יום ג' 25/06/2019 | 10:30
 
 
 
 
 > חינוך לרב-תרבותיות במדינת ישראל – מציאות או חזון?

מאת: ד"ר בינה גלדי

המפתח לחינוך רב-תרבותי הוא העזרה הניתנת  לתלמיד לפתח  יכולת חוצה תרבויות. התנסות ראשונית עם דעות קדומות, מפגש חוצה תרבויות ראשוני, התנסות והיכרות עם הסמלים והמאפיינים של התרבות האתנית החיצונית – כל אלו יסייעו לפרט להכיר  את תרבותו של האחר הכרה מלאה ולהבינה הבנה מלאה. חינוך רב-תרבותי הוא לא רק היכרות עם תרבות האחר, אלא עיצוב סביבה המשקפת את השונות התרבותית, ובמיוחד יצירת שינויים מבניים הנותנים  ביטוי לשוני התרבותי. החינוך צריך להיות מעוצב כך שיתאים לכל תרבות לכל גזע,  ולכל קבוצה חברתית. החינוך הרב-תרבותי בא לידי ביטוי במדיניות, בפוליטיקה ובתרבות הבית ספרית, באסטרטגיות ובסגנונות הוראה, בהשתתפות הקהילה ובתכנית הלימודים הפורמאלית. המשגה של המערכת ויצירת קשר בין כל הגורמים בה, תאפשר ליישם תכנית כזו במערכת החינוך. 
האומנם חינוך רב-תרבותי, כמתואר, קיים ואפשרי במדינת ישראל?

מהו חינוך לרב-תרבותיות
קיימות גישות שונות לחינוך לרב-תרבותיות. הגישה הראשונה הוצגה על ידי   Banks(1995), ולפיה חינוך רב-תרבותי הוא רעיון או תנועה לשינוי חינוכי שמטרתה לתת הזדמנויות לימוד שוות לתלמידים הנבדלים זה מזה מבחינת הגזע, המוצא אתני, המעמד חברתי, או כל קבוצה תרבותית אחרת. לפי גישה זו, אחת המטרות המרכזיות של חינוך לרב-תרבותיות היא  לעזור לתלמידים לגבש עמדות ולרכוש ידע ומיומנויות הנחוצים לתפקוד יעיל בחברה פלורליסטית ודמוקרטית. מטרה נוספת היא לעזור להם לתקשר, לנהל משא ומתן ולקיים יחסי גומלין עם אנשים מקבוצות שונות במטרה ליצור קהילה אזרחית העובדת בשיתוף פעולה להשגת מטרות משותפות. הלימודים מתמקדים  בהגינות, בצדק ובתרבות דמוקרטית, כלומר ברעיונות דמוקרטיים. לפי גישה זו קיימות רמות שונות של רב-תרבותיות.
גישת התרומות לחינוך לרב-תרבותיות נמצאת ברמה הנמוכה ביותר מבחינת החינוך הערכי לרב-תרבותיות, והיא  חושפת את התלמידים לתרומתן של קבוצות שונות לחברה באמצעות הדגשת מנהגים קבוצתיים, חגים אתניים ועוד.
הגישה המוסיפה מוסיפה חומרים רב-תרבותיים לתוכנית הלימודים מבלי לשנות את התכנית הבסיסית.
הגישה הטרנספורמטיבית משנה את תכנית הלימודים על ידי הכללת מושגים ונקודות ראות תרבותיות שונות.
גישת הפעולה החברתית, היא הגישה המתקדמת ביותר. היא מעודדת פעולה חברתית ודיונים בסוגיות שונות של אי שוויון חברתי העולות  מן הסביבה הקרובה. גישה זו מבהירה את החלופות השונות לפעולה חברתית ואת הבסיס המושגי והאידיאולוגי העומד בבסיסן.
בהתאם לרמות אלה קיימים חמישה ממדים של חינוך רב-תרבותי:
1. אינטגרציה של תוכן הלימוד – המידה שבה המורים משתמשים בתכנים ובדוגמאות
           מתרבויות שונות ומקבוצות שונות כדי להמחיש מושגי מפתח, עקרונות, הכללות
           ותיאוריות בתחום הידע הנלמד.
2. תהליך עיצוב והבנית הידע – המידה שבה המורה עוזר לתלמידים להבין, לחקור ולהגדיר  
           איך נתפסת התרבות הנלמדת,  מהי מסגרת ההתייחסות, תפיסות ובעיות משמעת
           המשפיעות על הדרך שבה הידע מובנה.
3. הפחתת דעות קדומות – ממד זה עוסק במאפייני העמדות האתניות של התלמיד,
           בעמדותיו ביחס לגזענות, ובאופן שבו ניתן לעצב עמדות אלו  באמצעות שיטות וחומרי
           הוראה מגוונים.
4. פדגוגיה שוויונית – זוהי פדגוגיה שנוקטים מורים המעצבים   דרכי ההוראה המקלות 
           על תלמידים מגזעים שונים וממעמדות חברתיים שונים להגיע להישגים אקדמיים.
           מורים אלו עושים שימוש בסגנונות הוראה שונים המתאימים לטווח רחב של סגנונות
           למידה, המאפיינים תרבויות שונות וקבוצות אתניות שונות.
5. תרבות בית ספרית מעצימה – תרבות ארגונית זו באה לידי ביטוי בקיומם של יחסי
           גומלין שוויוניים בין צוות המורים לתלמידים, יחסים החוצים גבולות בין תרבויות, בין
           גזעים ובין קבוצות אתניות. תרבות ארגונית זו נבחנת  ביכולתה להעצים תלמידים 
            מגזעים שונים, מקבוצות אתניות ומקבוצות תרבותיות שונות.
Gay (1995) טען שיש  הסכמה בין החוקרים שחינוך רב-תרבותי הוא דרך חשיבה, פילוסופית חיים, אוריינטציה ערכית וכן מערך של קריטריונים לקבלת החלטות שמטרתו לספק את  צורכי החינוך של קבוצות אוכלוסייה הנבדלות זו מזו בתרבותן. זוהי מערכת אמונות והבהרות המכירות בחשיבותה של השונות האתנית והתרבותית, הבאה לידי ביטוי בעיצוב סגנון חיים, בהתנסויות חברתיות, בזהויות אישיות ובהזדמנות חינוכיות של פרטים, של קבוצות ושל לאומים לזכות בחינוך ראוי. Nieto   (1992)  הציגה תפיסה רחבה במיוחד של החינוך הרב-תרבותי. החינוך הרב-תרבותי נתפס בהקשר חברתי: הוא כרוך בתהליך של שינוי בית ספרי, שינוי בסיסי בחינוך שמקבלים  כל התלמידים ;הוא  דוחה גזענות וכל צורה של אפליה בבית הספר ובחברה;  הוא מקבל  פלורליזם (בכל צורות הביטוי שלו: גזעים, לשונות, דתות, כלכלה, מגדר ועוד) על ידי התלמידים וקהילותיהם וכן על ידי המורים; הוא מאפשר שתכניות הלימודים, השיטות, מערכות היחסים בין תלמידים, מורים והורים ותפיסת טבע הלמידה יאמצו גישה פדגוגית ביקורתית המובילה לשינוי, גם לגבי הידע וגם לגבי הפעולות; הוא מקדם עקרונות של צדק חברתי.

מתוך אתר אשלים

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008