יום ב' 22/10/2018 | 12:40
 
 
 
 
 > חוזרים ללימודים ולקשר חיובי עם המורים

מאת: צוות טיפולנט

"לו רק היית קצת יותר המורה שלי": יחסי מורה-תלמיד

בשנות חייו הראשונות של הילד ההורים הם מחנכיו המרכזיים: ההורים הם שקובעים את טיב ההתנסויות והמידע אליהם הוא נחשף, והם שמכוונים ומשפיעים על דפוסי התנהגותו. עם הכניסה למערכת החינוך, הילד נחשף ליותר ויותר השפעות חיצוניות- ילדים נוספים, חוויות חדשות וכמובן- גננות, מורים וצוותים חינוכיים אשר הופכים להיות חלק משמעותי בעולמו. בעוד שבעבר נתפסו תפקידיו המרכזיים של המורה כהעברת מידע ושמירה על משמעת, קיימת היום מודעות גבוהה יותר להשפעתו על מגוון היבטים נוספים בחיי הילד.

מחקרים מצביעים על כך שקשר חיובי בין מורה לתלמיד משפר את יכולתו של הילד להתמקד בלמידה ולרכוש ידע ומיומנויות חדשות, לחזק כישורים חברתיים ולעמוד בפני אתגרים שונים. קשר חיובי עם המורה קשור גם בהישגים לימודיים גבוהים בעוד שקשר בעל גוון שלילי נמצא קשור להישגים לימודיים והתנהגותיים נמוכים יותר.

קל לשער מדוע תפקידו של המורה משמעותי כל כך בחיי הילד כאשר משווים אותו לתפקיד ההורי. כדי שילדנו יוכל ללמוד ולרכוש מיומנויות וכישורים בתחומים שונים, אנו משלבים הוראה ולימוד ישירים ומתן אפשרות להתנסויות שונות. אפשרותו של הילד להתנסות ולפתח את מיומנויותיו תלויה ביכולת ההורה לאזן בין בניית סביבה בטוחה וחופשית דיה להתנסות, לבין הצבת גבולות השומרים על הילד (למשל, ילד מפוחד וחסר ביטחון ימנע מהתנסויות חדשות, וילד חסר גבולות ואלים יתקשה ליצור קשרים חברתיים שיאפשרו לו לרכוש מיומנויות בין אישיות). באופן דומה, המורה אשר יוצרת סביבה בטוחה ומאפשרת אך בעלת גבולות ברורים- מאפשרת לילד להתפנות ללמידה ולפיתוח יכולות לימודיות חברתיות והתנהגותיות.

שיתוף פעולה בין הורים למורים יכול אף להוות התערבות טיפולי-חינוכית משלימה כאשר הילד מתמודד עם קשיים חברתיים, רגשיים או התנהגותיים מתונים או חמורים. לדוגמא, הורה ומורה יכולים לחלוק מידע לגבי קשיים בהשתלבותו החברתית של ילד ולפעול בשיתוף פעולה כאשר ההורה יוזם מפגשים חברתיים בביתו והמורה מעודד את הילד להזמין ילדים ולהצטרף למשחק בהפסקות. בדומה, הורה ומורה יכולים לבנות תוכנית התנהגותית משותפת בה הילד יודע כי ההורה מעודכן על התנהגותו בבית הספר, וכי הוא מתוגמל בבית על התנהגות טובה בכיתה.

 

כיצד יוצרים קשר חיובי עם מורה?

כיום, אנחנו לא צריכים לקרא בעיתון על אלימות של הורה כלפי מורה או מנהלת בית ספר כדי לדעת שמעמד המורה ויחסי ההורה-מורה הגיעו לשפל חדש. בעוד שרבים מבני דור ההורים יכולים לזכור את חרדת הקודש בה קיבלו את פני המורה בכיתה א', המורים של היום נתונים פעמים רבות לביקורת, התערבות ואיומים של הורים. באופן טבעי, יחס ההורה למורה והאופן בו הוא תופס אותה משפיעים גם על תפיסתו של הילד אותה. כאשר ההורה מפגין זלזול במורה, הילד מפנים את המסר לפיו אין על מי לסמוך בכיתה- וכך למעשה משלם מחיר כבד מבחינת יכולתו ללמוד, להתנסות ולהעשיר את עולמו.

