יום א' 25/10/2020 | 3:31
 
 
  פארק תמנע   מגדל דוד בירושלים
 > בני נוער מעדיפים לפנות לתמיכה אנונימית באינטרנט על פני שיתוף חברים וגורמים מקצועיים, כחלק מהתמודדותם עם מצוקות אישיות

מאת: ניר ויטנברג

ניר ויטנברג עקב במשך מעל ל-3 שנים אחר דפוסי השימוש של בני נוער באתרי סיוע ובקהילות לתמיכה הדדית באינטרנט, כחלק מעבודת הדוקטורט שנערכה באוניברסיטת תל אביב, וגילה העדפה ברורה לפנייה בכתב על פני שיחה פנים אל פנים.
במחקר שהקיף 394 משתתפים שהשיבו לסקר, עשרות מרואיינים ומאות הודעות טקסט ברשת, עלה כי 8% בלבד מבני נוער בחרו לשתף את אחד מהוריהם על אודות פעילותם במרחבי התמיכה המקוונים. חלקם העידו כי הוריהם אינם מיודעים עם עוצמת מצוקתם ועל התמודדותם עם מצבי אלימות והתנהגויות סיכון אחרות. כמו כן, 95% מבין הגולשים שנמצאים בטיפול או בקשר עם גורם חינוכי-ייעוצי ציינו בחרו להסתיר מהגורם המקצועי את עובדת היותם פעילים באתרים הסיוע ברשת.
נמצא כי בני הנוער מנצלים את האפשרות לפנות באופן אנונימי, כדי לשמור על האוטונומיה העצמית המשמעותית להם בשלב התפתחותי זה, ולקבל עזרה בתנאים הנוחים להם, ללא מעורבות הוריהם. יתרה מזאת, הם חשים בטחון כי באפשרותם לשתף בתוכן אישי ולקיים קשרים בסביבה שאינה מוכרת ומובנת דיה להוריהם.
רשת האינטרנט מקובלת כנוחה יותר לשיתוף בנושאים אינטימיים (מיניות, זהות מינית, התבגרות מינית), אותם מצניעים מגורם מקצועי. נושאים אחרים שיש העדפה לשתף בהם ברשת, מצריכים חובת דיווח להורים, כגון פגיעה עצמית או אובדנות. בנושאים הללו, על מנת להמנע מהעברת מידע להורים, יעדיפו בני הנוער לקבל עזרה ברשת. הדבר המפתיע הוא חוסר האמון כלפי הגורמים המקצועיים בסביבה הפיזית של הנער, שלדבריהם, במידה שיפנו לטיפול פנים אל פנים, הם ישתפו במידע מצומצם ויסוו חלק מהותי מקשייהם, זאת בניגוד לדיווח המלא והמפורט ברשת. ראוי לציין כי המשתתפים ביטאו הסתייגות רבה כלפי מקורות עזרה מקצועיים, על אף ש- 38% מבין המשיבים לסקר (149 בני נוער) פנו גם לעזרה מקצועית בלתי מקוונת. מקצתם הצביעו אף על קשר משמעותי עם המטפל.

