יום ש' 20/10/2018 | 11:39
 
 
 
 
 > למידה עצמית בבית

לומדים המצליחים בבגרות הם לומדים המפזרים עבודתם לאורך זמן, ולא דוחסים את כל כמות החומר שיש ללמוד לזמן קצר.

ככל שתתחילו ללמוד מוקדם יותר, כך תכירו את עצמכם טוב יותר כלומדים, ותאמצו יותר מהר את הרגלי הלמידה המתאימים לכם.

לומדים מצליחים הם לומדים המגלים אחריות. הם יודעים שהאחריות להצלחתם היא שלהם, והם מאמינים ביכולתם להצליח גם ברגעים חלשים. הם לומדים שיודעים לוותר גם על חוויות נעימות לטובת הלימודים, ומקדישים את מירב זמנם לחזרה על חומר הלימוד.

למידה נכונה, היא למידה המתוכננת היטב:
באמצעות ניהול יעיל של הזמן שלכם אתם יוצרים לעצמכם מסגרת מסודרת להתנהלות סביב הלימודים, ובכך מפחיתים את הדאגה שלכם מהמבחן המתקרב, ומאפשרים לכם להתמקד טוב יותר בדברים החשובים לכם באמת.

שלב התכנון: בחירת יעדים לימודיים והצבתם בלוח זמנים (לו"ז)

בניית לו"ז ותכניות עבודה אינה דורשת זמן רב. אין סיבה לא להקדיש את הדקות המעטות כדי לבנות את הלו"ז ולשבץ בתוכו את הפעילויות השונות. כדאי לבחור בלו"ז יומי או שבועי, וכן ליצור טבלת תכנון חודשי או סמסטריאלי.

  1. הכינו רשימה: רשמו את היעדים הקשורים בלימודיכם באופן ישיר,  ובמקביל הכינו רשימה של "הדברים שאני רוצה לעשות". הכינו לוח זמנים בצורת טבלה וסמנו עליה את היעדים שעליכם להשיג עד סוף תקופת הבחינות. תלו אותה במקום בולט בחדרכם.
    מתוך הרשימה הכללית תוכלו לגזור רשימת-יעדים מפורטת לשבועיים הקרובים לפחות.
    שמרו רשימה זו בהישג-יד: על דף נייר, כרטסת או ביומן האלקטרוני, ודאגו לעדכן את הרשימה כל הזמן. רשימת היעדים היא מפת-הדרכים שלכם שמראה כיצד להגיע אל המטרה.

