יום ש' 25/11/2017 | 2:14
 
 
 
 
 > גורמי סיכון להיפגעות הולכי רגל בתאונות דרכים

מאת: אסף שרון

מקור בעיית הבטיחות של הולכי רגל מזוהה עם העובדה שהיסטורית, מערכות התחבורה תוכננו מנקודת
מבטו של המשתמש ברכב, ללא התחשבות בצרכים של הולך הרגל. קיימות מספר סיבות מרכזיות המגבירות
את הסיכון להיפגעות הולכי הרגל בתאונות דרכים, ביניהן: מאפיינים דמוגרפיים של הולכי הרגל
המתקשרים למגבלות שונות, התנהגות לא בטיחותית של הולך הרגל ו/או של הנהג, סיבות הקשורות
לתנאים הפיזיים של הכביש ואופן חלוקתו בין משתמשי הדרך, גודל הרכב ומבנהו שאינם סובלניים
להתנגשות עם הולכי הרגל וכיוצ"ב. להלן יפורטו כמה מגורמי הסיכון המרכזיים.

1. התנהגויות לא בטיחותיות של נהגים באזורים בהם חוצים הולכי רגל
מהירות נסיעה
מהירות מופרזת או שאינה הולמת את תנאי הדרך קשורה לשליש מהתאונות הקטלניות בממוצע ופועלת
כגורם מחמיר את מידת ההיפגעות של הולכי הרגל. במהירויות גבוהות מרחק העצירה הנדרש גדול יותר,
והיכולת האנושית לקלוט, להבין ולהגיב לגירויים בסביבה בזמן אמת היא מוגבלת. בנוסף, גוף האדם פגיע
מאוד בהשוואה לכוחות המשתחררים בעת התרחשות התאונה. לכן, במקרה של תאונה, ככל שמהירות
הנסיעה גבוהה יותר כך הפגיעה באדם הנמצא ברכב - ובוודאי בהולך הרגל שאינו מוגן כלל - תהיה חמורה יותר 

אי מתן זכות קדימה להולכי רגל החוצים במעבר חצייה
מעברי חצייה הם מקומות המיועדים בנוסף לנסיעת כלי רכב, גם למעבר הולכי רגל בין מדרכות, מפרדות
ואיי תנועה 2. סימונים אלו מיועדים להגדיר את השטח בו יכולים הולכי רגל לחצות בבטחה ובהתאם לחוק
ומסייעים לנהגים להבחין בחוצים מבעוד מועד. מעברי חציה לא מרומזרים נחשבים מוקדי סיכון להיפגעות
הולכי רגל בשל החיכוך התדיר בין הולכי הרגל לבין כלי הרכב,, 1. ממצאי מחקרים מראים שאי-ציות מצד
. נהגים לתקנות מתן זכות קדימה מהווה אחד הגורמים המרכזיים להיפגעות הולכי רגל במעברי חציה 5
בישראל, כאמור לעיל, אחוז ניכר מהתאונות הקטלניות או הקשות מסוג פגיעה בהולך רגל נגרמו, לכאורה,
בשל אי-ציות נהגים לחוק מתן זכות קדימה. במרץ 2012 נכנסה לתוקף הרחבה לתקנת תעבורה , 1א' בנושא
מתן זכות קדימה להולכי רגל במעברי חציה. מטרת ההרחבה היא לכלול גם חובה להאט או לעצור לפני
מעבר חציה בכל מקרה בו הולך רגל עומד על המדרכה, סמוך למעבר החצייה וניכר כי בכוונתו לחצות, וכן
אם רכב בנתיב אחר האט או עצר לפני מעבר החצייה.