גם בני נוער "נורמטיביים", בעלי תמיכה חברתית ושביעות רצון מהחיים ברמה ממוצעת ומעלה, דיווחו כי רמת השיתוף והחשיפה שלהם ברשת גבוהה יותר, זאת אף בהשוואה לשיח שהם מנהלים עם חבריהם ועם קבוצת בני הגיל.
נמצא כי באופן פרדוקסלי, התקשורת הכתובה, האנונימית למחצה, שנעדרת שפת גוף ואינפורמציה נוספת המשמעותית במפגש בין אישי, מאפשרת ריחוק שמחזק את תחושת השליטה, ובכך מסייע להביע רגשות ולהחשף.
במסגרת המחקר בוצע תיאור מקיף על אודות צרכי העזרה של צעירים בני 12-25 כחלק מפנייתם לקבלת מידע וסיוע בקבוצות תמיכה ייעודיות לצעירים (פרומים) ובצ'אט אישי. במחקר נבחנו דפוסי ההעזרות שלהם, ושביעות רצונם.
ממצאי המחקר מצביעים על הפוטנציאל החיובי של סיוע מקוון, שיכול להגיע לאוכלוסיות מרוחקות שמסיבות סובייקטיביות ואובייקטיביות מתקשות לקבל תמיכה באופנים אחרים. כך לדוגמה, בני נוער שחווים מצוקה אובדנית, בני נוער המתמודדים עם שאלות ביחס לזהות המינית או המגדרית, בני נוער שמתמודדים עם דימו גוף שלילי והפרעות אכילה, ובני נוער שחוו טראומה אישית, נמנעים לשתף את סביבתם, נוכח חשש מהתייחסות שיפוטית, לא רגישה או בשל סטיגמה. רבים מהם מסבירים כי הם נמנעו לפנות ליועצת בבית הספר, לעובד הסוציאלי, לפסיכולוג, למדריך נוער ואף לחבריהם, גם כשחוו מצוקה שפגעה בתפקוד היום יומי שלהם. עבורם, הרשת איפשרה "שער כניסה" ראשון לשיח המאפשר להתייחס לקשיים אישיים עם אחר משמעותי, תוך הסרת מסכות וללא הסתרה. הם מעידים כי ניצלו את המרחב אופטימלי של הרשת, באופן המותאם לצורכיהם, שכן הם מקבלים תמיכה ללא עלות כספית, ובמחיר פסיכולוגי נמוך מאחר שהם לא נדרשים לחשוף את זהותם האישית.
ממצאי המחקר מראים כי הרשת מאפשרת נגישות רבה לאתרי מידע ופלטפורמות לתמיכה וייעוץ, ובדרך זאת מובילה לצמצום חלקי של "פער השירות" בקרב מתבגרים (פער שמצביע על פנייה נמוכה של מתבגרים לשירותי עזרה פורמאליים, חרף היותם בתקופה המאופיינת בלחץ ומצוקה ובניגוד להיצע השירותים ומקורות הסיוע). בני נוער מסבירים כי ממילא הם נוהגים לשהות שעות רבות במרחבים הוירטואליים ולכן עבורם אך טבעי יהיה לחפש מידע על שאלה בתחום הבריאות המינית או לפנות לייעוץ אנונימי לאחר משבר בתחום האקדמי או החברתי.
משתתפים רבים הביעו העדפה לפנות לעזרה מקוונת על פני פנייה לעזרה מקצועית. יתר על כן, בשונה מדיווחים בספרות המקצועית והאקדמית, נמצאה עדיפות גבוהה בפנייה למקורות מקוונים גם על פני מקורות בלתי פורמאליים, לרבות חברים מקבוצת הגיל.
מבין המשתמשים בעזרה מקוונת, כשני שליש (63.8%) הביעו שביעות רצון גבוהה מהעזרה, כחמישית (19.7%) הביעו שביעות רצון בינונית ורק 16.5% הביעו שביעות רצון נמוכה. בנוסף, 75% מהנעזרים ציינו כי היו מסכימים להמליץ על העזרה המקוונת שקיבלו לחבריהם, נתון שממחיש את מידת היעילות שהם מייחסים לפלטפורמה זאת.
בקרב בני 12-15 הנטייה לפנות רק לעזרה מקוונת היא הגדולה ביותר (44.5%), בהשוואה לבני 16-18 ובני 18-25. המדובר בעדות נוספת להיותם "דור המסכים" שנולדו לתוך מציאות דיגיטלית רבודה, ולמדו לבצע פעולות בין אישיות רבות בתיווך הטכנולוגיה המקוונת. למעשה ככל שעולה הגיל, יורדת הנטייה לפנות רק לעזרה מקוונת ועמה עולה הנטייה לפנות גם לעזרה בלתי מקוונת. עם זאת, בני 12-18 מאמצים יותר קבוצות תמיכה בפייסבוק, בעוד שבני 18-25 נוטים להעזר יותר בפורומים ובצ'אט האישי, שהינם אנונימיים.
69% מבין הפונים לצ'אט היו בקשר מקצועי-טיפולי קודם ו/או נמצאים כיום, נתון שמעיד על עוצמת המצוקה שלהם. עוד עולה כי מדד שביעות הרצון מהחיים קשורה באופן שלילי לשימוש בצ'אטים. משתתפים שעושים שימוש בצ'אטים (עם תומכים מתחלפים או עם תומכים קבועים), מדווחים על שביעות רצון מהחיים שהיא נמוכה במובהק ממשתתפים שאינם עושים שימוש בצ'אטים.
באופן לא מפתיע, נמצא קשר שלילי בין תדירות השימוש בעזרה מקוונת לבין שביעות הרצון מהחיים. ככל שתדירות השימוש בעזרה מקוונת עולה כך יורדת שביעות הרצון של המשתתף מחייו.
נמצא כי השילוב בין הרשת לגורם מקצועי היא המתווה האופטימלי, שכן שביעות הרצון מהעזרה המקוונת גדולה יותר בקרב משתתפים שהשתמשו גם בעזרה בלתי מקוונת, בהשוואה לעזרה מקוונת בלבד.