    אם יש לכם יעד לימודי מורכב: עבודה גדולה, פרוייקט, מבחן על חומר רב: פצלו אותו לסדרה של תת-פעילויות. כל תת-פעילות צריכה להיות בהיקף שניתן לסיים בפרק זמן של עד שעה וחצי (כולל הפסקה קלה). אם קשה לכם להתרכז, חלקו את הפעילות לתת-פעילויות של חצי שעה כל אחת, אבל לא פחות.
  2. סדר עדיפויות: מיינו את הפעילויות שרשמתם על פי מידת החשיבות והדחיפות
    פעולות חשובות: מקדמות אתכם לקראת השגת המטרה.
    פעילות חשובה דורשת השקעת מאמץ שכלי או יצירתי. יש לתכנן מראש את אופן הביצוע של פעילות חשובה, לבצע אותה ברמה האיכותית הגבוהה ביותר האפשרית.
    פעולות דחופות: הביצוע צריך להסתיים במועד מוגדר: מועדים להגשת עבודות ומועדי מבחנים. ציינו ליד כל פעילות (או תת-פעילות) האם היא פעילות חשובה או דחופה. דרגו את הפעילויות האלו על פי מידת הדחיפות: פעילות יכולה להיות חשובה אבל לא דחופה, או חשובה אבל דחופה.
     זכרו לשבץ בלו"ז השבועי והיומי שלכם פעילויות שאינן קשורות בלימודים, ויש להן תאריך-יעד. אל תתעלמו מהן ואל תדחו אותן מעבר למותר. הן עלולות להפוך לפעילויות חירום.
    פעילויות דחופות ניתן למיין ולדרג לפי מועד ביצוען: (אפשר להשתמש בצבעים שונים כדי לסמנן)
    - דברים שצריך לבצע עד סוף היום
    - דברים שצריך לבצע בתוך יומיים
    - דברים שצריך לבצע עד סוף השבוע
    - דברים שאפשר לדחות עד סוף החודש
    חשבו את משך זמן הביצוע של כל פעילות, והוסיפו עוד 50% לפרק הזמן המשוער בשל תקלות והפרעות בלתי נמנעות. (למשל, אם אתם סבורים שפעילות מסוג מסוים תארך שעתיים, הקציבו לה שלוש שעות). הערכת משך הזמן שנדרש כדי לבצע פעילות מסוימת היא משהו שנלמד מהניסיון ונרכש עם הזמן.
    לימדו לוותר על פעולות שאינן כלולות בסדר העדיפויות שקבעתם.
  3. משבצות זמן:
    הכניסו ללו"ז את כל המשימות שמתבצעות במועדים קבועים: שעות שאתם נמצאים בבית הספר, שעות שאתם פעילות אחרי בית הספר, התחייבויות משפחתיות וכדומה.
    הכניסו ללו"ז משבצות זמן המוקדשות ללמידה עצמית- הזמן שאתם מתכננים ללמוד לבד בבית מחוץ לבית הספר- כל משבצת צריכה להיות לפחות של שתי שעות. השתדלו להפוך את משבצות-הזמן האלו לחלק קבוע מן הלו"ז שלכם.
    צבעו את הפעילויות על פי סוג הפעילות: לימודים, עבודה, חברה, משפחה

*הציבו יעדים יומיים לגבי חומר שאתם צריכים ללמוד בעל-פה. וערכו חזרה כללית כל כמה ימים.

שבצו את הפעילות (או תת-הפעילות) שנמצאת בראש הרשימה שהכנתם ומוגדרת כחשובה ודחופה ביותר. הקציבו לה את הזמן שאתם צריכים כדי לסיים לבצעה באיכות הגבוהה ביותר האפשרית מבחינתכם.
שבצו את שאר הפעילויות על פי החשיבות והדחיפות, אבל גם על פי מידת הקושי וההתעניינות שלכם בנושא. אל תזניחו את הנושאים הקשים והמשעממים. לא כדאי לחפף בביצוע פעילויות בלתי נעימות, כדי שלא יהיה צורך לבצע אותן שוב ושוב

המלצות לאופן שיבוץ המטלות בלו"ז:

  • דעו את עצמכם: זהו את זמן השיא שלכם- זהו הזמן בו אתם הכי ערניים ומוכנים ללמוד, והשתדלו לארגן את הלו"ז כך שהלמידה שלכם תהיה בזמן זה. אל תבזבזו את השעות הפוריות שלכם על שינון ותרגול- הקדישו אותן לפעילויות הדורשות חשיבה מקורית והשקעת מאמץ שכלי. אל תשבצו פעילויות חובה ושגרה ב"שעות הפוריות" שלכם.
  • גוונו את נושאי הלימוד ואת סוגי הפעילות שאתם מבצעים בתוך משבצת זמן אחת: הקדישו לפעילות מסוג אחד במשך 50-30 דקות, עשו הפסקה קלה למשך לא יותר מ10 דקות, ועברו לנושא לימודי אחר ולסוג פעילות שונה. בתוך משבצת זמן של 3שעות ניתן להכניס עד 3 פעילויות.
  • אל תכנעו לספונטני ולבלתי צפוי להשתלט על שעות הלמידה העצמית שלכם. אם אתם נאלצים לעשות משהו בלתי צפוי במשבצת-הזמן שנקבעה ללמידה, הגדירו מראש מתי תשלימו את הלמידה, ורשמו ביומן את משבצת הזמן החדשה.
  • שמרו על איזון: מומלץ שלא ליצור לוח זמנים קשיח מדי, אפשרו גמישות סביב המטרות שקבעתם. אל תציבו לעצמכם יעדים שקשה להשיג.
  • הימנעו מיצירת משבצות-זמן גדולות של לימוד מרוכז ("מרתון"). דאגו לקחת הפסקה ארוכה, במידה ותכננתם ללמוד במשך ארבע שעות רצופות. בהפסקה אפשר לבצע פעילות מתוך רשימת "הדברים שאני רוצה לעשות" באופן מבוקר תחת הזמן שהוגדר. כך תחזרו ללמוד רעננים ורגועים.


