יום ב' 17/06/2019 | 11:38
 
 
 
 
 > ארץ ציון וירושלים

מאת: הרב שי פירון

...עם תקומת ישראל זכינו להוסיף ללוח השנה שני חגים חדשים: יום חג עצמאותנו ויום שחרור ירושלים. חג העצמאות נחוג ברב עם, ברחובה של עיר ובקרב שכבות נרחבות בציבור. לעומת זאת, יום ירושלים לא התפשט בקרב כלל הציבור. דומה, שיום העצמאות, מבטא את המסגרת, את החרות. לעומת זאת, יום ירושלים מגדיר את התכנים, את הערכים. כאן, בירושלים, מקופלת משמעות ערכית ודתית כאחד. אך נכון יהיה להשוות בין חג הפסח ליום העצמאות ובין חג השבועות ליום ירושלים. יש הנוטים לראות ביום העצמאות סופו של תהליך: זכינו לעצמאות מדינית, שבנו לארצנו, זכינו לקיבוץ גלויות, אט אט נזכה לרווחה כלכלית, "ובא לציון גואל".
 
אולם, לענ"ד, יום העצמאות "אסור באכילת חמץ". ביום זה עלינו להזהר ממחשבה פסולה הרואה ביום העצמאות סוף תהליך. שמעתי מאחד מרבותי, שמטעם זה היה נוהג לבצוע בסעודת יום העצמאות על שתי מצות, כדי להזהר מגבהות לב, וממחשבה כאילו בכך תמו חלומותינו. יום העצמאות הינו נדבך חשוב בגאולתם של ישראל, אולם הוא רק שלב ראשון. עתה, יש לברר, יחד, את המצע הרעיוני, הערכי, המשותף לכולנו.
יסוד הדברים, על פי מה שנאמר בדברי הנביא ישעיה
 
"התנועה הירושלמית הנקראת בשם ההסתדרות ירושלים ודגל ירושלים מוכרחת היא להיות מתפשטת במלא עולם להמתיק על ידי הוד קדושתה את מרירות החול אשר נסתבכה בהתנועה הציונית, ולהציל את אור הקודש אשר בשם ציון עושקיו כח. אומנם דרכנו דרך הקודש סלולה היא בעז"ה בשלום ובמישור, בית ישראל יבנה על שני העמודים: עמוד הקודש, קדש הקדשים העומד לנס עולם מעולם עד עולם הקשור תמיד בשם ירושלים אשר כבא ה' יקרא לה, ועמוד החול, אשר לבש לבוש חולין רק בירידתו להחיות רוח שפלים אשר שחה לעפר נפשם, שהוא יונק את כוחו משם ציון ע"י קו המתעקם, , ההולך ומתעקם, עד אשר אור ירושלים יופיע לישרא עקימא, ולתמם עם תמימים, היה פריו למאכל ועליהו לתרופה, וימין ושמאל יפרוצו לרומם קרן ישע"

 קטע מתוך מאמר באתר כיפה

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008