יום ש' 24/10/2020 | 20:01
 
 
  פארק תמנע   מגדל דוד בירושלים
 > הורים ומערכת החינוך, צעדים ראשונים להורה המתחיל

מאת: רונית דהאן קאשי

איך זה הכול  תמיד מתחיל ונגמר בנו, אנשי החינוך, ובנו ההורים
  אני כותבת על הורים , ומוצאת את עצמי חוזרת  מציצה "פנימה" כי זה מתחיל ונגמר בנו המבוגרים.

ואנחנו חייבים לזכור, שהילד הוא מרכז העשייה במסגרת, ולא המבוגר.
ראשית, מה הורים רוצים ? מהו אותו  צורך? שיאהבו את הילדים שלהם, שהילדים ירגישו נוח במסגרת, שיתפתחו בה, שיקבלו  ערכים, תכנים לימודים שירגיעו את הפחדים שלהם...שיתנו להם מענה שיקבלו ידע וכלים לעצמם כהורים שיראו להם את הדרך...

הורים  במערכת החינוך צריכים כיוון , הנהגה, מובילות , ולא תמיד הם בנמצא, בעיקר בגלל המבנה הארגוני  והתרבותי שלה. ראוי אם  כך שאנשי החינוך, יהוו את החוליה המחברת בין העשייה החינוכית למערכת החינוך, כי יש מסר חינוכי שצריך להיאמר. 

אם נתייחס למשימה החינוכית הראשונית ולכך שהילד הוא במרכז העשייה החינוכית, נציין כי המשימה הבסיסית  של ההורה לחנך ולטפח את ילדו,  זוהי משימתו  בראש וראשונה,  המסגרת החינוכית   היא  עוד תוספת, וחשוב שתהיה תוספת ערכית. 

תפקידה של המסגרת החינוכית, לתת כלים אסטרטגיים לחשיבה, עשייה, כדי שהילד יוכל להשתלב בעולם המחר, הלא ידוע. ילד לא מגיע למערכת החינוך, כדי לשכתב ידע, אלא  כדי ללמוד ליצר אותו בעצמו.

צריך לפתח  בו אסטרטגיות חשיבה, סנתזה ואנליזה של ידע, דיאלוג,   שפה רגשית, שיקול דעת, ולא פחות קריאה מפה ארגונית  פוליטית.

נקודת  המבט ההתחלתית של ההורה וגם של המחנך צריכה להיות  שילד  אינו רק תלמיד.

כי ילד הוא אוסף כישרונות , סקרנות, דמיון, יצירתיות, טמפרמנט מולד שיש לטפח, הורה יחטא  באם  יתפוס את ילדו לאורך שנות המסגרת החינוכית רק כ"תלמיד".

גם על אנשי החינוך  מוטלת משימה ערכית זו. 

ואם ניקח כדוגמא את גן הילדים, ה"מעבדה"  הראשונה בחייו  של הילד, המסגרת הראשונית שהוא נקלט בה, ואת ארגז החול כמטפורה ... חשבתם שגן ילדים הוא סתם  משחק בארגז החול ?  ממש לא!  

זוהי זירה פוליטית שבה ילדים משתפים פעולה, יוצרים, מתכננים, חושבים, מדירים , מתווכחים כואבים, מנהלים עסקים, משא ומתן....בדיוק כמו בחיים.  

וגם אם הם מתאכזבים או כואבים אלה  הם כאבי גדילה. על תחוסו עליהם...תהיו שם למענם ברגעי המשבר, תתנו חיבוק ותגידו להם שאתם סומכים עליהם, זהו! הם  ילמדו למצוא פתרונות בעצמם. 

הבעיה שמבוגרים רבים משני צדי המתרס נוהגים "להתערב" בתהליכים הטבעיים של ילדים.

קימת פוליטיקה בין המבוגרים, אסור ששקולים פוליטיים  יבואו על חשבון העשייה החינוכית זה לא לטובת הילד. 

תפקידם של אנשי החינוך להתנהל נכון מול הורים, הם לכאורה "גוף" שצריך לדעת להתנהל מולו,  אך הם אינם מקשה אחת. איש החינוך למעשה לא יכול  להתנהל מתנהל מולם עם ארגז כלים ריק מתוכן, אלא עם ארגז כלים  שכולל הסמכה, ידע אקדמי, ניסיון , והרבה אהבה. 

מערכת החינוך בנויה במבנה  שיש בו היררכיה. אלה שעושים את העבודה היום יומית החינוכית,   ומולם קובעי המדיניות החינוכית.

התפקיד של מי שעומד בראש המערכת הזו, קובעי המדיניות, לחזק את העושים במלאכה ולפעול מתוך מניעים פדגוגיים דידקטיים וניהוליים כאחת. 

אנשי החינוך  העושים את עבודת הקודש לא תמיד מקשיבים לתחושות הלב שלהם  כי הם לעיתים פועלים מתוך אותם  אינטרסים ארגוניים, במילים פשוטות, מישרים קו. 

למען האמת, ראוי לציין ...בתוך המערכת יושבים לא מעט  אנשים מאוד מוכשרים, אכפתיים, עם חזון...אבל לא תמיד קולם נשמע...ולא תמיד הם מקבלים את הבמה להשמיע את קולם

ופה הבעיה.

מערכת שאינה מתחדשת ומאמצת אל תוכה  את שינויי הזמן ...מפספסת את המטרה.

מטרת העל של החינוך מעבר לתחומים הפדגוגים דידקטיים, היא לבנות ולחזק דימוי עצמי, ובטחון עצמי

 לסיכום רוצה לציין כי בדבריי עד כה, תיארתי למעשה נקודת מבט  שהורים שילדיהם נמצאים במערכת החינוך חשוב שיתנו עליה את הדעת,  כל אחד יחליט לעצמו מהן דרכי הפעולה המתאימות לו.

מתוך אתר מאמרים

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008