המלצות להתנהלות נכונה סביב הלו"ז שיצרתם:

  • בצעו כל מטלה ברגע המוקדם ביותר שניתן.
  • קבעו מועד קבוע, אחת לשבוע לשם שיבוץ הפעילויות שברשימת-היעדים בתוך משבצות הזמן.
  • בכל יום, לפני לכתכם לישון או בסוף יום הלימודים, התבוננו בלו"ז ותכננו את פעילויות הלמידה שלכם ליום המחרת. ניהול הזמן היומי על פי הלו"ז דורש משמעת עצמית ושליטה עצמית, עד אשר ההתנהגויות החדשות הופכות להרגל יומיומי.
  • בדקו את הלו"ז שלכם לפחות אחת ליומיים: האם אתם עומדים בו? האם צריך לשנות את סולם העדיפויות? לאן הלך הזמן שלא נוצל כמתוכנן?

הכנות לקראת הלמידה

ארגנו את סביבת הלימודים שלכם:

  1. נקו את השולחן מכל דבר שאינו קשור לפעילות שאתם מתכוננים לבצע.
  2. הכינו מראש את כל הציוד הדרוש ללמידה: ספרים, סיכומים, מחשב, כלי כתיבה –בהישג יד.
  3. כבו טלפון, טלוויזיה. אם אינכם זקוקים למחשב, סגרו אותו, וודאו שבני משפחה או חברים לא יטרידו אתכם. בקיצור – סלקו כל דבר שיפריע לכם להתרכז בביצוע המשימה.    
  4. אם אתם לומדים עם חברים, וודאו מראש שהם מגיעים לפגישה מוכנים עם הציוד שלהם.

אם אינכם מצליחים לבצע את הפעילויות שתכננתם בלו"ז היומי והשבועי שהכנתם מראש, הכינו לו"ז נוסף, ובמשך שבוע רשמו בכל יום לאן הלך הזמן: מה עשיתם במשך היום וכמה זמן הקדשתם לכל פעילות. לאחר מכן השוו את הלו"ז שתכננתם לעצמכם מראש עם הלו"ז שהתרחש במציאות:

ממה נבעו הפערים?

האם חשבתם שפעילות מסוימת תארך פחות זמן ממה שנדרש?
האם הקדשתם יותר מדי זמן לפעילות לא לימודית שניתן היה לבצע בפחות זמן?

האם עשיתם דברים מיותרים לחלוטין?

האם נכנעתם ללחצים חברתיים ומשפחתיים?

האם היו אירועים בלתי צפויים אשר שיבשו את התכנון שלכם?
האם הם באמת היו בלתי צפויים או שניתן היה לחזות אותם מראש ולשלב אותם מלכתחילה

דחיינות

דחיית פעילויות פוגעת בעיקר בפעילויות חשובות אבל לא דחופות שאין להן תאריך-יעד או שהתאריך רחוק, כמו הגשת עבודה, הכנת פרויקט או ללמוד לקראת מבחן שיתקיים בעוד למעלה משבועיים.

מדובר בהרגל נרכש המבוסס על התנהגות אימפולסיבית. ניתן להחליף את הדחיינות בהרגלים חדשים.

