יום ה' 17/08/2017 | 18:15
 
 
 
 
 > לקראת שנת הלימודים החדשה

מאת: שני הורוביץ

"מתהפכת לי הבטן..." אומרת לי אמא לקראת תחילת שנת הלימודים החדשה של בנה.
"אני דואגת ומתוחה נורא..." אומרת אמא אחרת...
ואכן התרגשות רבה מלווה הורים בימים אלו, כמו כן רגשות חשש ודאגה. רגשות אלו לגיטימיים, מובנים וברורים הם – שהרי הלא נודע וחוסר השליטה ב"מה שיהיה", מעוררים הן התרגשות והן חשש. אולם, קחו דקה למחשבה: מתי בחיינו יש לנו באמת שליטה על מה שיהיה, ומתי בחיינו אנו באמת יודעים מה יהיה?

חלק מהמתח והלחץ המלווה הורים, נובע מרצונם העז בהצלחתם ושגשוגם של ילדיהם. "רק שיהיה לו טוב"...אתם אומרים...אולם רצון עז זה, הינו כיסוי ותחפושת לפחד הגדול שלכם מחוסר אהבה והערכה עצמית. כי אם ילדיכם לא יהיו "מאושרים" או "ייכשלו" בעיניכם, תישאו רגשות אשם; ואם הם לא יהיו "מוצלחים" בעיני הסביבה, תפחדו מביקורת הסביבה אתכם - "איזה מן הורים אתם?!" שאלה למחשבה: האם אתם יודעים באמת מה עושה את ילדיכם מאושרים ומהי הצלחה עבורם? עד מתי תתנהלו מתוך פחד וחשש של "איך זה יראה"?

הפחד או הרצון העז להצלחת ילדיכם מניע הורים רבים לצייד את ילדיהם הן ברמה הדידקטית, כגון: חוגי אנגלית, לימוד קרוא וכתוב לפני כיתה א', חוגי מתמטיקה וכו; והן ברמה הרגשית כגון: טיפולים רגשיים, קבוצת כישורים חברתיים ועוד.
להלן שיר המתאר זאת:
"בָּרֶגַע שֶׁסּוֹגְרִים תַּ'גָּן אִמָּא מוֹפִיעָה – וְלְחוּגֵי הַעֲשָׁרָה אוֹתִי הִיא מַסִּיעָה: בְּיוֹם רִאשׁוֹן אֲנִי הוֹלֵךְ לְחוּג כְּתִיבָה יְצִירָתִית, בְּיוֹם שֵׁנִי – לְסַיִף וְסִפְרוּת הַשְׁוָאָתִית. בְּיוֹם שְׁלִישִׁי יֵשׁ קוֹנְטְרַבַּס וְג'וּדוֹ וְצִלּוּם וְגֵיאוֹלוֹגְיָה, מוֹרְפוֹלוֹגְיָה, חוּג בִּשּׁוּל – וְזֶה עוֹד כְּלוּם! בְּרְבִיעִי – יֵשׁ חוּג שַׁחְמָט וְגַם מִשְׁפָּט בֵּינְלְאֻמִּי, בְחֲמִישִׁי – יֵשׁ לִי סַדְנָה אֵיךְ לְשַׁפֵּר דִּמּוּי עַצְמִי, בְּיוֹם שִׁשִּׁי כְּשֶׁהַגַּנֶּנֶת כְּבָר נוֹעֶלֶת אֶת הַגָּן לוֹקְחִים אוֹתִי הוֹרַי לְהִשְׁתַּתֵּף בְּקוּרְס נַדְלָ"ן, וְבְּחֻפְשַׁת הַקַּיִץ הֵם שׁוֹלְחִים אוֹתִי לְחוּ"ל – כִּי הָאַנְגְלִית שֶׁלִּי זְקוּקָה דָּחוּף לְסָאמֶר סְקוּל אֲבָל תִּרְאוּ שֶׁכְּשֶׁאֶגְדַּל וְאֶהֱיֶה אָדוֹן, עִם בַּיִת בְּנֵה-בֵּיתְךָ וְאוֹרְגִינָאלִים בַּסָּלוֹן אֲנִי אֶלְבַּשׁ כָּל בֹּקֶר חֲלִיפָה וְעֲנִיבָה, אֶצְעַק לַגְּבֶרֶת: "סְוִויטִי, אֲנִי רָץ לְיְשִׁיבָה!" וְאָז אֶסַּע לְגַן הַשַּׁ'שׁוּעִים הֲכִי גָּדוֹל – וְעַד הַלַּיְלָה שָׁם אֵשֵׁב בְּתוֹךְ אַרְגַּז הַחוֹל."(העשרה/אפרת שטרן)