על אף שהורים רבים מכירים בחשיבות הקשר עם המורה, לא תמיד קל לבסס אותו. הפסיכולוג החינוכי חיים עמית מציע ארבעה הסברים מרכזיים לקושי ביצירת שיתוף פעולה בין הורים למורים: הבדלים בגישות החינוכיות (כמה שיעורי בית יש לתת, האם ואיך לגיטימי להעניש תלמיד מפריע); זכרונות שליליים של ההורה או המורה מיחסי  עבר של הורה-מורה או מורה-תלמיד, אשר מתבטאים בגישה עויינת וחוסר אמון בסיסיים; מעורבות רגשית גבוהה (הזדהות יתר עם התלמיד/הילד, האשמת ההורה, גוננות יתר של הורה) המביאה לקושי ביצירת דיאלוג אפקטיבי ושקול; וחוסר ביטחון של ההורה או המורה בתפקידיהם, אשר מתבטא בגישה ביקורתית, חשדנית ומסוגרת.

קשיים אלו ואחרים מקשים על יצירת דיאלוג ושיתוף פעולה בין ההורה למורה, ועלולים לגרום לילד להחמיץ הזדמנות חשובה ללמידה וליצירת קשר חיובי עם דמות בוגרת משמעותית. מספר דרכים עשויות לסייע בביסוס קשר חיובי עם המורה:

 

  • העברת מסר חיובי ומכבד של המורה: העברת מסר מסוג זה, עם ציפייה ברורה לקבלה של סמכות המורה, תקל על ילדכם להשתלב בפעילות הכיתתית ולהמנע מהתנגשויות עם מוריו. חשוב להדגיש כי העברת מסר מסוג זה אינה עומדת בניגוד למעורבות ולזכותו של ההורה להביע דעה על המתרחש בכיתה, אך חשוב כי ביקורת מסוג זה תופנה ישירות למורה, ואל בנוכחות הילד.
  • הקניית מיומנויות לקבלת סמכות: ציפייה לקבלת סמכות אינה מספיקה- רק ילד אשר מסוגל לדחות סיפוקים, להתמודד עם גבולות, להתחשב בילדים אחרים ולפעול באופן עצמאי וללא הנחייה צמודה יוכל להתמודד עם סמכות המורה באופן אפקטיבי. לכן, חשוב להקנות לילד מיומנויות אלו עוד טרם כניסתו לבית הספר, ובמידה וקיימים קשיים בתחום זה- לפעול לחיזוק המיומנויות או לפנות לסיוע מקצועי.
  • לשתף את המורה באירועים משמעותיים בחיי הילד: הילד מתמודד עם מעבר דירה, הולדת אח חדש, מחלה של הורה או הפרעת קשב וריכוז? כדאי לשתף את המורה ולעדכן אותו, כך שייערך לאפשרות של שינויים או קשיים התנהגותיים. עם זאת, קחו בחשבון שמודעות המורה לקשיי הילד אין משמעה קבלה או מתן לגיטימציה להתנהגויות שליליות!
  • הקשיבו למידע שיש למורה: המורה רואה את ילדכם בסיטואציות שאתם כהורים אינם נחשפים אליהן, ובמובן זה היא מהווה מקור מידע חיוני ביותר. כאשר מורה מצביעה על קשיים או בעיות של הילד, כדאי להתייחס לדבריה כאל מידע בעל תרומה משמעותית ולא כאל ביקורת או התנכלות לילד.
  • צרו קשר אישי עם המורה: כמו בכל קשר אחר בחיינו, יחס מכבד, מפרגן והדדי מביא לקבלת יחס דומה בחזרה. יצירת קשר אישי ונעים עם המורה תאפשר יצירת מערכת יחסים כנה ומשתפת שהמרוויח המרכזי בה- הוא ילדכם.

ביבליוגרפיה

1. לחתור בסירה אחת - שותפות חינוכית של מורים והורים, חיים עמית, הד החינוך אל המאה ה-21, אוגוסט 200.

2. יחסי מורה-תלמיד כ"בסיס בטוח" לרווחתו הרגשית של הילד, למחויבותו האקדמית ולתפקודו בבי"ס, ד"ר צבי מרק.

מתוך אתר טיפולנט

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008