דחיינות היא נוסחה בדוקה לביצוע משימות ברגע האחרון באיכות ירודה ועקב כך לפגיעה בביטחון העצמי.

דחיינות אינה מותירה לכם זמן פנוי כדי להתמודד עם הבלתי צפוי. דחיינות כרונית פוגעת בדימוי שלכם בעיני אחרים: האם אתם מכירים דחיינים כרוניים? מה אתם חושבים עליהם?

בדקו את עצמכם. באיזו תדירות אתם:

  • שוכחים דברים שצריך לבצע?
  • מאחרים ללימודים?
  • מגישים עבודות לאחר המועד?
  • מבצעים דברים בצורה רשלנית שמחייבת אתכם לחזור ולעשות אותם שוב?
  • מתחילים משימות מרובי-שלבים אבל נוטשים אותן באמצע הדרך?


עצרו, וחשבו בכל פעם שאתם מחליטים לדחות פעילות לימודית קשה ו/או משעממת: מה גורם לכם לדחות את ביצוע המשימה? מהם הרגלי-הדחיינות שלכם? זהו את עצמכם בתוך הרשימה, ומצאו דרכים להתמודד עם החולשה שלכם:

  • פרפקציוניזם- השאיפה לשלמות
  • חלומות בהקיץ, ציפיות בלתי מציאותיות.
  • דאגות-יתר, חששות, חרדות מכישלון
  • פינוק – חוסר נכונות לבצע משימות בלתי נעימות; שכנוע עצמי שלא צריך/כדאי לבצע אותן.
  • התנגדות לסמכות, חוסר נכונות לציית
  • מכורים למשברים – דוחים דברים עד לרגע האחרון, ואז מבצעים את המשימה תחת לחץ.
  • חוסר כיוון – עסוקים כל הזמן ולמעשה לא עושים שום דבר
  • שאננות ובטחון מופרז- "מה כבר יכול לקרות"? "יהיה בסדר"!
  • החברים הטובים שקשה לומר להם "לא".


המלצה: הכינו רשימה של אנשים אשר גורמים לדחיינות שלכם. חשבו על דרכים שבהן אתם יכולים למנוע מהם לגרור אתכם לדחיינות.

תרגיל לפתרון דחיינות:

בחרו פעילות לימודית מסוימת מבין אלו שאתם דוחים כל הזמן.

חלקו אותה לתת-פעילויות והצמידו לכל תת-פעילות תאריך-יעד.
העמידו פנים שיש לכם פרק זמן מוגבל לבצעה, וערכו תחרות נגד השעון:

הקדישו לביצועה שלושים דקות בכל יום. כמה שתספיקו, תספיקו. למחרת, הקדישו לה שוב שלושים דקות, רצוי באותה שעה.
אם מדובר בפעילות קשה או משעממת, חשבו על התוצאות הנעימות שיתרחשו כתוצאה מהשלמת המשימה, על המטרה ארוכת הטווח שאליה אתם מתקרבים בעקבות ביצוע הפעילות.
דמיינו לעצמכם כמה טוב תרגישו כאשר תשלימו את המשימה ותוכלו לעשות דברים כפיים הרבה יותר.
תכננו כיצד תצ'פרו את עצמכם: הבטיחו לעצמכם משהו נעים או טעים לאחר ביצוע הפעילות- ועשו זאת!

אל תתלוננו שאין לכם זמן לבצע את הפעולות הלימודיות החשובות באמת -אתם שודדי-הזמן של עצמכם

שיטות להרוויח עוד זמן?

