יום ו' 30/10/2020 | 0:23
 
 
  פארק תמנע   מגדל דוד בירושלים
 > תשלומי הורים במערכת החינוך

תשלומי ההורים במערכת החינוך בישראל נחלקים לכמה סוגים: תשלומי חובה ורשות באישור ועדת החינוך של הכנסת, תשלום בעבור הזנה (גם הוא באישור ועדת החינוך), תשלומים בעבור תל"ן (תוכנית לימודים נוספת) ובעבור "רכישת שירותים מרצון", תשלום בעבור תוכנית לימודים נוספת תורנית ועוד.

תוכנית לימודים נוספת (תל"ן) היא תוכנית לימודי תגבור והעשרה הנלמדים בשעות שמחוץ לשעות שנקבעו בתוכנית הלימודים הרגילה במסגרת בית-הספר, ביוזמה ובמימון שאינם של משרד החינוך. גביית התשלום בעבור תל"ן מעוגנת בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953 ובתקנות חינוך ממלכתי (תוכנית השלמה ותוכנית נוספת), התשי"ד-1953. בחיקוקים אלה לא נקבע כי שיעור התשלום המרבי בעבור תל"ן טעון אישור של ועדת החינוך של הכנסת, ולשיטתו של משרד החינוך – אף לא נקבע בהם כי יש להגביל תשלום זה.

"רכישת שירותים מרצון" היא רכישה של שירותים או של ציוד שבית-הספר מציע לרכוש במרוכז כדי לחסוך בהוצאות. התשלום בעבור "רכישת שירותים מרצון" אינו מעוגן בחוק, אלא מוגדר תשלום רשות שבשום מקרה אין לחייב תלמידים להזדקק לשירותים הניתנים תמורתו ואין לחייב את ההורים ברכישתם.

אף שלטענת משרד החינוך הגבלת התשלום המרבי בשני הסעיפים האמורים אינה מחויבת על-פי חוק, משרד החינוך מפרסם מדי שנה במסגרת חוזר מנכ"ל המשרד טבלת תשלומים המותרים לגבייה מההורים (נוסף על חוזר מנכ"ל שמפורטות בו הוראות קבע בדבר תשלומי הורים). בראש טבלת התשלומים השנתית מופיעים תשלומי החובה והרשות שוועדת החינוך של הכנסת מאשרת, ובצידם מפורטים בחוזר המנכ"ל גם הסכומים המרביים המותרים לגבייה בעבור תל"ן ובעבור "רכישת שירותים מרצון".

בתקנות החינוך הממלכתי שצוינו לעיל, ובשורה ארוכה של חוזרי מנכ"ל משרד החינוך שעניינם תשלומי הורים, מפורטות הנחיות רבות נוספות של המשרד בדבר הפעלת תל"ן בבתי-הספר ובדבר גביית תשלום בגין תל"ן ובגין "רכישת שירותים מרצון".