להלן מספר נושאים מרכזיים נוספים שעלו במחקר:
1. משתתפים רבים פנו לרשת כדי להיעזר בניסיונה של קבוצת השווים, שחווה תהליכים דומים ולכן עשויים להזדהות טוב יותר עם הנער או הנערה. התמודדות עם תהליכים ביורוקרטיים, עם לחץ בחינות, עם לחץ חברתי, פרוצדורות של פנייה לטיפול במסגרת ציבורית של בריאות הנפש ומיצוי זכויות מול שירותים החברתיים, הם מקצת הדוגמאות לתיאור התחומים בהם חוזקה שליטתם בסיטואציה קשה, באמצעות עזרתם של משתתפים אחרים.
2. הפנייה לעזרה ברשת כוללת תכנים של מצוקות בחיי בני הנוער בכל מסגרות הפעילות שלהם: הורים, בית הספר, קבוצת השווים והצבא. הפנייה לקבלת עזרה ברשת היא מתוך רצון לקבל מענה תומך ורגיש באופן מיידי.
3. השימוש ברשת אינו תחליף לקבלת עזרה על ידי אנשי מקצוע, אלא משלים את הטיפול עבור בני נוער שחווים מצוקה ויכולים בין המפגשים הטיפוליים, שלרוב נערכים במתכונת חד שבועית, לקבל מענה תומך, באופן נגיש ובתנאים נוחים. בדרך זאת, ערוצי הסיוע המקוונים מהווים שומרי סף, תפקיד משמעותי במיוחד לנוער במשבר אובדני, ואף לבני נוער החשופים לסכנה, בשל אלימות, שימוש בחומרים ממכרים ובמצבים פסיכופתולוגים נוספים. כמו כן, בני נוער שנמצאים בטיפול לעתים משתפים בקשיים שעולים בתהליך, לרבות תסכול מהתנהלותו של המטפל, מתדירות המפגשים, מגישתו של המטפל וכיו"ב.
4. לגבי בני הנוער שאינם בטיפול או ייעוץ מקצועי, הרשת משמשת כמקור לתמיכה מיידית במצוקה, חיפוש מידע ואף מחזקת את האפשרות לפנות לטיפול או ייעוץ מקצועי בהמשך.
בנוסף, הרשת משמשת גם מרחב לחשיבה על מהות הטיפול המקצועי.
5. הרשת מאפשרת לבני הנוער לבחור את ערוץ הסיוע (פורום קבוצתי או צ'אט אישי), ואת שותפי התמיכה (מקור מקצועי, קבוצת השווים או נוכחות של תומך מתנדב). המשתתפים שותפים למרחב שבו הם יוזמים את הפנייה, בוחרים את אופייה של ההשתתפות, שולטים בכמות המידע שהם מוסרים, בקצב השיתוף, ובתדירות ההגעה לשיחות או הביקור באתר. התקשורת הכתובה ברשת וההשתתפות האנונימית באופן יחסי, מאפשרים להתנתק ולסיים את האינטראקציה בכל עת, לשקול את השאלות ולברור את המילים. הפנייה המקוונת מותירה חופש פעולה גבוה לפונים בבחירה באיזו זהות לפנות, האם ליצור פרופיל או כינוי נוסף, מה לספר, אילו רבדים בנרטיב האישי לחשוף ובאיזה שלב.
יתרה מזאת, בחלק מהפלטפורמות המידע נותר מתועד ומאפשר לנער לשוב ולקרוא את התוכן בעיון.
6. מהי אוכלוסיית היעד הבולטת?
המחקר הפנה זרקור על חוויית הבדידות ותחושת חוסר השייכות של צעירים רבים, המוצאים ברשת מענה חלקי להיעדר התמיכה החברתית ההולמת בחייהם וחווים תמיכה רגשית מעצם ההשתייכות לקהילה. כמו כן צעירים המעדיפים להישאר אנונימיים, צעירים החשים נח בניהול תקשורת כתובה, גברים שנמנעים מלפנות לעזרה פנים אל פנים, צעירים החוששים להיחשף בפני סביבתם ואינם נגישים לטיפול מקצועי וצעירים המתמודדים עם מצוקה נפשית וריבוי קשיים הנמצאים בטיפול, אשר זקוקים לליווי והחזקה בין הפגישות עם המטפל ולשיח עם קבוצת השווים, עשויים להיתרם במיוחד ממענה רגשי מקוון. לבסוף, נמצא כי צעירים המתמודדים עם דכאון, חרדה, תכנים אובדניים ומצבים נפשיים מורכבים, וכן בני נוער המתמודדים עם הדרה חברתית על רקע זהות מינית או מגדרית, בייחוד כאשר הוריהם אינם מיודעים, עשויים לחוות את הרשת כאמצעי נוח ומעצים.

