יום א' 20/01/2019 | 20:54
 
 
 
 
 > מהכרת הארץ לאהבת מולדת

מאת: אלי שיש

מידת חיוניותו של "הטיול השנתי" למערכת החינוך עולה לדיון ציבורי, בכל פעם שמתרחשת
תקלה בטיול המסתיימת לצערנו באסון. קולות צורמים במיוחד נגד הטיול נשמעים באמצעי
התקשורת תוך "הסתערות גורפת" לביטולו. הנושא מחייב התייחסות לעומקם של דברים.
באיזו מידה "הטיול השנתי" חיוני ומשמעותי לתהליכים החינוכיים המתרחשים בבית הספר?
אל לנו להשאיר את השיח רק לרגעי המשבר ולהותיר את ההצעות הגורפות שנשמעות
כלפיו על רקע האירועים בלבד. הנושא חשוב מכדי לקיים בו דיון בליווי "רעשי רקע" וצורכי
רייטינג. אלה מעוותים את השיח ומשפיעים על תהליך הפקת הלקחים, קבלת ההחלטות
והמשמעויות הנגזרות מכך. מערכת החינוך מחויבת להשגת המטרות שהוצבו בפניה, כפי
שהוגדרו לה בחוק.
לא ניתן לקיים דיון על הטיולים במערכת החינוך בלי לדבר על חינוך לערכים, בלי להעלות
את נושא הזהות וההזדהות של התלמידים ומחויבותם לארץ, לעם ולמדינה. אם פעילויות
טיולים וסיורים משמעותיים בנופי הארץ - לא ! אזי, מה כן?
על הגורמים המקצועיים במערכת החינוך להתמודד עם האתגר, הן בהיבטי התוכן והתהליכים
החינוכיים, והן בהיבטי הבטיחות וביטחון התלמידים בפעילויות.
השאלה היא אפוא, האם ניתן לחנך את ילדינו להיות: "אדם אוהב אדם אוהב עמו ואוהב
ארצו, אזרח נאמן למדינת ישראל המכבד את מורשתו ואת זהותו התרבותית..."? )זו רק
אחת מתוך 11 מטרות החינוך(, אם הם לא יצאו אל הנוף הפתוח, אל אתרי ההתרחשות ויחוו
שם באופן בלתי אמצעי את הסיפורים והאירועים הקשורים בארץ?
בכינוס השנתי בהרצליה ) 2010 (, דווקא אז, העלה ראש הממשלה בנימין נתניהו לדיון את
נושא המורשת התרבותית.

"החינוך לידיעת קורות עמנו...להעמקת הקשר שלנו אחד לשני ולמקום הזה... הערובה
לקיומנו ... תלויה בראש וראשונה במטען הידע והרגש הלאומי שאנחנו מנחילים מהורים
לילדים, וכמדינה במערכת החינוך שלנו. היא תלויה בתרבות, היא תלויה בגיבורי תרבות,
היא תלויה ביכולת שלנו להסביר את צדקת הדרך, להמחיש את הזיקה שלנו לארץ. קודם
כל כלפי עצמנו ואחר כך כלפי אחרים...לחבר את קרקע הקיום שלנו דרך הרגליים. דרך
הרגליים. להכיר את הארץ, לטייל בארץ" 1...
אם אלה הם פני הדברים, השאלה העומדת היא: כיצד נמשיך להוביל לאורך המסלול בשבילי
המסע את תלמידינו "מהכרת הארץ לאהבת המולדת"?
מטרת חיבור זה היא להציע דרך פרקטית - כיצד לפעול לטיפוח האהבה ותחושת ההשתייכות
של התלמידים לארץ, לעם ולמדינת ישראל. קשה לראות כיצד תמומש אהבת הארץ ללא
חוויה אישית וקבוצתית, ללא הטיולים והסיורים במרחבי הנוף הפתוח. בכוונתי להציע כיווני
פעולה להשפעה על התהליך החינוכי-לימודי-חברתי-ערכי. התהליך יתחיל בין כותלי בית
הספר ויכוון את יציאת התלמידים בנכונות ובמוכנות אל הפעילות בשדה )הטיול(. חשוב
לחשוף לצוות החינוכי את משמעות מעורבותו בתהליך החל משלב תכנון הטיול, צריכה
נכונה, השהייה והטיול בשדה וכלה בפעילויות הסיכום והעיבוד בבית הספר, ולהדגיש בפניו
את חיוניות גיוס "השותפים" לאורך התהליך, ואת האפשרויות לקבלת סיוע ותמיכה מקצועית
לאורך התהליך כולו.
אין בכוונת חיבור זה לנתח את מכלול התהליכים והגורמים שהביאו את הטיולים על היבטיהם
החינוכיים-ערכיים למקום בו הם מצויים נכון להיום. כמו כן אין הכוונה להישאר נטוע בערגה
נוסטלגית לתקופה "הרומנטית", בה המסעות הלאומיים היו התוכנית החינוכית לחיזוק הזיקה
והאהבה של בני הנוער אל הארץ. למרות שבתוך תוכנו אנחנו עדיין מאמינים שכך נכון היה
לעשות.