כמובן שהכל טוב ויפה, וככל שעובר הזמן היצע החוגים, הטיפולים והאפשרויות גדל וגדל.
עם זאת מאמר זה בא להחזיר אתכם למהות ולעיקר של ה"צידה לדרך" שילדיכם זקוקים לה. להלן מרכיבי הצידה לדרך, המשמעותיים והחשובים ביותר להצלחתם ושגשוגם של ילדיכם, בכל מקרה, בכל תקופה, ואין להם תחליף! אילו רק תדבקו באלו, תוכלו להיות רגועים ובטוחים כי מלאתם את תפקידכם כהורים, בצורה הטובה ביותר שישנה.

1. קבלו אותם כפי שהם ואהבו אותם ללא תנאי:
לקבל אותם כמו שהם אומר שתגובתכם הפנימית והחיצונית משדרת, ללא שני פנים, אהבה, חמלה, אמפטיה, הערכה, כבוד והתחשבות, כאשר: דיבורם אחר משלכם, תנועותיהם שונות משלכם, ההגיון שלהם פועל אחרת משלכם, מעשיהם נוגדים את האמונות שלכם, המחשבות שלהם בכיוון אחר משלכם, רצונם הפוך משלכם, אהבותיהם שונות משלכם, העדפותיהם לא ברורות לכם לחלוטין, ומטרותיהם סותרות את שלכם.
מהות תפקידכם כהורים הינה להיות נוכחים בחייהם בכדי לגלות מי הם, לתת להם את החופש והמרחב להיות מי שהם, ולהוקירם על-ידי תמלול האמון שלכם בם.
הבינו כי לכל אחד אהבות, העדפות, מחשבות ורגשות אחרים. גם אם הם מתנהגים וחושבים אחרת מכם, זה לא עושה אותם טועים או לא בסדר. היו צנועים מספיק בכדי לדעת שיש דרכים נוספות מלבד הדרך שלכם, להגיע לאושר ולהצלחה; ובכלל, לכל אחד "האושר" ו"ההצלחה" אומרים משהו אחר. מעכשיו, שימו לב שבמרבית מהזמן שאתם מבלים עם ילדיכם אתם נותנים להם את החופש והמרחב להיות מי שהם, ללא הערות וביקורת.

איך לעשות זאת? על-ידי עבודה פנימית שלכם:
מהיום, כאשר משהו בהתנהגותם מעורר בכם התנגדות, ראשית, בדקו עם עצמכם מה בהתנהגותם מעורר בכם התנגדות? מתי וכלפי מי אתם מתנהגים כך? מה זה אומר עליכם?
לאחר מכן, שאלו את ילדיכם: מה הניע אותם להתנהגות זו ואיך הם מרגישים עימה? ולבסוף שאלו את עצמכם: "בכדי לאהוב ולקבל ללא תנאי, את מה עליי לשחרר?"
רק לאחר עבודה פנימית זו, העירו להם והביאו את נקודת מבטכם, אם אתם מרגישים שיש בכך צורך. קבלתכם אותם כמו שהם, ואהבתכם אותם ללא תנאים, יקנו להם בטחון, עוצמה וחופש לבוא לידי ביטוי בצורה אופטימלית.