  1. בדקו כמה שעות ביום אתם מקדישים לביצוע פעילויות לא חשובות ולא דחופות: פעילויות שאם לא תבצעו אותן, לא ייגרם שום נזק בתהליך השגת המטרות. שאלו את עצמכם: "מה יקרה אם לא אבצע את הפעילות הזאת?" אם התשובה היא "שום דבר" –אולי אפשר לוותר עליה.
  2. העבירו את הטיפול בפעילויות חובה ושגרה למישהו אחר. אפשר לבקש עזרה מחברים או הורים.
  3. תכננו מראש סידורים, ביקורים וקניות כך שלא תצטרכו לחזור לאותו מקום יותר מפעם אחת.
  4. נצלו את הפסקות הקצרות במהלך הלמידה כדי לבצע פעילויות חובה ושגרה פשוטות שאינן דורשות הרבה זמן: לסדר את החדר; להחזיר חפצים למקומם הקבוע.
  5. קחו אתכם חומר קריאה וכלי כתיבה לכל מקום. הפכו שעה אבודה לשעת עבודה.
  6. כאשר מזדמנת לכם יחידת-זמן פנויה, נצלו אותה כדי לסיים מטלה שאינה דורשת ריכוז רב.
  7. אל תהיו פרפקציוניסטים! אל תשאפו לשלמות. אל תכפו על עצמכם משמעת עצמית בסגנון של "הכל או לא-כלום": בצעו את הפעילות ברמה המינימאלית הנדרשת כדי לא להסתבך.

לחץ!

וודאו שאינכם אלה אשר יוזמים היווצרות של מצבי לחץ ופעילויות חירום. אם אתם כאלה – בדקו את עצמכם: האם באמת אתם עובדים טוב יותר תחת לחץ? האם העבודה שאתם מגישים ברגע האחרון היא באיכות הגבוהה ביותר? האם היא משקפת את המיטב שבכם?

  • חשבו פעמיים לפני שאתם עושים טובות לכל מי שמבקש. למדו להגיד "לא!"
  • אל תתנדבו לפתור בעיות של מישהו אחר שמתעוררות באופן בלתי צפוי.
  • אל תזדרזו לבצע משימות שיקדמו את המטרות של מישהו אחר.
  • הבהירו לסובבים אתכם שלא ניתן להפריע לכם כשאתם עסוקים בלמידה.
  • שריינו בלו"ז זמן עבור אירועים בלתי צפויים.

  בלגן -
אנשים אינם יכולים לעבוד בצורה יעילה בסביבת-עבודה מבולגנת:
ניירת מיותרת או לא מאורגנת,  חדר לא מסודר, חפצים שאינם נמצאים במקומם וגן מחשב מלא זבל.
התמקדו על  שיפור המצב בתחום מוגדר אחד. חשבו על תחום מבולגן אחד בסביבתכם אשר אותו אפשר לסדר בלי השקעה של יותר מדי זמן ומאמץ. במשך שלושה ימים הקצו בכל יום כחצי שעה ושפרו את המצב. אחר כך עברו לתחום אחר.

איך לסדר?

  • הקצו זמן כדי לעבור על הדיסק הקשיח, למחוק קבצים שעבר זמנם ולארגן מחדש את הספריות. סרקו תמונות ומסמכים ואחסנו את המקור.
  • מצאו לכם שיטה לאחסון הניירת. שימו חפצים בקופסאות, הדביקו תווית על כל קופסה ואחסנו את הקופסאות במחסן או בארון.
  • פזרו סלי-ניירות סביב. הדבר יקל עליכם להשליך לזבל את הדברים המיותרים.
  • זהו חפצים מיותרים וציוד מקולקל שלא תתקנו והיפטרו מהם. אם קשה לכם לעשות זאת, היעזרו במישהו שאינו קשור רגשית לחפצים.

תרגול במתמטיקה:

  • חזרו ופתרו כמה שיותר תרגילים. הוכיחו מחדש את הנוסחאות.
  • עזבו תרגיל קשה לצורך רענון המחשבה, וחזרו אליו מאוחר יותר- לכל תרגיל יש פתרון.
  • זהו מה יותר טוב עבורכם: לקרוא את החומר התיאורטי לפני שאתם מתחילים לפתור תרגילים, או לחלופין - קודם כל לנסות לפתור את התרגילים בעצמכם ורק אחר כך לקרוא את הפתרון

מתוך אתר משרד החינוך

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008