגרים אשר גדלו בבתים בעלי מוסר הורי ופיקוח חברתי  יעיל, יתמתנו עם הזמן ויחזרו למסלול הערכים החברתי הנורמטיבי. כמו בכל חברה ניתן לצפות גם לאחוזים מסוימים בקרב בני הנוער שיסטו מהנורמה אולם אין לזה קשר סיבתי מובהק  להתפתחות המדיה והמחשב. במקרה זה המחשב והטלפון הם כלים שמאפשרים לנוער לתקשר בדרך שונה ממה שהיה עד כה, אולי נאפיינם כטריגר להתפתחות של התנהגות לא נורמטיבית, אולם עדיין לא הגענו למצב בו רוב בני הנוער בגיל הקריטי של טרום ההתבגרות יהיה חסום לגמרי בפני הנורמות החברתיות המועברות אליהם מההורים או מהסביבה הבוגרת המקיפה אותם. לבסוף נחזור לקרקע המכינה החיובית של אדד (אדד,2001) , ולתיאוריות העוסקות בגיל ההתבגרות, המחזקים את הטענה כי בית חם, אוהב, המספק חום, הגנה ובטחון לילדיו יהווה בסיס מגן ועשוי למנוע הידרדרותו של הילד גם אם הסביבה בעייתית (מוס,1989).

מתוך אתר מאמרים

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008