2. האמינו בהם, האמינו ביכולותיהם ובמסוגולותיהם.
האמינו ביכולות ובמסוגלות של ילדיכם, סימכו עליהם, ואימרו להם זאת. בחרו "לשים תחת זכוכית המגדלת" את העוצמות והחוזקות שלהם, את הייחודיות שלהם, והוקירו אותם על כך. הם זקוקים לזאת מכם, כמו אוויר לנשימה, בעיקר כאשר הם איבדו את האמון בעצמם. שימו לב למבטו הגאה של ילד, לנצנוץ בעיניו, למשיכת כתפיו לאחור ולהארכת צווארו, כאשר אומרים לו – "וואו כל הכבוד", "איזה יופי", "איזה ילד בוגר ואחראי אתה". כאשר אתם תאמינו בילדיכם – הם יאמינו בעצמם. הבינו כי אמון הינו בחירה שלכם בלבד, ללא קשר למה שמתרחש על פני השטח, אצל ילדיכם. אתם יכולים לבחור להאמין בהם או לא, ובחירה זו משפיעה על ילדיכם באופן בלתי הפיך. לדוגמה: מסופר על ילדה שנולדה למשפחה חד הורית, מרובת ילדים וענייה. ילדה זו חלתה במחלת הפוליו ששיתקה ועיוותה לחלוטין את רגלה השמאלית, עד כדי הליכה עם קביים. למרות זאת, אמהּ לימדה אותה שאין משהו שאינה מסוגלת לעשות...לימים ילדה זו הפכה להיות האצנית האמריקאית הראשונה לזכות בשלוש מדליות זהב אולימפיות.

3. היו עימם.
אין ידע, כישור או דבר חומרי שיכול להחליף את נוכחותכם בחיי ילדיכם. לא כשרון אמנותי, לא ידע נרחב במתמטיקה, לא הבובה היפה ביותר ולא המכשיר האלקטרוני העדכני ביותר. שום דבר לא יעניק להם אושר, משמעות ובטחון כמו שנוכחותכם בחייהם תעניק. תוקפו של כל דבר חומרי פג בשלב מסוים או שהוא מאבד מחשיבותו — ואילו נוכחותכם לעולם נשארת, בונה ומצמיחה אותם.
המשמעות של "להיות נוכח" היא שכל תשומת ליבכם מופנית אל ילדיכם. להיות כל־כולכם עם ילדיכם, במבט, בהקשבה, בנגיעה. לא לרצות שום דבר מהרגע מלבד להיות אִתם. להיות חופשיים ממטלות, חופשיים ממחשבות על העתיד או העבר. להיות כאן ועכשיו במלוא תשומת הלב, ולו רק לדקות ספורות. הורים רבים מאבדים קשר אמיתי ואינטימי עם ילדיהם, כיוון שהם עסוקים כל היום בעשייה. גם אם העשייה היא עבור ילדיכם, היא חסרת טעם כל עוד אינה מושרשת בתשומת לב מלאה לילדיכם. כל שילדיכם כמהים לו זה שתהיו עִמם.

אלו הם שלושת המרכיבים שמהווים את מהות תפקידכם כהורים ויהוו עמוד תווך בהצלחתם ואושרם של ילדיכם. להלן שתי נקודות נוספות הקשורות לתחילת שנת הלימודים באופן ספציפי:

4. עודדו למידה וחשיבה עצמית:
תנו לילדיכם להגיע לתשובות ופתרונות בעצמם ואל תספקו להם תשובות. לדוגמה: כשילדכם פונה אליכם בשאלה, כגון: "מה זה אומר?" או "איך לעשות את זה?" שאלו אותו בחזרה: "מה אתה חושב על זה?" או "איך אתה היית עושה את זה?". אם ילדכם מגיע אליכם עם בעיה, כגון: "הם לא משתפים אותי במשחק" או "אני לא מצליח ל..." שאלו אותו: "איך היית אתה פותר את זה?" או "איזו דרך אחרת אפשרית, לדעתך?". בכך תאפשרו להם חירות מחשבתית, יצירתיות ותלמדו אותם איך להגיע לתשובות בעצמם - זו העצמה וזהו אמון ביכולות ובמסוגלות!