1.2. מדיניות משרד החינוך
מדיניות משרד החינוך בנושאים של גביית תשלומי הורים בגין תל"ן ובגין רכישת שירותים מרצון מתאפיינת בכך שהמשרד מפרסם הנחיות שונות, אך כמעט ואינו נוקט צעדים פעילים לאכיפתן.
כאמור, מבדיקה קודמת שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת עלה כי משרד החינוך (או לכל הפחות, המטה המרכזי של משרד זה) אינו מנהל כל מעקב מרוכז אחר הפעלת תל"ן במערכת החינוך. בנוסף, מניתוח של ממצאי המחקרים האחרונים שנערכו בנושא זה ושל ממצאי ביקורות שערך משרד מבקר המדינה בשנים האחרונות עלתה תמונת מצב של חריגות רבות מהוראות הקבועות בתקנות ובחוזרי המנכ"ל ולעתים אף של חוסר מודעות לקיום הוראות.
בתשובה עדכנית של משרד החינוך לפנייתנו בעניין זה נכתב כי "בחוק חינוך ממלכתי נקבע התל"ן כמענה לבקשות ולדרישות של הציבור לתוספת לימודים או לייחוד שיבטא את רצונותיהם. לפיכך תל"ן, מעצם מהותו, הוא ביטוי לייחוד ולא להסדרה מרכזית (ההדגשה אינה במקור). אין מאגר מידע מרוכז באשר להיקף של הפעלת תל"ן במערכת החינוך. על פי דין, יש לאשר תל"ן ואת כשירות המורים המלמדים בה. אישור זה נעשה באמצעות מנהל המחוז. לפיכך, יתכן ובכל מחוז ניתן למצוא מידע מרוכז באשר להפעלה של תל"ן במחוז".  מפאת הזמן הקצר שעמד לרשותנו, טרם פנינו למחוזות המשרד השונים כדי לברר האם יש בידיהם מידע בעניין זה, ואנו נערוך בירור זה בזמן הקרוב. יש לציין כי בנושאים אחרים שבהם פנינו אל משרד החינוך, המשרד עצמו פעל לאיסוף הנתונים ממחוזותיו, ולכל הפחות היה מודע להימצאותו (או להיעדרו) של המידע הרלוונטי במחוזות.
יש לציין כי לפני כשנה פורסם כי משרד החינוך שוקל להרחיב את היקף שעות התל"ן המותרות בבתי-הספר, משלוש שעות שבועיות (מספר השעות המרבי שהותר באותה עת בכל שלבי החינוך) ל-12 שעות שבועיות.  פרסום זה עורר הד ציבורי, ובעקבותיו אף נשלח לשר החינוך מכתב מטעם קואליציה של ארגונים וגופים שונים, אשר הביעו את התנגדותם לצעד זה ואת חששם מפני השפעותיו השליליות.  
בתשובתו הנוכחית של משרד החינוך על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא זה נכתב כדלקמן: "בחוק חינוך ממלכתי ובתקנותיו לעניין תל"ן אין הגבלה מפורשת על היקף שעות התל"ן שניתן להנהיג בכיתה נתונה. בתקופת המשבר הכלכלי בשנת 2003, הגביל משרד החינוך מינהלית את ההיקף של שעות תל"ן שניתן להנהיג ל-3 שעות שבועיות לכל היותר, מתוך שאיפה להקטין את העול הכלכלי המוטל על הורים. בעת דיונים שנערכו ובהם נשקלה הרחבה אפשרית של היקף התל"ן, מעבר ל-3 השעות השבועיות שנקבעו כהגבלה מינהלית, התברר כי הסתדרות המורים מתנגדת לחריגה מהסכם שנחתם עמה בשנת 1990, ובו נקבע (בין השאר) כי במידה ויונהג תל"ן, לא יעלה היקפו על 15% מהיקף שעות הלימודים המתוקצבות על ידי המדינה. לפיכך ההנחיה שפורסמה בחוזר מנכ"ל (תשע"א/1) היתה ברוח זאת: התשלום המפורט בזה הוא עבור שעה שבועית לתלמיד לאורך שנת הלימודים.  המספר המרבי של שעות תל"ן שבועיות המותרות לתלמיד לא יעלה על 15% מהיקף השעות השבועיות המתוקצבות על ידי המשרד לכיתתו".
מתשובת משרד החינוך בנושא זה, ומחוזר המנכ"ל המפרט את התשלום המרבי המותר לגבייה בגין תל"ן בשנת הלימודים תשע"א, עולה כי למעשה, בשנת הלימודים הנוכחית הורחב היקף שעות התל"ן המותרות על-פי הנחיות משרד החינוך, לעומת המצב שהיה נהוג בשנים הקודמות (אם כי ההרחבה היתה מצומצמת יותר מן ההיקף שפורסם בתקשורת; כמו כן, כאמור, מדובר מלכתחילה בהגבלה מינהלית שמקורה בחוזר מנכ"ל המשרד, ולא בחקיקה ראשית או משנית). מספר שעות הלימוד השבועיות לכיתה, המתוקצבות על-ידי משרד החינוך, עומד לכל הפחות על 36 שעות שבועיות (בחינוך היסודי).  גם בהנחה הנמוכה ביותר, המבוססת על מספר השעות השבועיות המינימלי המחייב לפי תוכנית הליבה, מדובר על 31-29 שעות לכיתה בחינוך היסודי ועל 36-35 שעות לכיתה בחטיבות הביניים.  מכאן שמספר שעות התל"ן המותרות כיום בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים הוא 5-4.5 שעות. אם עורכים חישוב זה על-סמך נתוני התקציב בדבר מספר השעות המתוקצבות על-ידי משרד החינוך, בממוצע לכיתה, אזי מספר שעות התל"ן המותרות כיום גבוה אף יותר. 
מן האמור לעיל עולה כי הנוסח הנוכחי של הוראת חוזר המנכ"ל המגבילה את מספר שעות התל"ן המותרות עשוי להיות נתון לפרשנויות שונות. נדמה כי ככל שמשרד החינוך מוצא לנכון לקבוע בחוזר המנכ"ל הגבלה על מספר שעות התל"ן המותרות, אזי רצוי כי הגבלה זו תהיה ברורה לציבור המנהלים והמפקחים. גם אם הגבלה זו נוסחה במקור במונחים של אחוז מסוים מהשעות המתוקצבות, לא ברור מדוע אין באפשרותו של משרד החינוך לנקוב בחוזר המנכ"ל במספר השעות הרלוונטי לאותה שנת לימודים.

מתוך דו"ח של מרכז  המחקר והמידע של הכנסת

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008