שימוש בטלפון נייד
אחת הסוגיות שעלו לאחרונה לדיון ציבורי בהקשר של היסחי הדעת היא שימוש בטלפון נייד ובמיוחד
העברת מסרונים ) SMS ( בעת הליכה או נהיגה. מצד אחד, העלייה בהיקף השימוש במכשירים אלו מסייעת
לשיפור התקשורת החברתית והעסקית. מצד שני, הספרות המדעית מצביעה על כך שהשימוש בטלפונים
ניידים פוגם בביצועי הנהיגה ומעלה את הסיכון לתאונת דרכים. הטענה הרווחת היא ששימוש בטלפון נייד
גורם להיסח דעת 3. היסח הדעת הנגרם כתוצאה משימוש בטלפון נייד עלול לפגום בביצועי הנהיגה במספר
דרכים, לרבות – הסטת המבט מהכביש, הארכת זמני התגובה במצבי חירום, קושי בשמירה על נתיב הנסיעה
ואי-שמירת מרחק בטוח מהרכב 10 . מחקרים מצאו שהסיכוי של משתמשי טלפון נייד למעורבות בתאונת
דרכים גבוה פי 2 לעומת הלא משתמשים, ושל אלה המעבירים מסרונים בעת נהיגה גבוה פי 29 מאשר של
אלה שאינם עושים זאת 11,12 . בישראל, קיים חוק האוסר על שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית ו .
הקנס על אי-ציות לחוק בעניין זה הוא 1,000 ו 4 נקודות.

השפעות אלכוהול
שתיית אלכוהול משפיעה על טווח רחב של כישורים הנדרשים לנהיגה. אפילו כמות קטנה יחסית של
אלכוהול )פחות מ 20- מיליגרם אלכוהול/דציליטר דם( משפיעה מיידית על המוח. השפעות אלו מתבטאות
בין היתר בירידה בקורדינאציה וביכולת לעקב אחרות מטרות נעות. כמו כן, אלכוהול פוגע בכושר השיפוט
של הנהג, מעלה את זמני התגובה במצבי חירום, פוגם בערנות ובחלק מכישורי הראייה והסריקה החזותית
של הכביש 19 . התפקודים הקוגניטיביים והמוטוריים הקשורים לנהיגה, של מרבית האנשים לקויים למדיי
עוד לפני שהם מודעים לכך ומרגישים "שיכורים" 1. נהג ששתה עלול שלא להבחין בהולך הרגל, או להבחין בו
מאוחר מדי מכדי להגיב ביעילות. שיעור מעורבות נהגים בתאונות עולה משמעותית עם העלייה ברמת
האלכוהול בדמו של הנהג ) BAC – blood alcohol concentration ) 12 . בסקר שנערך ב 2011- על ידי הרשות
הלאומית לבטיחות בדרכים נצפו נהגים בלילות סופי שבוע בעורקי תחבורה הסמוכים לאזורי בילוי ופאבים.
נמצא כי 9% מהנהגים שנבדקו היו שיכורים .

התנהגויות לא בטיחותיות של הולכי רגל
מניתוח ממצאי מחקרים שנערכו במדינות שונות עולה כי להתנהגות הולכי רגל ניתן לייחס תכונות מסוימות
כגון 12 : חופש התנהגותי – הולך רגל חופשי בבחירת מסלול הליכתו לעומת כלי רכב אשר אמור לנסוע
בנתיבים מוגדרים בלבד; פיזור דעת – תשומת ליבו של הולך הרגל לא תמיד מרוכזת בתנועה; שונות גבוהה
של יכולות – יכולת הריכוז והשפיטה של המצב בדרך איננה אחידה בקרב הולכי הרגל, כאשר יכולת זו
נמוכה יותר בקרב ילדים וקשישים )להרחבה ראה סעיפים 9 ו 2- מטה(; חוסר נראות של הולכי רגל בתנאי
סביבה מסוימים. להלן נפרט התנהגויות ספציפיות של הולכי רגל שעלולות לחשוף אותם לסיכון מוגבר
לתאונת דרכים:
 
התנהגות לא בטיחותית בסביבת הכביש
מכלול של התנהגויות עלולות לחשוף את הולך הרגל לפגיעה, לעיתים קטלנית, ביניהן: עמידה בשול הכביש
או על אי הפרדה, הליכה על הכביש, במיוחד עם הגב לתנועה, התפרצות לכביש, חציית כביש בקטעים לא
מסומנים. והליכה בחושך ללא מחזירי אור על הבגדים ו/או אביזרים )נעליים, תיקים וכד'( ט . מחקרים שונים
הראו שבתנאי חשיכה הולך הרגל נוטה להעריך את הנראות שלו ממרחק גדול פי שניים ממרחק הנראות
האמיתי שלו.
 