לסיכום:
הממצאים מעשירים את תחום התמיכה החברתית והסיוע הנפשי ברשת עבור בני נוער וצעירים, ומבליטים את מקומה המרכזי של העזרה המקוונת בפניות לסיוע נפשי בקרב מתבגרים וצעירים, כמענה מהיר ונח לצרכים רגשיים, אינפורמטיביים וחברתיים שונים, אשר לעתים אינם מסופקים בדרכים אחרות, או ששביעות הרצון מהם נמוכה.
חידושו של המחקר הוא בהצגת זווית התבוננות רחבה על צרכיהם של מתבגרים, כיצד הם פועלים ברשת בעת פנייתם לקבלת מידע אישי וסיוע למצוקה רגשית, ומהי שביעות רצונם מתהליך ההעזרות ברשת. בשונה ממחקרים רבים בתחום הפנייה לעזרה ברשת, במחקר הנוכחי נבחנה תופעת ההיעזרות של מתבגרים ברשת גם מנקודת הראות הסובייקטיבית, הן של הנעזרים והן של העוזרים.
מתוצאות המחקר עולים ארבעה "טיפוסים" של בני נוער המחפשים עזרה באינטרנט המצביעים על המוטיבציה שלהם, על התנהגותם באתרי הסיוע והתמיכה ברשת ועל התרומה שהם מייחסים לעזרה.
"מאתר המידע" – טיפוס זה מחפש מידע עבור שאלות אישיות בנושאים שכיחים ולרוב נורמטיביים של גיל ההתבגרות: לימודים, יחסים חברתיים, יחסים במשפחה, יחסים רומנטיים ובריאות מינית. הוא מנצל את הנגישות הרבה של הרשת למאגרי מידע, פורומים לייעוץ וכתיבה חווייתית של גולשים אחרים, כדי לקדם פתרון לשאלה ממנו הוא טרוד. הפונה נמנע ממסירת פרטים אישיים שעלולים לזהותו, מחפש עצה או פתרון מעשי ומסתפק, בדרך כלל, בקריאה פסיבית של התכנים ובפנייה ממוקד חד פעמית או קצרת תהליך.
"חוקר הזהות העצמית"  - טיפוס זה מאמץ את הכתיבה המקוונת כדי לבחון רכיבים שונים בזהותו, בנוכחות הגולשים האחרים. הפונה חווה לבטים ושאלות מהותיות אודות עצמו ויחסיו עם אחרים משמעותיים, וכתיבתו מתאפיינת בחשיפה רגשית גבוהה, מתוכה בולטים תכנים של עיסוק בזהות העצמית, לבטים אקדמיים ותעסוקתיים בעתיד, ומחשבות לגבי מימוש עצמי ומשמעות החיים. פנייתו של טיפוס זה מתאפיינת בעיקר כחלק ממונולוג פנימי ופחות באמצעות תקשורת בין אישית בהירה. הפונה מאמץ זהות מקוונת שאינה חושפת את זהותו מחוץ לרשת, אך מאפשרת לו להסיר 'מסכות', לבחון רכיבים שונים בזהותו, להחצין תכונות ורצונות אישיים ולבחון את תגובות הקהל. אתרי הסיוע האנונימיים הם עבורו מרחב בטוח, מוגן מביקורת ומשיפוטיות. התקשורת הכתובה מהווה עבור פונים מסוג זה אמצעי נוח לביטוי עצמי, לעתים אף יותר מתקשורת דבורה.
"השתתפות והשתייכות", מאפיינת משתתפים הזקוקים לתמיכה רגשית וחברתית ולקיום דיאלוג, בעיקר במסגרת הקבוצה. טיפוסים אלו פונים לקהילות בפייסבוק ובעיקר לפורומים אנונימיים לצורך פורקן רגשי ואוורור התחושות הקשות המלוות אותו, וכדי לנהל אינטראקציה עם קבוצת השווים. זמינות הרשת מאפשרת לפנות בכל עת וללא השהייה ולבטא את המצוקה גם בלילות, סופי שבוע ובחופש, מועדים בהם שירותי סיוע פורמאליים אינם פועלים ונגישותם של מקורות עזרה בלתי פורמאליים נמוכה יותר. האסטרטגיה המרכזית של טיפוס זה מבטאת את הרצון להפיג את חוויית הבדידות והחריגות וללמוד מניסיונם של אחרים. הפנייה לאתר היא חלק מאסטרטגיה של הרחבת מעגלי התמיכה ובמקרים מסוימים – כינונו. כך נרקמת מסגרת חברתית אלטרנטיבית המקנה להם שייכות, ומשמעות התמיכה לעתים מתקבלת מעצם ההשתייכות לפורום ויצירת קשרים בין אישיים.
"רצון בקשר טיפולי", מאפיינת משתתפים בעלי מצוקה נפשית עמוקה וממושכת המתמודדים עם בעיות בתחומים רבים. טיפוס זה חותר לשיח אינטימי וקשר אישי כדי לעבד מחשבות, תחושות ואירועי חיים שונים, בצורה מעמיקה ובמסגרת מרחב בטוח ואינטימי, לרוב באמצעות שיחה אישית בצ'אט סינכרוני.
המלצות
 הורים למתבגרים צריכים להיות מיודעים עם מרחבי הרשת, במטרה להכיר את זירת הפעילות הדיגיטלית של ילדיהם, את המשמעות שהם מייחסים לה כאמצעי לתקשורת בין אישית וכמרחב להתרת סודות והפגת מצוקה. עליהם לזהות סימני מצוקה בקרב ילדיהם, גם אם אינם מדווחים באופן מילולי וישיר.