מעבר לפעולות תכנון וארגון הטיול על היבטיו השונים עוסק הדיון במושגים: "זהות" והזדהות,
"מורשת תרבותית" ובחינוך ל"ערכים". אלה הם המרכיבים המרכזיים שבין כלל מרכיבי
התוכן. אין בכוונתי להיכנס לעומק ביאורם של המושגים האלה, עליהם נכתבים עבודות
ומחקרים רבים. אלא, להציג באמצעות תמצית הגדרות מושגים אלה התבוננות 2 מעמיקה
בתרומתם של הטיולים והסיורים לעיצוב הזהות 3 ולחיזוק מחויבותם 4 של התלמידים
למורשתם התרבותית.
זהות יהודית-ישראלית - ציונית
אריקסון מגדיר "זהות" כליבת האישיות, ההולכת ומתגבשת בכל אחד משלבי ההתפתחות
של האדם 5. זהותו של ה'אני' מתפתחת ממיזוג הדרגתי של כלל ההזדהויות )אריקסון, 1968 (.
עוצמת האינטראקציה בין כל הכוחות )הפנימיים והחיצוניים( הפועלים בחייו של אדם מעצבת
את זהותו )פלמר, פרקר ג', 2003 (. כאשר כל אדם בא לדון בפעילות כלשהי המעוררת בו
את משמעות זהותו, השאלה הרלוונטית העולה מתוך הדברים אינה רק מי אני? אלא בעיקר
מה אני רוצה לעשות מעצמי ואילו יסודות יש לי לשם כך?" )אריקסון 1968 (. "מי אני?" היא
שאלת יסוד בין ממדי הזהות, ו"מה אני?" בא לבחון את הבסיס התוכני-ערכי שעליו בנויה
הזהות.
הזהות מקבלת את משמעותה הייחודית בתהליך של דליברציה 6 פנימית המתקיים בנפש
האדם עם מכלול הפעילויות, האמונות, התכנים, העמדות, והמוסדות האנושיים המשפיעים
על התגבשותה ) .)Marcia 1980, 1993

גם "הסביבה" בה אדם גדל ומתפתח, נסיבות חייו על הרקע החברתי והתרבותי שלו, במערכת
הסמלים והטקסים, הערכים והדמויות המקיפים אותו, כל אלה יוצרים דפוסי התפתחות
אופייניים לכל תרבות ומשפיעים במישרין על תפיסת זהותו של אדם )אריקסון, 1968 (. הליך
גיבוש הזהות הוא הדרגתי ולא בהכרח נובע מידע. החלטות ומחויבות מתבצעות שוב ושוב
עד שהן מתגבשות לחלק ממבנה האני, והן שיוצרות לבסוף את המבנה העיקרי של הזהות
)צוריאל, 1990 (. הטכנולוגיה המתקדמת ומסכי הטלוויזיה יצרו מבוכה סביב שאלת הזהות
)לימיש 2007 (.
יש חוקרים הנוטים להשתמש במונחים "זהות" ו"הזדהות" באותה המשמעות. המושג "זהות"
מבטא את סימני ההיכר האובייקטיביים, ומושג ה"הזדהות" מבטא הרגשה סובייקטיבית, שיח
פנימי מתמיד של אישיות הפרט עם "הסביבה".
תהליך חינוכי ומעורבות מכוונת בסביבה חברתית תומכת מאפשרים לתלמידים התנסות
חווייתית מרגשת. הסיפורים והטיולים מאפשרים למשתתף בהם להיות חלק מסיפור )"מדורת
השבט"( השתייכותו הלאומית. תחושה זו מעצימה את רגש ההזדהות ומחזקת במתבגר את
תחושת ההשתייכות והזיקה למורשתו התרבותית. חוויות חיוביות כאלה מסייעות לו לעצב את
זהותו על רקע התכונות, הערכים והנורמות של החברה ו"הסביבה" בה הוא גדל ומתפתח.
"זיקת מולדת היא פועל ההכרה, והיא נמשכת מפועל קודם של ההכרה - פועל ההזדהות
הלאומית" )שבייד, 1974 (. כלומר ה"זהות" היא בעלת תכנים תרבותיים וזיכרונות לאומיים
מובהקים המקופלים בעולם הרגש וההכרה של הפרט. לפיכך, טיולים וסיורים לאורכה
ולרוחבה של הארץ יהוו את המסגרת והכלי בעיצוב הזהות הלאומית בקרב התלמידים.

מתוך אתר משרד החינוך

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008