חציית כביש לא בטיחותית במעברי חצייה לא מרומזרים
חציית כביש היא פעילות קוגניטיבית מורכבת שדורשת מהולך הרגל לתכנן את נתיב החצייה, להבחין בכלי
הרכב הנעים לקראתו ולהעריך את המרחקים שלהם ממנו ואת מהירות נסיעתם, להסיק מסקנות, ואז –
להחליט אם לחצות או אם לאו 11 . כמו כן, במעברי חצייה לא מרומזרים על הולך הרגל לעצור ולבדוק את
מצב התנועה 3. מכאן שחציית כביש מעלה את הסיכון של הולך הרגל להיפגע בתאונה.
בין גורמי התנהגות הולכי הרגל שמתקשרים עם שיעורי היפגעות גבוהים בתאונות דרכים, נכללים: בחירה
לא נכונה של מקום החצייה, אי-ציות לחוקי התנועה במעברי החצייה, קצב חצייה איטי, התעלמות מתנועת
. כלי הרכב בעת החצייה ושימוש באלכוהול מצד הולכי רגל, 1
גם תפיסות של הולכי רגל לגבי רמת בטיחותם יכולות להשפיע על התנהגותם בעת חציית כביש. למשל,
הולכי רגל עלולים לשגות בהערכתם כי הם בטוחים יותר בעת חצייה בשטח מסומן וכי נהגים רואים אותם
טוב יותר באזורים אלו )"אשליית הביטחון"(. כתוצאה מכך הם עלולים לחצות את הכביש בצורה לא זהירה
ולהיות חשופים לסיכון מוגבר להיפגע בתאונת דרכים.


חציית כביש לא בטיחותית במעברי חצייה מרומזרים
חצייה באדום אסורה על פי חוק כמובן. חצייה בירוק, ובעיקר בצמתים מרומזרים המערבים רמזורים
משותפים לכלי רכב פונה ולהולכי רגל, עלולה להיות מסוכנת הן בשל המופע המשותף והן בשל האפשרות כי
הולכי הרגל עלולים להיות מוסתרים מעיני הנהג בשעת הפנייה 2. במחקר של כרמל ואחרים 2 נמצא כי אחת
מבעיות הבטיחות המובהקות של הולכי הרגל בערים מתמקדת בצמתים מרומזרים בהם נפחי התנועה ונפחי
הולכי הרגל החוצים הינם גבוהים. כמו כן, נמצא שבצמתים מרומזרים עתירי תאונות הולכי הרגל שיעורם
של מופעים משותפים לרכב פונה ולהולכי רגל חוצים היה גבוה. בסקר תצפיות ארצי שערכה הרשות
הלאומית לבטיחות בדרכים בשנת 2019 אשר בחן התנהגות הולכי רגל במעברי חצייה, נמצא שכ 12%-
. מהולכי הרגל חצו באדום )מקרב אלו שהגיעו למעבר באור אדום

שימוש בטלפון נייד בעת חציית כביש
בדומה לנהגים גם הולכי רגל עלולים להיות נתונים לסיכון בעת שימוש בטלפונים ניידים. בעת חציית כביש
על הולך הרגל להתרכז בתנועה המתקרבת. שימוש בטלפון נייד עלול להסיח את תשומת ליבו של הולך הרגל
מהנעשה בכביש או להגביל את נראות התנועה )במידה והולך הרגל אוחז בטלפון באופן שמסתיר את התנועה
. מעיניו(. גם מבט חטוף לכיוון הטלפון עלול לגרום לכך שהולך הרגל לא יבחין בכלי רכב שצץ פתאום 3
הממצאים על היקף השימוש במכשירים אלקטרוניים עדיין אינם מבוססים דיים ומסתמכים כיום על
הערכות. במחקר תצפיות שנערך בעיר סיאטל בארה"ב נמצא, כי 1 מכל 9 הולכי רגל משתמש במכשירים
אלקטרוניים בעת חציית צמתים סואנים 13 . ממצאי מחקר אחר מעידים, שהסיכוי של הולכי רגל
המשתמשים בטלפון נייד ובמכשירים אלקטרוניים להיות מוסחים בעת חציית כביש גבוה יותר מאשר בקרב
הלא משתמשים,.
 
מתוך אתר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008