 ממצאי המחקר מצביעים על גישתם של גורמי העזרה הפרה-מקצועיים ברשת שמטפחים שיח המעודד פנייה לקבלת עזרה מקצועית ובעת הצורך מפנים לשירותים בקהילה. קיימת חשיבות כי אף אנשי מקצוע העובדים עם נוער וצעירים ינקטו בצעד דומה ביחס לשירותים המקוונים. מוטב כי אנשי מקצוע כגון עובדים סוציאליים, צוותים חינוכיים, עובדי קידום נוער ופסיכולוגיים, יכירו את פוטנציאל התמיכה ברשת ויהיו מיודעים עם אתרי סיוע רלוונטיים, כדי להפנות בני נוער רלוונטיים בעת הצורך.

 רצוי כי בפיתוח הידע והמודעות לדרכי פנייה לעזרה, אנשי מקצוע ינחילו לבני הנוער את ההיכרות עם השירותים המקוונים בטווח, בעיקר בקרב אוכלוסיות המתמודדות עם בדידות והיעדר מערכות תמיכה חברתית. בנוסף, מאחר שכמחצית מבין המשתתפים נמצאים במקביל בטיפול, קיימת חשיבות להמשיך ולשמור על תפקידיה כאמצעי תומך ומלווה לצורך העשרת התהליך הטיפולי וחיזור הקשר עם המטפל.
אודות הכותב:
ניר ויטנברג, דוקטורנט בעבודה סוציאלית, מרצה במכללה האקדמית בית ברל, יועץ וחוקר התערבויות טיפוליות באינטרנט וברשתות החברתיות. עוסק בהדרכה, ובפיתוח מענים לחינוך וטיפול עבור בני נוער וצעירים.

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008