5. למדו את ילדיכם שאין משהו שהם צריכים להשיג בשביל להיות יותר נהדרים ונפלאים ממה שהם כבר. הרי שהוויתם הינה הנפלאה, הגדולה והנצחית, ללא קשר לכל מושא חיצוני כגון: תארים, רכוש, משכורת. כל אלו הינם חיצוניים וארעיים ואילו הוויתם לעולם נשארת. בכך תלמדו אותם חוסר הזדהות עם תוצאות וציונים, ותשללו מילדיכם את הפחד מאלו.
חשבו לרגע: מה היה קורה אם הייתם מלמדים את ילדיכם לא להזדהות עם הציון שהם מקבלים, שהציון אינו "עושה את מי שהם", אלא מדד לאיך שענו על שאלות המבחן באותו רגע. כך הם היו עושים את המבחן מתך סקרנות, מתוך רצון לדעת ולא מתוך פחד להיכשל או רצון להצליח. לדוגמה:
יום אחד כשאספתי את ביתי משער בית הספר, היא היתה ב"היסטריה" לגבי מבחן שיהיה לה בעוד מספר ימים. היא דיברה במהירות כה גדולה, במשפטים קטועים ובלי לנשום: "את חייבת לכתוב לי מכתב, את חייבת לכתוב לי מכתב, אני לא רוצה לעשות את המבחן, אני לא עושה את המבחן,..יהיה שם שעון, אני לא יכולה עם שעון... תכתבי לי מכתב שאני לא עושה את המבחן......". בסבלנות ובסקרנות שאלתי אותה מה מפחיד אותה וממה היא חוששת? וכמובן תשובותיה היו: "שאני לא אצליח" ואז.. "שאני לא ארגיש טוב עם עצמי". תשובתי אליה היתה: "בובי שלי, אין שום ציון שאת צריכה להשיג, שום דבר שאת צריכה לעשות, להיות ושיהיה לך בשביל להיות יותר נהדרת, מושלמת ונפלאה, מכפי שאת כבר. עשי את המבחן מתוך הנאה וסקרנות - ממש כפי שאת משחקת במשחק, תהני ממנו, תלמדי ממנו...הציון אינו חשוב כלל וכלל."
בסופו של דבר היא עשתה את המבחן, נהנתה ממנו ואף קיבלה ציון גבוה. אינני מספרת לכם זאת בכדי להרשימכם בתוצאותיה, אלא בשביל להראות לכם את כוחה של הענקת בטחון, אהבה, ואמון בילדיכם.

לסיכום: אני מזמינה אתכם היום להבין שהצידה החשובה, המהותית והמשמעותית ביותר לילדיכם, לקראת שנת הלימודים החדשה אינה: למידת קרוא וכתוב, ידע במתמטיקה או העפרון המכני המשוכלל ביותר, כמו כן היא אינה למידת כישורים חברתיים או טיפול רגשי; אלא נוכחותכם בחייהם בתשומת לב, בקבלה ובאהבה ללא תנאי.
כמו כן, הרוגע הבטחון והשלמות שלכם כהורים לא יגיעו מתוך רכישת ידע, רכוש או אטרקציות למיניהן עבור ילדיכם; היא גם לא תגיע מתוך עשייה כלשהי, כיוון שכל אלו כבר קיימים אצליכם, אתם רק צריכים גישה להגיע לאלו בתוככם. הגישה לאלו תגיע מתוך עבודה פנימית שלכם לשינוי.

שלכם בברכת שנת לימודים מוצלחת ומאושרת

מתוך אתר שני הורוביץ - מאמנת הורים וילדים מנחת קבוצות וסדנאות

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008